שמואל ביקסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל ביקסון
שמואל ביקסון (משמאל) עם שולמית נדלר ומשה גיל בפתיחת התערוכה "עבודת צוות", 2013
שמואל ביקסון (משמאל) עם שולמית נדלר ומשה גיל בפתיחת התערוכה "עבודת צוות", 2013
שמואל ביקסון (משמאל) עם שולמית נדלר ומשה גיל בפתיחת התערוכה "עבודת צוות", 2013
לידה 27 בנובמבר 1926
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 28 בספטמבר 2018 (בגיל 91)
תקופת הפעילות 1951–2002 (כ־51 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות תיאטרון ירושלים
פרסים והוקרה פרס רוקח

שמואל ביקסון (27 בנובמבר 1926 - 28 בספטמבר 2018) היה אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל (מוליק) נולד ב-27 בנובמבר 1926 בשכונת כרם אברהם בירושלים, כבן בכור ליצחק (אייזיק) ובתיה (לבית גורדון), אנשי גדוד העבודה. בשנת 1928 עברה המשפחה לשכונת הפועלים ליד בית הכרם. המשפחה חיה בצריף, כמו שאר תושבי השכונה, עד לבניית בית האבן (הראשון בשכונה) בשנת 1932.

בשנת 1930 הלך שמואל לגן הילדים בבית הוועד בבית הכרם ובשנת 1932 עלה לכתה א' בבית הספר בבית הכרם. במהלך לימודיו פגש במחנכים ומורים מאושיות החינוך והתרבות הישראלי: המחנכים בלהה יפה ודוד בנבנישתי, המורה לחשבון אברהם אבן-שושן והמורה לכימיה וביולוגיה ישעיהו ליבוביץ.

תנועת הנוער וגיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1937 הצטרף לתנועת מחנות העולים ובשנת 1940 הפך חבר בהגנה. ביקסון וחבריו התאמנו בירי באקדחים ובשימוש במכשירי קשר במרתף שמתחת לסמינר בית הכרם.

בשנת 1944 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בבית הכרם ויצא עם חבריו ממחנות העולים להכשרה מגויסת בקיבוץ דפנה בגליל, ועזרה ליישוב חולתה בדייג באגם החולה.

לאחר תקופת ההכשרה, התגייס ביקסון עם יתר המחלקה לפלמ"ח, לפלוגה ח' (אשר כונתה "חיות הערבה"). מחצית החודש עסקו בעבודה בקיבוץ בית הערבה בצפון ים המלח ומחצית החודש באימוני שדה.

אחרי שנה, עברה ההכשרה לקיבוץ חפציבה, והתפלגה במפלגה ובהכשרה. המיעוט הירושלמי הצטרף להכשרת אפיקים.

לימודים בתקופת מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 46–1945 עזב את ההכשרה והתקבל ללימודי אומנות בבצלאל. בנוסף ללימודיו בבצלאל, למד פיסול בסטודיו של הפסל זאב בן-צבי ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1947 התקבל ללימודי אדריכלות בטכניון בחיפה.

כשלשה חודשים לאחר תחילת הלימודים פרצה מלחמת העצמאות. ביקסון גויס למערכה בגיוס הרזרבה של הפלמ"ח בטכניון והעברתם למעלה החמישה. פלגתו גויסה לשורות הגדוד השישי, שלחם בהגנה על השיירות לירושלים. כעבור זמן קצר, עבר קורס מכ"ים בג'וערה וחזר למלחמה בירושלים. ב-3 במאי 1948 נפצע בפיצוץ הדווידקה בהר הצופים. לאחר החלמה חזר לגדוד. ב-1949 שוחרר ביקסון מהצבא וחזר ללימודים בטכניון.

שותפות במשרד אדריכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951 סיים ביקסון את לימודיו והחל לעבוד במשרדם של האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר בתל אביב. בעקבות מעורבותו הגדולה בפרויקט בו זכה המשרד בתחרות במקום הראשון לתכנון תיאטרון ירושלים, הפך לשותף במשרד (1958). ב-1970 זכה בפרס רוקח יחד עם שותפיו למשרד על תכנון בניין ספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב. במסגרת המשרד היה ביקסון מעורב בתכנונם של עשרות פרויקטים, בעיקר מבני ציבור שהתאפיינו במונומנטליות ובעיצוב פלסטי. מבנה בולט נוסף בו מורגשת גישתו האדריכלית הוא בניין עיריית באר שבע.

בשנת 2002 פרש מהמשרד ומתחום התכנון.

מורשתו האדריכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 נערכה בגלריה בבית האדריכל התערוכה "עבודת צוות" הסוקרת את עבודות המשרד בין השנים 19462010. שנתיים לאחר מכן נפתחה התערוכה מחדש במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. ב-2016 יצא לאור ספר מקיף המסכם את יצירתו של משרד האדריכלים "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל" בעריכת צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון. ב-2018 אצר יעקובסון את התערוכה "אסם הידע" שהוצגה באולם המבואה של ספריית סוראסקי והתמקדה באדריכלות הבניין ביובל להקמתה. את התערוכה ליווה פרסומו של ספר שגם אותו כתב יעקובסון.

בשנת 1953 נישא לאביגיל (לבית גורביץ) ונולדו להם שלוש בנות ובן. ביקסון ניפטר ב-28 בספטמבר 2018.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל יעקובסון וערן תמיר-טוויל: עבודת צוות - העבודות של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אלקון, 2010-1946, גלריית בית האדריכל, עמותת האדריכלים, קטלוג תערוכה, 2013.
  • מיכאל יעקובסון וערן תמיר-טוויל: עבודת צוות - העבודות של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אלקון, 2010-1946, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קטלוג תערוכה, 2014.
  • צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון: האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946, הוצאה עצמית, 2016
  • מיכאל יעקובסון: אסם הידע - אדריכלות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ביובל להקמתה, אוניברסיטת תל אביב, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]