שמואל גבעוני
 | |||||
| לידה |
מאי 1929 מוקצ'בו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
אוגוסט 2022 (בגיל 93) להבות חביבה, ישראל | ||||
| מקום קבורה | להבות חביבה | ||||
| תאריך עלייה | 1949 | ||||
| שם לידה |
אנדור-שמואל רוזנברג  | ||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| |||||
  | |||||
שמואל גבעוני (רוזנברג; מאי 1929[1] – אוגוסט 2022) היה פוליטיקאי ישראלי, ניצול השואה וראש מועצה אזורית מנשה השביעי. ממייסדי קיבוץ להבות חביבה.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבעוני נולד במוקצ'בו, לבלה-לוי ולהרמינה, בשם אנדור-שמואל רוזנברג, בבית ציוני-חילוני. לו שלוש אחיות גדולות. אביו היה סוחר ובבעלות משפחתו הייתה מסעדה. למד בבית ספר עברי והיה חבר בתנועת "בית"ר". אביו מת כשהיה בן 10.[3]
בתקופת השואה שהתה משפחתו בגטו מונקאץ', שהוקם בעיר הולדתו. ב-1944 נשלח שמואל הצעיר לעבודות כפייה במפעל ללבנים. ב-11 במאי אותה שנה גורש, יחד עם יהודים רבים, למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. מאושוויץ הועבר לבוכנוואלד, אך עם התקרבות הצבא האדום הועלה עם עוד אסירים על קרון משא. משם הועבר לצריף, שבו שהה עד להגעת הצבא האדום.[3]
לאחר השואה עבר לפראג, שם הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". ב-1949 עלה לישראל והיה ממייסדי קיבוץ להבות חביבה. במשך שנים רבות שימש גזברו.[3]
ב-1946 יזם את הקמת המוסד החינוכי בקיבוץ והיה מרכזו במשך שנים רבות. בהמשך נשלח לשליחות מטעם "השומר הצעיר" בצרפת ובמרוקו.[2]
ב-31 בינואר 1980 נבחר לעמוד בראש מועצה אזורית מנשה.[2] במהלך כהונתו הוקמה היאחזות הנח"ל "חריש" וכן נסלל כביש המחבר אותו לשאר יישובי המועצה. כן הורה לספק לו תשתיות אך ורק אם גם לאום אל-קוטוף יסופקו תשתיות.[3]
ב-10 בפברואר 1984 סיים את כהונתו והוחלף ביאיר גבאי.[2]
עם סיום כהונתו שב לעבודתו כגזבר קיבוץ להבות חביבה. כן שימש מנהל ספרית פועלים, מנהל כוח אדם בגרנות ומבקר הקיבוץ הארצי.[3]
היה נשוי לתמר ואב לשלושה.[3]
הוא מת בגיל 93 ונקבר בקיבוצו.[3]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הסיפור שלי, באתר יד יערי
- 1 2 3 4 שמואל גבעוני, באתר מועצה אזורית מנשה
- 1 2 3 4 5 6 7 אלי אשכנזי, הרעב והקור כמעט הכריעו את שמואל. אבל אז תמונת המושב הראשון בארץ ישראל עלתה בדמיונו, באתר וואלה, 27 באוגוסט 2022