שמואל ברקאי (אדריכל)
| שמואל ברקאי בצעירותו | |
| לידה |
1898 נובורוסיסק, רוסיה |
|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1975 (בגיל 77 בערך) ט"ז באלול תשל"ה |
| מדינה |
ישראל |
| תחום יצירה | אדריכלות |
שמואל (סם) ברקאי (1898–1975) היה אדריכל ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1898 בשם סמואל אבא ברקוביץ' ללאה ואליעזר ברקוביץ' בעיר הנמל נובורוסיסק ברוסיה. התייתם מאמו בהיותו בן שש. בשנת 1915 התגייס לצבא הרוסי והשתתף בקרבות במלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1920 עלה עם קבוצת חלוצים לארץ ישראל. לאחר עלייתו עבד במשך שנתיים כבנאי וכנגר. בין השאר, השתתף בבניית קזינו גלי אביב בחוף הים של תל אביב. עבד גם כשרטט במשרדו של פריץ קורנברג בירושלים ובעיריית תל אביב תחת האדריכל דב הרשקוביץ. את דרכו כאדריכל החל כבר בשנת 1922 בעת שעבד כמתכנן במגזר הפרטי בסביבות יפו ותל אביב, כשפעל בשותפות עם האדריכל זאב רכטר. בתקופה זו, פיקח בין השאר על בניית ביתו של חיים נחמן ביאליק בתכנון האדריכל יוסף מינור. אחד הבתים הראשונים שתכנן היה בית שלמה יפה ברחוב ביאליק 21 בשנת 1923. במבנה החזיקו רכטר וברקאי גם את משרד האדריכלים המשותף.
בעקבות המשבר הכלכלי יצא בסוף שנת 1926 לאירופה, במטרה ללמוד אדריכלות. למד רישום ניאו-קלאסי בבית הספר הגבוה לאדריכלות בוונציה. הוא מצא שהלימודים שמרניים מדי ועזב עוד לפני תום שנת הלימודים. ב-1927 עבר לפריז, שם למד במשך שש שנים בבית הספר הגבוה לאומנות דקורטיבית ובמהלכן אף זכה כמה פעמים בתעודות הצטיינות. עם סיום לימודיו עבד כחודשיים עם הפסקות וללא שכר במשרדו של האדריכל לה קורבוזיה. בשנת 1931 הוזמן לתכנן את הביתן ההודי בתערוכה הקולוניאלית בפריז.
בשנת נישא 1933 לאנה (ניוטה) לבית ברודאץ', ילידת 1904 בפולין, מדענית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת פריז. לבני הזוג נולד הבן, דן, ב-1934.
בשנת 1934 תכנן עבור הרקולס סקיריאנידיס ובנו ג'ורג' מראשוני ענף המלונאות בקפריסין את מלוןForest Park בעיירה פלאטרס (Πλάτρες) בהרי הטרודוס בקפריסין. המלון נבנה בסגנון מודרני אקלקטי ושולבו בו אלמנטים בסגנון אר-דקו. המלון הפך לאחד משני המלונות היוקרתיים בקפריסין והתארחו בו שועי עולם.
ברקאי שב עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1934 השתקע ברח' לילינבלום 12 ופתח בו משרד אדריכלות (בבית הצלם אברהם סוסקין). עם שובו הצטרף לקבוצת האדריכלים הצעירים אשר דגלו בהטמעת המודרניזם בנוף הישראלי. במסגרת זו, השתתף בהקמת בטאון האדריכלים "הבניין במזרח הקרוב" ובמקביל התמנה לכותב בירחון הארכיטקטורה הצרפתי "ארכיטקטור ד-ז'ורדי". הבניין הראשון שתכנן לאחר שובן היה בית אגינסקי ברח' אנגל 5 בתל אביב. בהמשך תכנן את "בית הלפרין" ברחוב גורדון 79 (נבנה בשנת 1935) ואת בית בת שבע כץ ברחוב מגידו 11 (נהרס). בשנת 1936 העביר ברקאי את ביתו ומשרדו לרחוב הס 10 (שם התגורר עד פטירתו).
בשנות ה-40 תכנן כ-30 וילות ברחבי תל אביב, שרובן נהרסו מאוחר יותר. דוגמה לווילה שתכנן בסגנון הבינלאומי ושרדה היא וילה ישראל זילברשטיין בשדרות בן ציון 25 (שופצה, שודרגה ומשנת 2016 משמשת כמלון בוטיק White Villa).
בתחילת שנות ה-50 תכנן את קולנוע שרון בנתניה.
ב-1958, הגיע ברקאי לראשונה לביקור בברית המועצות, שם פגש את אחיו, אהרון ברקוביץ', פרופסור לרפואה, ובני משפחתו.
בשנות ה-60 תכנן שני מבני ציבור בתל אביב: בית השריון בשכונת יד אליהו ו"יד אבנר" בשכונת אפקה.
שמואל ברקאי נפטר ב-1975. הותיר אחריו את רעייתו, חנה (נפטרה ב-1988), ובנו, דן, גם הוא אדריכל.
אוסף ברקאי נמצא בארכיון עזריאלי לאדריכלות שבמוזיאון תל אביב לאמנות. בפברואר 2018, נפתחה בארכיון התערוכה ״אקלקטיק-מודרן: עבודות מאוסף סם ברקאי״ (אוצר: ערן נוימן).
מבנים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מלון "פורסט פארק" פלטארס הרי טרודוס, קפריסין
- בית אגינסקי, רחוב אנגל 5, תל אביב (1934).
- בית הלפרין, רחוב גורדון 79, תל אביב (1935).
- וילה זילברשטיין, שדרות בן ציון 25, תל אביב (1949).
- קולנוע שרון, נתניה (1951).
- בית השריון, ברחוב לוחמי גליפולי 51 בשכונת יד אליהו. אבן הפינה הונחה באוקטובר 1963.
- יד אבנר, ברחוב זליג 10 בשכונת אפקה, על שם האלוף אלימלך אבנר, ממייסדי השכונה. במקור תוכנן כבית קהילת שכונת אפקה. אבן הפינה הונחה באפריל 1960. הוקמה עמותה ציבורית להקמת המבנה והמימון הגיע בחלקו מעיריית תל אביב. הבנייה החלה, אולם העמותה נקלעה לקשיים כלכלית והבנייה לא הסתיימה. שלד הבית עמד נטוש עד שבשנת 1970 יזמה העירייה יחד עם ועד שכונת אפקה את מסירת המבנה לידי אוניברסיטת תל אביב תוך התחייבותה של האחרונה להשלים את המבנה ולהעמיד לרשות חברי "ההגנה" ותושבי אפקה מספר אולמות לפעולות ייעודיות. מאז 1971 משמש כמקום משכנה של המחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה.[1]
-
בית אגינסקי, אנגל 5
-
וילה זילברשטיין בזמן בנייתה, שדרות בן ציון 25
-
קולנוע שרון בנתניה
-
בית השריון ביד אליהו
-
יד-אבנר באפקה, לקראת סיום בנייתו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבי מאייר: סם ברקאי - אדריכל המידות הנכונות, הוצאת STOA, 2016.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביוגרפיה, באתר "ישראל נגלית לעין"
אסתר זנדברג, סם ברקאי: האדריכל התל אביבי שהושפע מלה קורבוזיה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2015- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הלפרין ברחוב גורדון 9 פינת סמטת יל"ג 2, באתר 'חלון אחורי', 11 באוגוסט 2018
- מיכאל יעקובסון, אוצרות נטושים: מקולנוע "שרון" בנתניה עד מפעל ברוטליסטי בנצרת עילית, באתר Xnet, 21 באפריל 2019
אסתר זנדברג, סם ברקאי: לה קורבוזיה שכנע אותו לנטוש את הסגנון המקומי, באתר הארץ, 20 במרץ 2019
