שמואל הלקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קברו של הלקין בבית העלמין נובודוויצ'י במוסקבה, ובו פסל בדמותו[1]

שמואל הַלְקִיןיידיש: האַלקין; בכתיב יידי סובייטי: שמועל האלקינ; ברוסית: Самуил Залманович Галкин, סמוּאיל זלמנוביץ' גַלקין;‏ 5 בדצמבר 189721 בספטמבר 1960) היה משורר ומחזאי יהודי-סובייטי שכתב ביידיש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל הלקין נולד בשנת 1897 בעיירה רוגאצ'ב שליד הומל, ברוסיה (כיום בבלארוס). למד ספרות וציור. בשנת 1922 עבר להתגורר במוסקבה. השתתף בכתבי עת יהודים ורוסים חיבר כמה ספרי פרוזה על נושאים יהודיים וכלליים וכן כמה קובצי שירה. בכל תהפוכות המשטר השתדל לשמור על ה"אני" הפיוטי וה"אני" היהודי שלו.

במחזה "בר כוכבא" העז לגלם רעיונות של קוממיות לאומית וצדק סוציאלי בדמויות של תלמידי חכמים ולוחמי חירות מן ההיסטוריה של עם ישראל בארצו. המחזה הוצג על במת התיאטרון הממלכתי הסובייטי היהודי (גוס"ט).

תרגם ליידיש מרוסית: את המחזות מאת אלכסנדר פושקין "דער קארגער ריטער" (מוסקבה: דער עמעס, 1937), "דער מאלצייט אינ צייט פונ פעסט" ו"מאצארט אונ סאליערי" (שניהם שם, 1939), את "מייסעלעך וועגן איטאליע" למקסים גורקי (שם: עמעס, 1932) ואת הספר "הירשעלע" (ורשה: קינדר-פריינד, 1936) מאת סופרת הילדים הסובייטית אולגה פרובסקאיה (Перовская).

הלקין היה אחד ממקימי ואחד הפועלים הבולטים של הוועד היהודי האנטי-פשיסטי בברית המועצות בימי מלחמת העולם השנייה. בפברואר 1949 נעצר על ידי המ.ג.ב יחד עם מרבית חברי הוועד. בהיותו בכלא קיבל התקף לב וככל הנראה בעקבות זאת נידון ל-10 שנות מאסר ולא לעונש מוות על "פעילות לאומנית". בשנת 1955, בתקופת "הפשרת חרושצ'וב", שוחרר מהכלא, כל ההאשמות נגדו בוטלו והוא הורשה לחזור למוסקבה.

לאחר שחרורו מהכלא המשיך בפעילות ספרותית. בשנת 1958 הופיע אוסף מתורגם לרוסית של מיטב יצירתו בשירה, בלדה ודרמה. השירים תורגמו על ידי המשוררים אנה אחמטובה, יוסף גורביץ' ולב גינזבורג. המשטר הסובייטי הרשמי הוקיר את פועלו והעניק לו את עיטור פועלי הדגל האדום.

שמואל הלקין נפטר במוסקבה ב-21 בספטמבר 1960 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'י.

בשנת 1982 יצא קובץ של תרגומי שיריו לעברית על ידי מתרגמים שונים, בההדרת בן דודו, הסופר והמשורר שמעון הלקין.

עזבונו הספרותי של שמואל הלקין, ובו טיוטות שיריו ואוטוביוגרפיה בכתב ידו, ביבליוגרפיה, התכתבות, קטעי עיתונות ותצלומים, שמור מאז 2001 בספרייה הלאומית בירושלים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "דווי אומץ" (1929)
  • "מגע" (1935)
  • "דרכים בארץ" (1945)
  • דער בוימ פונ לעבנ: אויסגעוויילטע ווערק / ש' האלקינ, מוסקבה: דער עמעס, 1948.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וויי און מוט: לידער / ש' האלקין, מוסקבה:: צענטרפארלאג, 1929.
  • יאנטעוו [יום-טוב, חג] / פון רוסיש לויט א' גוריאן, מוסקבה: צענטראלער פעלקער-פארלאג פון פ.ס.ס.ר., 1931 (שיר ילדים).
  • פאר דעם נייעם פונדאמענט, מוסקבה: עמעס, 1932.‬
  • ערדישע וועגנ: לידער / ש. חלקין, מוסקבה: אגיז, מעלוכע פארלאג דער עמעס, 1945.
  • מיין אויצער: לידער און באלאדעס / שמועל האלקין, מוסקבה: סאוועטסקי פיסאטעל, 1966.‬
  • לידער פון תפיסה און לאגער / שמואל האלקין, תל אביב: ישראל-בוך, תשמ"ח 1988.

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באר-קאכבא: דראמאטישע פאעמע ["בר כוכבא": פואמה דרמטית], מוסקבה: דער עמעס, 1939.
  • שולאמיס: דראמאטישע פאעמע ["שולמית": פואמה דרמטית], מוסקבה: דער עמעס, 1940.‬
  • "לוחמי הגטו" (1946)
  • פיר פיעסן / שמועל האלקין, מוסקבה: סאוועטסקי פיסאטעל, 1977 (עם אוטוביוגרפיה של המחבר: מיין ביאגראפיע אין קורצן).

יצירתו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משירת שמואל האלקין: תרגומים מיידיש / המהדיר: שמעון הלקין, תל אביב: עקד, תשמ"ב-1982.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון הלקין, שמואל האלקין: האיש והמשורר, בצרון: רבעון לספרות הגות ומחקר, חלק א: ה' (17–18), 1983, 16–57; חלק ב: ה' (19–20), 45-72; חלק ג: ו' (21–22), 1984, 49–66.
  • יהושע א' גלבע, ההתעוררות הלאומית בספרות היהודית-הסובייטית, מאזנים: ירחון לספרות, 26 (5-6, 1968, 391–406.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]