שמואל וילוז'ני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמואל וילוז'ני
Samuel Vilozny.JPG
שמואל וילוז'ני בהופעת סטנדאפ בתל אביב - 2015
לידה 10 בינואר 1954 (בן 63)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שמואל וילוז'ני (משמאל) ומיכאל מושונוב (מימין), בסרטו של רפאל נג'ארי "תהילים", 2007

שמואל וילוז'ני (נולד ב-10 בינואר 1954) הוא קומיקאי, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, סטנדאפיסט בולט ובמאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל וילוז'ני נולד ברמת גן, לאב ניצול שואה. גדל בשדה יעקב ובכפר הילדים והנוער הדסים (מקום בו אביו מוטק'ה שימש מדריך נוער), וסיים את לימודיו בתיכון לאומנויות הבמה "תלמה ילין". בצעירותו למד ריקוד בסטודיו של רוני סגל והופיע במשואה.[1] בוגר בית הספר למשחק "בית צבי", שם סיים את לימודיו בשנת 1979.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסטנדאפיסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילוז'ני נחשב לאבי סצנת הסטנדאפ שפרחה בישראל החל מאמצע שנות השמונים. וילוז'ני מציין, כי הוא טס לניו יורק ושם צפה באדם עומד באחת הכיכרות ליד ברז כיבוי ומציג בפני העוברים והשבים באופן קומי.[2] וילוז'ני הוקסם ממופע הרחוב ועם חזרתו לישראל החל להופיע במופעי סטנדאפ שופעי הגיגים פרועים, דבר שנחשב לחדשני בזמנו. הוא הקים יחד עם בן זיידל את המועדון קאמל קומדי קלאב בתל אביב בו התקיימו מופעים שונים בפורמט זה ושם התגלו סטנדאפיסטים צעירים.

לאחר שעלו סטנדאפיסטים צעירים בולטים, החל וילוז'ני להמעיט בהופעות הסטנדאפ ולהשתתף בעיקר בהצגות בתיאטרון וכשחקן מסך.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילוז'ני שיחק בשורה של הצגות, ואף ביים מספר הצגות. עם תפקידיו בתיאטרון הבימה נמנים: סבסטיאן ב"הלילה השנים עשר", הורציו ב"המלט", שניהם מחזות מאת שייקספיר, וולר ב"הקמצן" של מולייר, דייוויד ב"מחילה", טרופלדינו ב"משרתם של שני אדונים" (הצגה שהצליחה מאוד וזיכתה אותו בשבחי הביקורות), "הכתובה" וההצגה "אבנים בכיסים". בתיאטרון הספרייה ברמת גן גילם, בין השאר, את ג'ימי פורטר ב"הבט אחורה בזעם" מאת ג'ון אוסבורן ואת מר סליק, בהצגה בשם זה. בתיאטרון באר שבע שיחק את אוברון ב"חלום ליל קיץ" ואת אנטיפולוס מאפזוס ב"קומדיה של טעויות". במהלך שנות ה-90 ביים הצגות לתיאטרון הבימה כמו: "שנים עשר המושבעים", "המפקח בא", "גט 4 TWO" בכיכובו של שלמה וישינסקי והצגת יחיד שלו בשם "יהודי בחושך", העוסקת ביהודי מאנוסי ספרד.

ב-2003 עבר לתיאטרון הקאמרי, לאחר 9 שנות פעילות בתיאטרון הבימה. בקאמרי השתתף בהצגה "פרק ב'" מאת ניל סיימון ובבימויו של אלון אופיר ובהמשך גם ב"מכתבי אהבה", "אחורי הקלעים", וב-2006 השתתף ב"יתוש בראש", לצד לימור גולדשטיין. ב-2015 גילם את התפקיד הראשי במחזה "נשוי במנוסה" מאת ריי קוני בבימויו של אלון אופיר. ב-2016 החל לשחק ב"מלון רנדוו" מאת ז'ורז' פדו ובבימוי אודי בן משה.

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילוז'ני השתתף בסרטי קולנוע, רובם משנות ה-80. הוא זנח את הקריירה הקולנועית שלו בראשית שנות ה-90, בעיקר לטובת עולם התיאטרון. סרטו הראשון נקרא "הפנימיה" (1983) בו שיחק לצד אלון אבוטבול, וב"עדות מאונס" (1984) לצד אורי גבריאל ואושיק לוי. סרטו השלישי היה "השגעון הגדול" (1986) בו שיחק לצד ענת וקסמן, דב נבון וספי ריבלין. ב-1987 שיחק תפקיד ראשי כצעיר ניצול שואה בסרט "תל אביב-ברלין" ובתפקיד משני ב"לא שם זין", סרט שהתבסס על ספרו של דן בן אמוץ. ב-1992 השתתף בסרט "אישה זרה" של מיכל בת אדם. ב-1995 הפיק סרט תעודה בשם "אבא'לה בוא ללונה פארק", אותו ביימה ניצה גונן, שעוסק במערכת היחסים המורכבת שלו, כבן הדור השני לשואה, עם אביו ניצול השואה ומתאר את המסע שערכו יחדיו לאושוויץ. בשנת 2009 שיחק במחזה הטרגי "לארץ המובטחת" יחד עם קרן מור, ובקומדיה "כסף עובר ושווא" מאת ריי קוני, לצד אלון דהן וקרן מור. בשנת 2010 עלה עם הקומדיה "אסיר בלב העיר" מאת ניל סיימון ובבימויו של אלון אופיר בתיאטרון הקאמרי.

בטלוויזיה הייתה לווילוז'ני פינת סטנד-אפ בתוכנית "זהו זה" בשם "מקום בעמידה". הוא השתתף בסדרה הקומית "צה"ל 1" משנת 1997. הנחה את תוכנית הטיולים "זמן גליל" בערוץ 10. ב-2002 השתתף בסרט הטלוויזיה "שתי דקות מפאראדיס" בבימויו של דני סירקין. ב-2003 השתתף בסדרה הקומית היומית "צימרים" בערוץ הראשון. שנתיים לאחר מכן השתתף בעונה השנייה של סדרת הדרמה "לתפוס את השמיים", וכמו כן הנחה את תוכנית הסאטירה "פקקים" בערוץ הספורט. ב-2007 גילם צייר במשבר נפשי שנכנס לקשר עם צעירה בסדרה "מסכים" ושיחק בסיטקום לילדים "בילי" בערוץ ג'טיקס. בשנת 2009 הופיע במיני-סדרה "תמיד אותו חלום" בערוץ הוט 3. בשנים 20082010 שיחק בסדרת הדרמה "עד החתונה" בדמותו של איתן, סופר שבוגד באשתו ועובר לגור עם סופרת צעירה. בדצמבר 2011 עלתה העונה השלישית של "חצויה", שם שיחק את מני המפיק. ב-2012 שיחק בסרט "חתולים על סירת פדלים". בשנת 2013 השתתף בסדרה הקומית "בלתי הפיך" לצד עדי אשכנזי בערוץ 2 וכן החל להגיש לצד יעקב כהן את תוכנית האירוח והבידור "מחר שבת" בערוץ הראשון.[3] ב-2017 השתתף בסרט "ואז היא הגיעה".

משתתף בערוץ הקבלה עם הרב מיכאל לייטמן בסדרת שיחות על ספר תהילים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילוז'ני נשוי לאיריס ואב לארבעה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילוז'ני היה לראשון שעשה את המעבר מבידור לפוליטיקה מוניציפלית, כשנבחר לכהן כחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו. ב-1989 התמודד בבחירות העירוניות בראש רשימת "שמואל וילוז'ני-העיר שלנו" שקיבלה מושב אחד במועצה. נחשב לאופוזיציונר בולט כנגד ראש העיר דאז, שלמה להט. בתום הקדנציה פרש מהפוליטיקה, אך שב אליה ב-1998, אז גם התמודד על ראשות העירייה. רשימתו התחזקה מעט וקיבלה שני מנדטים במועצת העיר, ובבחירות לראשות העירייה דורג במקום השלישי אחרי רון חולדאי ודורון רובין, עם כ-13.5% מהקולות. סיעתו הייתה באופוזיציה במשך כל הקדנציה, שבסופה הכריז וילוז'ני כי לא יתמודד בבחירות הבאות, וכי הוא פורש מהפוליטיקה. כחבר המועצה שם דגש על בעיותיו של "האזרח הקטן" כגון נושא החנייה.

בבחירות לכנסת השש עשרה התמודד במקום החמישי ברשימת הירוקים לכנסת.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר הענקים וילדי השמש מאת אוריאל זוהר, מופיע וילוז'ני כדמות של רקדן במופעי השואה והגבורה בקיבוץ. היות שהכותב נולד בתל יצחק, וכתיבתו אוטוביוגרפית, יש להניח שמדובר בסיפור אמיתי, ואכן וילוז'ני הופיע שם כרקדן, ביחד עם רוני סגל מורתו
  2. ^ שיחה עם שמואל וילוז'ני, בתוך: ענת זלצר, במדינת היהודים, פרק 10 "עלילות כולנו בעיר הגדולה" קובץ וידאו.
  3. ^ מחר שבת, באתר של רשות השידור