שמואל אשכנזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל אשכנזי
Shmuel Ashkenasi.jpg
לידה 11 בינואר 1922
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביולי 2020 (בגיל 98)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מפעל הביבליוגרפיה העברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמואל אשכנזי (י"א בטבת ה'תרפ"ב, 11 בינואר 1922כ"ה בתמוז ה'תש"ף, 17 ביולי 2020[1]) היה חוקר ספרות עברית, בלשן, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים ישראלי. עבד במפעל הביבליוגרפיה העברית שבבית הספרים הלאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשם שמואל דייטש, בנם של ברוך ואסתר דייטש. בילדותו למד בתלמוד תורה וישיבת כולל שומרי החומות, בשכונת בתי אונגרין.

החל משנת 1944, בהיותו בן עשרים ושתיים, החל לפרסם את מאמריו בבמות שונות. כמה מהם עוררו תגובות חריגות (כמו מאמריו "טעויות סופרים" ו"מילונות עברית כיצד?").

בשנות העשרים המוקדמות לחייו כתב עשרות ערכים באנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל שבעריכת ד"ר מרדכי מרגליות, בכרכים הראשונים של האנציקלופדיה העברית ובשתי אנציקלופדיות נוספות של הוצאת מסדה. בהמשך עסק בעריכת ספרים במוסד הרב קוק, במכון תורה שלמה ובאופן עצמאי.

החל משנת 1966 ועד פרישתו לגמלאות עבד ב"מפעל הביבליוגרפיה העברית" שבבית הספרים הלאומי בירושלים, ויחד עם הביבליוגרף נפתלי בן מנחם היה ממתווי הדרך של המוסד. אף לאחר שפרש לגמלאות המשיך לפקוד את המקום אחת לשבוע לייעוץ לפונים אליו, בהם בכירים באקדמיה. כמו כן הקדיש מזמנו להשיב לשאלות שהופנו אליו בכתב, ובמשך השנים שיגר כאלפיים מכתבי תשובה.

בשנת 2001 נתמנה כחבר כבוד בחברת "מקיצי נרדמים".

ביום שישי, כ"ה בתמוז ה'תש"ף, נפטר בגיל 98. הוא נקבר במוצאי השבת בבית הקברות הר המנוחות.

פסבדונימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשכנזי חתם על רבים ממאמריו ופרסומיו בפסבדונים. בין היתר חתם בשמות:

  • אהרן ראקובר [בגימטריא שמואל אשכנזי]
  • א[שכנזי] בן-עמיהוד[=שמואל]
  • שמואל אלף
  • ש' אסתרזאהן [=בן אסתר, על שם אמו]
  • ש' ירושלמי
  • גמליאל גרינפלד (חלמיש)

ספריו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבחר הפנינים בספרות העברית של ימי הבינים, בתוך: מנחה ליהודה, מוגש להרב יהודה ליב זלוטניק (אבידע), ירושלים תש"י.
  • משוט במקרא: שש מאות וששים שאלות ותשובות של בקיאות וחריפות ושעשועים בספר הספרים, ירושלים תשי"ט.
  • 500 געגראמטע שפריכווערטער און רעדנסארטן, פון ש’ אסתרזאן [=שמואל אשכנזי], ירושלים תשכ"ג.
  • אוצר ראשי תבות : בלשון ובספרות מימי קדם ועד ימינו / מאת שמואל אשכנזי ודב ירדן, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשכ"ה.
  • מפענח נעלמים: 4000 פענוחי נוטריקונים שלא נכנסו לאוצר ראשי תבות, ירושלים תשכ"ט.
  • אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא: ... אמרות ומכתמים, ניבים ופתגמים, מאמרים שגורים, משלים ומעשיות, גימטריות ונוטריקונים - מקורותיהם ומקבילותיהם ... / מכתבי הר"ש אשכנזי ; ... ערכתי וסדרתי בסדר א"ב ... שמואל אברהם תפילינסקי, ירושלים תש"ס.
  • אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, שני כרכים: פנינים ... מאוצרות הר"ש אשכנזי : אמרות ומכתמים, מאמרים ... משלים ומעשיות, גימטריאות ונוטריקונים, מקורותיהם ומקבילותיהם בסדר א-ב / את כל אלה השלמתי וערכתי ... יעקב ישראל סטל, ירושלים תשע"א.
  • אסופה: ארבעה מאמרים מאוצרות הר"ש אשכנזי. ערך, השלים והביא לבית הדפוס יעקב ישראל סטל. בהשתתפות אליעזר יהודה בראדט, ירושלים 2014 (תשע"ד)

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגדה שלמה: מאת הרב מנחם מנדל כשר. ירושלים תשט"ו.
  • פחד יצחק / רבי יצחק לאמפרונטי, ירושלים תשכ"ב- תשמ"ו.
  • משלי ישראל ואומות העולם, ירושלים תשכ"ד.
  • אוצר המשלים והפתגמים: מספרות ימי הביניים / מאת ישראל דוידזון ; [התקינו את הספר לדפוס שמואל אשכנזי ואברהם דרום]. הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ט.
פרסומיו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]