שמואל בס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמואל בס

שמואל בַּס (25 בספטמבר 1899, כ"א בתשרי תר"ס, פוצ'פ, פלך צ'רניגוב, רוסיה (אוקראינה) – 31 במאי 1949, ג' בסיוון תש"ט, תל אביב) היה מחנך, משורר וסופר עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל בס נולד בשנת 1899 בפוצ'פ שבפלך צ'רניגוב של האימפריה הרוסית (אוקראינה), בנם הבכור של מינה לבית האפט ואהרן צבי בס (באס), מחנך עברי ופעיל ציוני, מורה עברית בעברית ברוסיה ואחר כך בתלמוד תורה בראשון לציון ובבית ספר בשכונת נווה שלום.[1] בשנת 1905, כשהיה כבן שש, עלה בס לארץ ישראל מאודסה עם הוריו ואחותו הקטנה מרים (לימים לבקוביץ'). בארץ התחנך בבית הספר תחכמוני ביפו, שם הצטיין כתלמיד ראשון בכיתתו, והמשיך ללימודים בסמינר למורים ירושלים. במהלך לימודיו נתגלה כישרונו הספרותי. הסופר ש. בן-ציון, שהיה מורו בסמינר, עודדו להמשיך לכתוב, ופרסומו הראשון היה מאמר על שלום עליכם, שפרסם י"ח ברנר כשהיה בס בן 16. בשנת 1917 התנדב בס לגדוד העברי, ועם שחרורו המשיך בלימודיו בבית המדרש למורים העברי בירושלים. משנת תרפ"ב עסק בהוראה, תחילה בטבריה, בבית הספר הערבי-עברי שיסד חיים מרגליות קלווריסקי, ולאחר מכן במוסדות חינוך שונים בתל אביב. ב-1929 יצא להשתלמות באוניברסיטת ייל. בקיץ 1923 (תרפ"ג) נישא לחנה שפירא, בתו של זכריה שפירא.[2] לאחר פטירתה בי"ט בשבט תש"ו, נישא לד"ר צפורה דנין, בתו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי), לה היה נשוי עד מותו. בנו היחיד, עדני בס (1926–1991), הלך בדרכי אביו וסבו: היה מייסד בית הספר לחינוך מיוחד "השומר" ברמלה ומנהלו, וכן פרסם סיפורים בעיתונות הילדים של ראשית ימי המדינה.[3]

שמואל בס כתב בעיתונות הארץ-ישראלית מגיל צעיר, ופרסם שירים, סיפורים, סיפורי ילדים וביקורת ספרות. ערך את החוברות לספרות ומדע לנוער "שערים" (1938), את הקובץ "היה בריא!" (תרצ"ח) ואת הירחון לנוער "מולדת" (1949).

בשנותיו האחרונות היה בס מחנך ומנהל בית הספר העממי "יבנה" בתל אביב. במאי 1949, במהלך שיעור, לקה בשטף דם במוח, הועבר לבית החולים ושם נפטר, בשנה ה-50 לחייו. נטמן בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

שמואל בס כתב שירים רבים לילדי היישוב. שיריו מכסים כמעט כל נושא בלוח העבריעונות השנה, חגים ומועדים, טבע וילדות. בין שיריו: "כפרי" ("על כתף הר פורח"), "עוד מעט ירד אלינו יום שבת הטוב", "הקיץ עבר", "אבטיח", "נחליאלי" "שירה הנוער".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדם: שירים, תל אביב: הדים, תרפ"ז.[4]
  • שירים לילדים, תל אביב, פסיעות, תרפ"ז. (א. "חמִשה עשר בשבט": שיר מחזה; ב. "בִּכורים"; ג. "חופים")[5]
  • ארה, תל אביב: תרבות, תרפ"ט. (רומן מימי הגדוד העברי בארץ ישראל)
  • חופים: שירים, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ג.[6] (שירים לילדים)
  • קיץ: שירים, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ג. (שירים לילדים)
  • ש' בס ומ' דפנא, במולדת: ספר קריאה; מצֻיר בידי נחום גוטמן, 6 כרכים, תל אביב: אמנות, תרצ"ג–תרצ"ה.[7]
  • בלדות מעבר לַנֹער, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ח.
  • נחל קדומים: שירי תנ"ך, תל אביב: יזרעאל, תש"א 1941.[8]
  • הדמות הקוסמה, תל אביב: נחום דרימר, תש"ז.[9] (שירים)
  • ארץ לנו קטנה: שירי ילדים; ציורים: תרצה, תל אביב: מ' ניומן, תש"ז.
  • לידידי הצעירים: שירים לכל השנה; מצוירים בידי א. לואיזדא; הקדמה על המחבר מאת יעקב פיכמן, תל אביב: טברסקי, תש"י 1950.
  • עד קצה הדרך: שירים ובלדות; ערך והקדים מבוא: יצחק עוגן, תל אביב: קרני, תש"ל.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "אהרן צבי בס", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1429.
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "זכריה שפירא", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 913.
  3. ^ פרוזה - מקור, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2005.
  4. ^ יעקב רמוןאחרי קריאה בספר השירים "אדם", דואר היום, 11 בפברואר 1927.
  5. ^ אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900–1948, כרך ב, תל אביב: דביר, תשמ"ח 1988, עמ' 654.
  6. ^ ש. ארנסט"חופים", דואר היום, 15 בספטמבר 1933.
  7. ^ עם הופעת כרך א: אב. ריבלין, לפני ארון הספרים, דואר היום, 17 בפברואר 1933.
  8. ^ אפרים צורףנחל קדומים, הצופה, 28 במרץ 1941.
  9. ^ א. ברוידס"הדמות הקסומה" לשמואל בס, דבר, טור 3, 8 באוגוסט 1947.
  10. ^ אנדה עמירבשולי דברים | יד למשורר ומחנך, דבר, טורים 2–3, 17 בפברואר 1971.
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.