שמואל חיים (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי שמואל חיים (תק"כ 1760 ~ - תר"ב, 1842), מחבר הספר שמן המשחה, היה רבה של קושטא. נפטר בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד מפי רבי אליהו פאלומבו, רבי מנחם אשכנזי ורבי רפאל יעקב אסא. היה ראש ישיבה בבאלאט שבטורקיה. שימש כדיין ועסק בסידור גיטין החל משנת תקנ"ח. כאשר נבחר לחכם באשי (סוכות תקצ"ז, 1837) התברר שהוא נתין אוסטרי (למרות שלא היה באוסטריה, אלא קיבל נתינות מתוקף קשריו עם שגריר אוסטריה בטורקיה), ואז פוטר על ידי הממשלה ונשאר כאב בית דין. בבית דינו כיהן גם הרב אליעזר די טולדו.

ספרו 'שמן המשחה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו 'שמן המשחה' (נדפס בקושטא ת"ר; מצוי גם בפרויקט השו"ת) ערוך על פי סדר הרמב"ם, אולם פעמים רבות אינו עוסק בפרשנות הרמב"ם אלא זהו דיון עצמאי, כולל תשובות רבות בהלכה. הגיעו אליו שאלות מכל רחבי תורקיה ומחוצה לה, ואף מקרים ומלונדון.

המחבר מספר שסידר כך את ספרו מפני שבישיבה בה למד בימי שלישי למדו לפי סדר הרמב"ם, אולם את חידושיו בדיני עגונה סידר לפי סדר הטור, מאחר שעניין זה נלמד בישיבה אחרת, בה למדו בימי חמישי לפי סדר הטור אבן העזר.

הספר כולל גם דברי תורה מרבנים אחרים בקושטא ומסורות על מנהגי קושטא, כגון על איסור אכילת קטניות בפסח.

הספר מצוטט רבות בכתבי רבנים אחריו, כגון בשו"ת ציץ אליעזר (חכ"ב סי' י): "בזאת השאלה עצמה מצינו שכבר דן בזה בספר שמן המשחה (לאחד מגדולי קדמוני האחרונים)".

ספרים שהוציא לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמואל חיים עסק גם בהוצאה לאור של ספרי חכמי קושטא: ספר 'אם הדרך' מאת רבו, רבי מיכאל אשכנזי, בתוספת הערות משלו הפותחות במילים "א"ש [=אמר שמואל] חיים". ספר 'זכור לאברהם' מאת רבי אברהם ב"ר אביגדור, בתוספת הערות משלו. וספר 'ידיו של משה' מאת רבי משה פרישקו.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערוב ימיו עלה לארץ ישראל, נפטר בירושלים ונטמן בהר הזיתים.

נוסח מצבתו: "מקום קבורת גדול הדור האחרון, הוא הרב המופלא שבסנהדרין בעיר ואם בישראל קושטא יע"א, כמה"ר שמואל חיים בן אסטרוגה זצוק"ל. פעל וחיבר ספר שמן המשחה. נלקח לשמיים מנוחתו עדן ו' חשוון שנת ה'תרב"[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה רוזניס, "קורות היהודים בתורקיה", חלק ו עמ 28 - 33.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובץ "ירושלים" א מאת אברהם משה לונץ עמ' 129.