שמואל דכנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל דכנר
אין תמונה חופשית
לידה 26 בספטמבר 1937
בוקובינה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 במרץ 2013 (בגיל 75)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1 במרץ 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמואל דכנר (26 בספטמבר 1937 - 1 במרץ 2013) היה ניצול שואה, מיקרוביולוג, מנהלן ואיש עסקים ישראלי יליד רומניה. התפרסם כעד המדינה "ש.ד." בפרשת הולילנד[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דכנר נולד ב-26 בספטמבר 1937‏[2], בצד הרומני של חבל בוקובינה (על גבול רומניה ואוקראינה)[3], ובהיותו ילד הוגלה יחד עם משפחתו למחנה ציבולווקה, שם מתו אמו ואחיו הבכור. שמואל דכנר ואביו שרדו את אימי המחנה ועלו לישראל ב-1950.

דכנר למד כלכלה באוניברסיטה העברית ועשה תואר במנהל עסקים ב"סנצ'ורי יוניברסיטי" שבלוס אנג'לס[דרוש מקור]. הוא נישא ונולדו לו שתי בנות. לאחר לימודיו עבד כראש מדור ביקורת פנימית במכון ויצמן למדע ולאחר מכן היה מנהל אדמיניסטרטיבי במפעל לחומרי בידוד. ב-1967 התמנה לתפקיד מבקר פנים של חברת רסקו והמשיך והתקדם עד לתפקיד המשנה למנכ"ל. אהרן דוברת, שהיה מנכ"ל קונצרן כלל, צירף את דכנר לקונצרן בתפקיד חשב. ב-1977 מונה למנהל חטיבת הבנייה ולמשנה למנכ"ל חברת הבניה אזורים[4].

בדצמבר 1982, לאחר עשר שנות עבודה בקונצרן כלל, פרש ממנה דכנר והקים קבוצת השקעות בשם "מאגרים"[5]. דכנר גייס הון משורה של אנשי עסקים, בהם אברהם יוסף שפירא, האחים נקש, יוסי ריגר ואליעזר פישמן. בנוסף גייס הון מחברות עסקיות של מספר קיבוצים, תוך הבטחה לתשואה גבוהה על השקעתם[6]. דכנר מיהר לקנות בכספים שקיבל נכסים מסוגים שונים, החל ממגרשים בתל אביב, חברות בנייה, מפעל שוקולד קטן בשם "בילו"[7], וכלה בשליטה בחברת הביטוח "אררט". במסגרת הקבוצה הקים את החברות "מאגרי טכנולוגיה", "מאגרי סחר" ו"מאגרי בניה"[8]. הרעיון של דכנר היה להפוך אותן לחברות ציבוריות על ידי הנפקת מניות בבורסה בתל אביב, ומכיוון שמחירי המניות זינקו באותה עת, יוכלו המשקיעים לממש את ההשקעה ברווח מהיר[9]. אך בעקבות משבר מניות הבנקים וקריסת הבורסה בסוף 1983, עסקיו של דכנר החלו לקרוס והרשות לניירות ערך פתחה בחקירה נגדו[10]. לאחר שהספיק להנפיק שניים מהחברות "מאגרי טכנולוגיה" ו"מאגרי בניה"[11]. באמצעות "מאגרי סחר" רכש את השליטה בחברת הביטוח "אררט", אך חלק מהתשלום שילם במניות "מאגרי סחר" שהנפקתה בוטלה והמשקיעים איבדו את כספם[12].

ב-22 במאי 1984 הוגשה בקשה לבית המשפט לפירוק קבוצת "מאגרים", על ידי מספר משקיעים[13]. דכנר הודיע שמצב בריאתו התדרדר ופרש מהקבוצה[14]. הוא עבר ללונדון ושימש כמנהל כספים בחברה של איש העסקים ליאון תמן[15]. ב-1988 עזב דכנר את עבודתו אצל תמן ורכש את השליטה בחברת האפייה "היברס הולדינג". החברה החזיקה 6 מפעלים לאפיית לחם, מוצרי מאפה וכריכים[16]. כעבור כמה שנים החברה נקלעה לחוב של יותר מעשרה מיליון לירות שטרלינג, מונה לה כונס נכסים וכל ההשקעות בה אבדו. הסקוטלנד יארד פתח בחקירה נגד דכנר, בחשד שקיבל מימון ממספר מקורות לשם קניית ציוד לחברה, אך משך את הכספים. הוא עזב את בריטניה ושב לישראל ב-1993. בישראל חזר להיות פעיל בבורסה והחזיק משרדים מפוארים בתל אביב[17].

פרשת הולילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרשת הולילנד

בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים, החל דכנר לפעול כמאכער בשירותו של איש העסקים הלל צ'רני, בעלי מתחם מלון "הולילנד" בירושלים, על מנת לקדם פרויקט בנייה במתחם[18]. לאחר שנים של שיתוף פעולה פרץ סכסוך כספי בין דכנר ובין צ'רני בשנת 2008, וכתוצאה מכך הגיש דכנר תביעה אזרחית נגד צ'רני ומאוחר יותר פנה למשטרת ישראל והציע עצמו כעד מדינה, שיחשוף פרשיות שוחד ויעיד נגד נותני השוחד ומקבליו. הצעתו התקבלה, הוא נחקר ארוכות במשטרה ובעקבות חקירתו נפתחו תיקי חקירה נגד אישים רבים, חלקם בעלי תפקידים בכירים מאוד בעבר ובהווה. החקירות הבשילו להגשת כתבי אישום ודכנר העיד במשפטים אלה[19]. במהלך המשפט, בספטמבר 2012, הודה דכנר כי לא שיחד חלק מהגורמים שהוזכרו בטיוטת כתב התביעה נגד הלל צ'רני. לדבריו, שיקר בשל מצבו הנפשי והכספי הירוד[20] בפברואר 2013, נחשף עוד מסמך מזויף של דכנר[21]. בתקופה זו, עוד לפני תום החקירה הנגדית שהסעירה מאוד את רוחו, נפטר דכנר, אך המשפט נמשך והסתיים בהרשעת 9 מתוך 13 הנאשמים, בהם ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי והלל צ'רני ואחרים. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הורשע תחילה בבית המשפט המחוזי על מעורבותו בפרשה, אך זוכה לבסוף מחמת הספק בבית המשפט העליון. זהותו כעד המדינה בפרשה נחפשה רק לאחר מותו[23].

פרשת חברת הזרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוד אולמרט הורשע כי קיבל מדכנר, באמצעות שולה זקן[24], שוחד בסך 60,000 שקל לצורך קידום פרויקט בנייה בקרקעות שהחזיקה חברת "הזרע" ליד תל אביב[25]. ערעורו של אולמרט בגין הרשעה זו נדחה, ונגזר עליו עונש של 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל[26].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד עפרה אידלמן, עד המדינה במשפט הולילנד: שמואל דכנר, באתר הארץ, 5 במרץ 2013
  2. ^ אתר "Billiongraves"
  3. ^ אתר למנויים בלבד עפרה אידלמן, מת ש"ד, עד המדינה בפרשת הולילנד; הפרקליטות: נוסיף לנהל המשפט כסדרו, באתר הארץ, 1 במרץ 2013
  4. ^ רה-ארגון בחטיבת הבנייה של "כלל ", דבר, 10 באוקטובר 1977
  5. ^ דוד ליפקין, מיכאל שנער — מנכ"ל "אזורים", מעריב, 12 בדצמבר 1982
  6. ^ שמואל דכנר: הבחור העירוני הערמומי לוקח מהקיבוצניק, שבא מהכפר, הלוואות והשקעות, מטפח מניות ומראה לגזבר פעור העיניים איך כסף עושה כסף, חדשות, 31 בינואר 1985
  7. ^ אלעזר לוין, מ׳ יקנה את מפעל השוקולד "בילו"?, חדשות, 25 בדצמבר 1985
    אלעזר לוין, מפעל שוקולד למכירה בזול, חדשות, 11 בדצמבר 1985
  8. ^ דרור שרביט, מו"מ סו"ב "מאגרי בנייה", "אפריקה" בחוץ, דבר, 5 במאי 1983
  9. ^ שאול אברון, עלייתו ונפילתו של שמואל דכנר, חדשות, 11 במאי 1984
  10. ^ אבי קרטין, מאגרי טכנולוגיה נתנה הלוואות בלי בטחונות, חדשות, 29 בינואר 1986
  11. ^ "מאגרי טכנולוגיה" תרכוש חלק מחברות "מאגרי סחר", מעריב, 1 בינואר 1984
  12. ^ אלעזר לוין, הקרב על 'אררט': מי הרוויח, מי הפסיד?, כותרת ראשית, 3 באוקטובר 1984
    יוסי ורטר, תובעים מיליון דולר מח"כ שפירא ושותפיו, חדשות, 23 באוקטובר 1984
  13. ^ זיו קופר, רוצים כסף מהמאגרים, חדשות, 22 במאי 1984
  14. ^ שאול אברון, סחר במאגרי סחר, חדשות, 14 במאי 1984
  15. ^ ליאון תמן, כותרת ראשית, 13 במרץ 1985
  16. ^ אלעזר לוין, הוא לא ישוב, חדשות, 16 בפברואר 1990
  17. ^ אלעזר לוין, ‏דכנר שכר 250 מ"ר בבית ויסוצקי ב-12 ד' למ"ר, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2003
    מאת דפנה צוקר, ‏שמואל דכנר חוזר לבורסה, בקטן, באתר גלובס, 6 בינואר 2000
  18. ^ אלעזר לוין, ‏קלדש וקרדן רכשו את מיתחם הולילנד בירושלים ב-100 מיליון ד', באתר גלובס, 30 בדצמבר 1999
  19. ^ הדס מגן וחן מענית, ‏הערכות: דכנר הקליט את החשודים בפרשת הולילנד; רשות המסים מצטרפת לחקירה, באתר גלובס, 14 באפריל 2010
  20. ^ תומר זרחין, העד בפרשת הולילנד: שיקרתי כדי שצ'רני ישלם חובותיי, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2012
  21. ^ חן מענית, ‏תיק הולילנד: נחשף עוד מסמך מזויף לכאורה של עד המדינה, באתר גלובס, 26 בפברואר 2013
  22. ^ אתר למנויים בלבד עפרה אידלמן, עד המדינה במשפט הולילנד: שמואל דכנר, באתר הארץ, 5 במרץ 2013
  23. ^ [22]
  24. ^ שרון שפורר, הקשרים של נחמה רונן עם אביגדור קלנר, שמואל דכנר ואהוד אולמרט, באתר הארץ, 18 באפריל 2010
  25. ^ שי ניב, ‏מיהו האיש שהקסים את שותפיו עם מילת הקסם "אולמרט"?, באתר גלובס, 13 באפריל 2010
    שירות גלובס, ‏עד המדינה: אולמרט אמר ששרון ביקש להפסיק לקדם את חברת הזרע, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2012
  26. ^ חן מענית, ‏העליון הכריע: אולמרט יירצה 8 חודשי מאסר נוספים, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2016