שמואל ברוך
 | |
| לידה |
1898 תרנ"ט זאכו, כורדיסטן |
|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 1994 (בגיל 96 בערך) א' באייר תשנ"ד ירושלים |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות |
? – 12 באפריל 1994 |
| השתייכות | יהדות כורדיסטן |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| חיבוריו | טעמי המצוות |
| צאצאים | אליהו ברוך, ציון (יוסף) ברוך, אהובה ברוך, כרמלה ברוך, זאב ברוך |
  | |
הרב שמואל ברוך (תרנ"ט, 1898, זאכו, כורדיסטן - א' באייר תשנ"ד, 12 באפריל 1994, ירושלים) היה מראשי יהדות כורדיסטן, בעל אות יקיר ירושלים על פעולותיו למען העדה הכורדית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תרנ"ט (1898) לרב יוסף בנימין, מנהיגה הרוחני של קהילת יהודי זאכו ואב בית הדין.
הוא הוסמך לרבנות, ובפטירתו של אביו בשנת תרע"ו (1916) קיבל על עצמו, כשהוא בן 18 שנה בלבד, למלא את החלל בהנהגתה הרוחנית של קהילת יהודי זאכו. בשנת תרפ"ה (1925) יצא בדרכו לארץ ישראל עם עשר משפחות נוספות שאותן שכנע להצטרף לעלייתו. בהגיעו לירושלים נמנה עם מייסדי שכונת זיכרון יוסף הסמוכה לשוק מחנה יהודה.
כשנה לאחר עלייתו שב לזאכו כדי לשכנע עוד משפחות לעלות, ואכן משפחות נוספות עלו בזכותו.
בשנת תר"צ הקים את "ועד העדה הכורדית" שלימים היה הבסיס ל"התאחדות העדה הכורדית". הוועד שהוכר על ידי השלטונות הבריטיים פעל בסיוע הסוכנות היהודית והצליח לקבל רישיונות עלייה ולהעלות 25 משפחות רבנים.
עם העלייה הגדולה של יהדות כורדיסטן פעל להביאם באופן מרוכז לירושלים. הוא ייסד את החברה קדישא לעדה הכורדית, והמשיך עד יומו האחרון לשמש כמנהיג רוחני לבני עדתו, לערוך חופה וקידושין ולהביא בבריתו של אברהם אבינו בהתנדבות.
בשנת תשכ"ט (1969) הוענק לו אות יקיר ירושלים על פעלו למען העדה.
זכרו מונצח ברחוב על שמו במרכז ירושלים - המשכו המערבי של רחוב אגריפס.
חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יצחק עמדי, חכמי כורדיסתאן, ירושלים ה'תשס"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל ברוך (1898-1994), דף שער בספרייה הלאומית
