שמואל טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמואל טל
הרב שמואל טל.JPG
הרב שמואל טל, תשע"ז
לידה 27 בספטמבר 1962 (בן 57)
כ"ט באלול ה'תשכ"ב
בני ברק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות יד בנימין
השתייכות חרדים לאומיים
רבותיו הרבנים אריה בינה, שמואל אוירבך, ישראל זאב גוסטמן, יצחק שלמה זילברמן, יוסף קאפח, אברהם שפירא, אשר וייס
חיבוריו טל חיים, טל יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף). השתייך לציונות הדתית עד סמוך לביצוע תוכנית ההתנתקות, במסגרתה פונתה ישיבתו. בעקבות התוכנית החל להוביל קו אידאולוגי המתייחס באופן מסויג כלפי מדינת ישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבני ברק בשם שמואל לנגנטל, בנם של עו"ד בן ציון לנגנטל ולאה לנגנטל, שהייתה מנהלת תיכון עירוני דתי אולפנה לבנות בני ברק.

למד בתלמוד תורה "זיכרון מאיר" של החינוך העצמאי ובבית הספר סגולה בבני ברק. לאחר מכן למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. לפני סיום לימודיו עבר ללמוד בישיבת הכותל. על פי הכוונת ראש הישיבה, הרב ישעיהו הדרי, הגיע אל הרב ישראל זאב גוסטמן, ראש ישיבת נצח ישראל, שאתו למד בחברותא תקופה ארוכה. לאחר מכן עבר לישיבת מרכז הרב. בתקופה זו התחתן עם יפעת לבית ליפשיץ. לאחר נישואיו עבר לישיבת מעלות התורה אצל הרב שמואל אוירבך. לאחר כשלוש שנים החל לשמש כר"מ בישיבת שעלבים. למד בחברותא עם הרב יצחק שלמה זילברמן את תורת הקבלה. בנוסף לרבנים אלו, הרב טל מחשיב כרבותיו את הרב יוסף קאפח, הרב אריה בינה והרב אברהם שפירא, והוא בעל גישה אוהדת כלפי שיטתו של הרב גדליה נדל.

בשנת 1995 הקים הרב יגאל קמינצקי, רב גוש קטיף, את כולל מג"ל בנווה דקלים והזמין את הרב טל לעמוד בראשו. בראשותו הפך כולל זה בשנת 1997 לישיבה גבוהה, בשם "תורת החיים". בתקופה זו, למד קורסים באוניברסיטה הפתוחה.[1]

במהלך תוכנית ההתנתקות פונתה הישיבה ועברה ליד בנימין, וכיום לומדים בה כמאתיים תלמידים ואברכים. עם השנים הוקמו ביוזמת הרב טל סביב הישיבה מוסדות נוספים: תלמוד תורה בשיטת זילברמן, מוסדות לבנות - בית ספר יסודי, אולפנה, ומדרשה תורנית לנשים - כולם בשם טׂהר, ארגון לקירוב רחוקים והפצת יהדות בשם "מתוך אהבתו", מכונים לבעלי תשובה[2] ולבעלות תשובה, בית ספר לקולנוע יהודי ובית ספר לייעוץ תורני, שכולל גם מרכז טיפול.

בנוסף לארגונים סביב הישיבה, יזם הרב טל ב-1997 את הקמת העיתון "מקור ראשון" בגלגולו הראשון, אשר היה בבעלותו עד לפשיטת רגל ב-1999.[3]

על המעבר ליד בנימין בעקבות ההתנתקות סיפר הרב טל חודשים אחדים לאחר מכן: "המעבר היה מורכב. הגענו למקום עם הרבה צער ובכי על שעברנו, גם מבחינה אישית, אך בעיקר עצובים ומודאגים על חילול השם הגדול, על הפגיעה ברצונו ובכבודו של מלך עולם; על שלטון זרים המנוכר למלכות ה' ששולט ומצליח. בכינו על פלטרין של מלך שנמסר בידי זרים ועל המצב של עם ישראל. משפחותינו היו עייפות ומותשות מכל התקופה האחרונה שכללה מאבק, הרבה מסירות נפש, הרבה עבודה גופנית ועבודה שבלב. מצד שני התפללנו שנזכה לצמיחה מחודשת במקום החדש הזה. הכנסת האורחים שלה זכינו מצד המועצה והתגייסותה מכל הבחינות – פיזית, טכנית, נפשית, סוציאלית וחינוכית - לעזור לנו, איפשרה לנו נחיתה יותר רכה, ולאסוף את עצמנו לדרך המחכה לנו הלאה."[4]

כחלק מתוכנית לייהוד הגליל הוציא הרב טל גרעין מתלמידי הישיבה הוותיקים להתיישב בנצרת עלית.

הרב טל מקורב לרבנים ממגזרים שונים - גם מהציבור הציוני-דתי וגם מהציבור החרדי. רבנים חרדים ידועים כתבו הסכמות לספרו, ולפני ביצוע תוכנית ההתנתקות ערך סבב ביקורים אצל רבנים חרדים במטרה לשכנעם לפעול לביטול התוכנית.

במאי 2019 התפרסמו טענות על התנהלות לא אתית של הרב טל. הרב שמואל אליהו טען, בין השאר, שהרב טל שכנע אישה להתגרש מבעלה בהבטחה שתינשא לו, הסכים לפצותה בסכום של חצי מיליון ש"ח, והעביר לה רק חלק מהסכום. הטענות נידונו בבית דין שהוקם בידי הרב אשר וייס, בהסכמת הרב אליהו. ביולי 2019 פרסם בית הדין את מסקנותיו שלפיהן "מעולם לא נגע הרב טל ואף לא באצבע קטנה באשה מלבד אשתו, ואף לא עלתה טענה כזו". לצד זאת, מתח בית הדין ביקורת על היסמכותו של הרב טל על רוח הקודש ועל הקשר הפסול שניהל בעקבות כך עם אותה אישה בעודה אשת איש. לנוכח זאת פסק בית הדין כי הרב טל יוכל להמשיך לעמוד בראשות הישיבה וללמד תורה אך עליו להימנע מעיסוק בהנהגה ציבורית או בעצות בנושאים אישיים כגון זוגיות ורפואה וכן להימנע מקבלת נשים לשיחות. עוד פסק בית הדין כי על הרב טל להודיע ברבים "באמת ובתמים, בעל פה ובכתב, שכל ההישענות על רוח הקודש בטעות יסודה ולחדול לחלוטין מדרך זו".[5] לאחר פרסום הפסק דיבר הרב טל בפני תלמידיו ואמר כי טעה בעניין רוח הקודש שייחס לעצמו.

בתגובה להחלטת בית הדין פרסמו הרבנים דוב ליאור וחיים דרוקמן מכתב שבו כתבו שהחלטת בית הדין תמוהה והביעו את דעתם כי עקב העובדות שהתבררו בבית הדין הרב טל אינו ראוי לעמוד בראשות ישיבה או להוות דמות חינוכית.[6] אל המכתב הצטרפו כמה עשרות רבנים נוספים מן הציונות הדתית, בהם הרבנים אליקים לבנון, יהושע שפירא ויובל שרלו.[7] מנגד, הרבנים מאיר מאזוז, אביגדר נבנצל, זלמן נחמיה גולדברג ורצון ערוסי[8] קראו להישמע לפסק הדין ולהיזהר מלקבל שמועות רעות או דברי בלע על הרב טל.[9] בעקבות הפרשה פרשו כמה רבנים מן המוסדות בראשות הרב טל.

אישיותו והשקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישתו ההלכתית וההשקפתית של הרב טל היא עצמאית. לשיטתו, יש חובה לחקור ולדון בבירור ההלכה באופן עצמאי, וניתן אף לחלוק על פסיקות מקובלות אם כך מתברר מתוך העיון, אך זאת בתנאי שהחולק ראוי לכך.

בין היתר, על פי פסיקתו נוהגים בישיבתו רבים מתלמידיו להניח תפילין כל היום ולא רק בשעת התפילה (אם כי הוא אסר על תלמידיו הליכה ברחוב כשהם מניחים תפילין, כדי שלא תיווצר להם תדמית של חריגים בחברה), ולהטיל בציצית פתיל תכלת. תיקן תקנות שונות לתלמידיו, ובהן איסור על חתונה שעלותה מעבר ל-37,000 ש"ח והנחיה שלא להתגייס לצה"ל לפני תום שלוש שנות לימוד בישיבה (חלק מבני ישיבתו מתגייסים לנח"ל החרדי, חלק אינם מתגייסים כלל, וחלקם הולך למסלול השירות האזרחי).

מקורות הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת מקורות ההגות שעליהם הוא נשען, עבר הרב טל מהפכים מחשבתיים בחייו ובשנים האחרונות הוא דבק בעיקר בתורתם של גדולי החסידות הראשונים - הבעל שם טוב, רבי אלימלך מליז'נסק ועוד, כמו גם בהוגים כדוגמת הגר"א ורמח"ל. הוגה נוסף המוערך על ידו ביותר, גם בתחום ההלכתי, הוא הרב אברהם ישעיה קרליץ, ה"חזון איש".

הרב טל דוחה כל השפעה הגותית חוץ-תורנית. לשיטתו גם לימודים שאינם תורניים במובהק מושפעים מן ההגות העומדת בבסיסם ועליהם להיעשות מתוך גישה יהודית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימוקי ועדת פרס הרב מימון (לחצו להגדלה)
הרב טל מקבל את פרס הרב טולידנו, מאת הרב ישראל מאיר לאו
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טל חיים

סדרת ספרי העיון "טל חיים", מאגדת חקירות בסוגיות הלכתיות שונות ומבוססת על שיעורים שמסר בישיבתו, ואשר הוא כותב בעצמו. יצאו לאור שמונה ספרים העוסקים בהלכות שבת, ברכות, פסח, בשר בחלב ותערובת וכללי הוראה, כמו כן יצאו לאור ארבעה ספרי "טל חיים" המבוססים על שיחות שמסר בישיבתו בנושאים: הימים הנוראים (בעברית ובאנגלית), פורים, פסח, ושיחות על ספר תהילים.

לספריו מצורפות הסכמות מרבנים ממגזרים שונים, ובהם הרבנים יוסף שלום אלישיב, שמואל אוירבך, עובדיה יוסף, מרדכי אליהו אברהם שפירא, מאיר מאזוז וברוך דב פוברסקי.

בשנת ה'תשס"ז (2007) זכה בגין סדרת ספריו בפרס הרב מימון לספרות ומחקר תורניים. בנימוקי הפרס כתבו השופטים[10]: "יש במחבר... שילוב נפלא של תורה ומדע. לפנינו לא רק גאון צעיר עם עתיד מבטיח, אלא גם תלמיד חכם עם עבר... יש בספר הסכמות של כל גדולי התורה וגם בכך יש בספר תקדים לא רגיל."

הכרך על בשר וחלב ותערובות שיצא בתשע"ג זיכה אותו בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשע"ו.[11]

השקפתו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקפתו של הרב טל לאחר ההתנתקות מהווה שילוב בין ההשקפה החרדית להשקפה הדתית-לאומית. הוא מזהה את שיבת ישראל לארצו כתהליך הקשור באתחלתא דגאולה, אך דוחה את הציונות החילונית ואינו מכיר במדינת ישראל כישות בעלת ערך דתי חיובי. לשיטתו, יש לחתור להחליף את מוסדות המדינה כולם על ידי הקמת חלופות אמוניות-יהודיות בכל התחומים (תקשורת, אקדמיה, ועוד):

שאלתי כבר כמה פעמים צעירים דתיים לאומיים: האם היית רואה את אל ג'זירה לו הייתה משדרת בעברית? האם היה קורא את א-נהאר לו היה מודפס בעברית? האם היית הולך ללמוד באוניברסיטת ביר זית לו היו מלמדים שם גם בעברית? הצעירים הזדעקו: חס וחלילה. איך ייתכן לראות את הטלוויזיה של האויב, ללמוד אצל האויבים? בשום אופן לא!

ואז שאלתי אותם: מדוע אינך מבין שערוץ 2 הוא בעצם אלג'זירה בעברית, או ש"ידיעות אחרונות" הוא א-נהאר בעברית, וכל האוניברסיטאות בארץ הן של האויב הרוחני העומד כנגד עם ישראל ותורתו? העיתונים האלה שוב ושוב יורקים עליו, כותבים נגדו, חוטאים ומחטיאים ולוחמים בקודשי ישראל, הם האויב הרוחני שלו, והוא שב ורוכש אותם ומממן אותם. קונה ובוכה. בועטים באוניברסיטאות בכל הקדוש והיקר לו, והוא ממשיך לצבוא על דלתותיהן.[12]

יחסו הביקורתי למדינה התגבש עקב תוכנית ההתנתקות, כאשר בחודשים שקדמו לביצועה העביר לתלמידיו סדרת שיעורים שבהם שטח את השקפתו החדשה, ולפיה, בין השאר, אין לומר "הלל" ביום העצמאות, ויש להעביר את החגיגות על תהליך הגאולה ליום ירושלים, שמשמעותו הדתית ברורה יותר. גם יחסו לצה"ל הוא דו-ערכי, עקב הוראות הפתיחה באש הנוקשות וכן בגלל שירות נשים בצה"ל שיוצר בעיניו איום חמור על ערכי הצניעות. לתלמידיו החפצים להתגייס הוא מורה על שירות דרך מסגרת הנח"ל החרדי, שבו לא קיימות בעיות צניעות. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה.[13]

גישתו הייחודית התבטאה אף בכך שבבחירות לכנסת השבע עשרה והשמונה עשרה הביע את תמיכתו במפלגת ש"ס. גם בית הספר טוהר שהיה בנשיאותו משתייך לרשת מעיין החינוך התורני של ש"ס, ולא לממ"ד.

תגובות לגישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישתו ההלכתית עוררה תגובות נגד במספר מישורים. יחסו למדינת ישראל וליום העצמאות ספג ביקורת בציבור הציוני-דתי,[14] ומאידך זכה לתמיכה בקרב הציבור החרדי.[15]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הוא חבר הכנסת נחום לנגנטל ואחותו הייתה יפי גליק, אשתו של ח"כ ופעיל הר הבית יהודה גליק.

אשתו, יפעת, מלמדת במוסדותיו ביד בנימין, שם הם מתגוררים. בין בניו, הזמר הראל טל והרב דביר טל, רב מדרשת טהר וראש ישיבת דוד המלך לצעירים - שלוחה של ישיבת תורת החיים בחוות מעון.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל טל בוויקישיתוף

ממאמריו ושיעוריו:

כתבות:

מאמרים, כתבות וראיונות בעניין יחסו למדינה:

פסק הדין של בית הדין המיוחד

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות הרב שמואל טל באתר טל חיים
  2. ^ כתבת וידאו על קהילת החוזרים בתשובה בתורת החיים, הכוללת ראיון עם הרב טל באתר "שמיים"
  3. ^ יועד קדרי, פותח סוגר, באתר העין השביעית, 3 ביוני 2009.
  4. ^ ראיון לדפי שורק 19(הקישור אינו פעיל, 6.7.2019)
  5. ^ תקציר פסק הדין בחתימת הדיינים, באתר ערוץ 7.
    כתבות בנושא:
    אריה יואלי, ‏בית הדין פסק: הרב טל יוכל להמשיך לעמוד בראש הישיבה אך ימנע מייעוץ לנשים, באתר "סרוגים", 4 ביולי 19
    קובי נחשוני, הבוררים קבעו: הרב שמואל טל קיים קשר פסול עם אישה נשואה, באתר ynet, 5 ביולי 2019
  6. ^ הרב דב ליאור והרב דרוקמן במתקפה על הרב טל, באתר "סרוגים", 15 ביולי 2019
  7. ^ אלה עשרות הרבנים שחתמו על המכתב נגד הרב טל, באתר "סרוגים", 15 ביולי 2019
  8. ^ הרב ערוסי על פסיקת בית הדין באתר סרוגים]
  9. ^ גיא עזרא, אחרי המתקפה הרבנית: רבנים חרדים בתמיכה ברב טל, באתר סרוגים
  10. ^ הרב אברהם שרמן, הרב ד"ר יצחק אלפסי והרב יוסף אליהו מובשוביץ
    ראו את המסמך המלא בצד פסקה זו בערך
  11. ^ אלי יעקובי, הרב החרד"לי שמואל טל זכה בפרס טולדאנו היוקרתי, באתר בחדרי חרדים, 8 ביוני 2016
  12. ^ אהרן גרנות, "לא מתפלל לשלומה", משפחה, ט"ו באיירהתשס"ז
  13. ^ באתר בחדרי חרדים
  14. ^ אלישיב רייכנר, יום העצמאות ה-62: עוד לא אבדה תקוותנו, באתר Nrg
  15. ^ אוסף מאמרים בפורום "תא כתום"(הקישור אינו פעיל, 6.7.2019)
  16. ^ אתר מדרשת טוהר
    ישיבה המשלבת קודש, טבע ויצירה, באתר טל חיים