שמואל נומבורג

שמואל נוּמבּורג
Samuel Naumbourg

לידה	15 במרץ 1817 דונאלוה
פטירה	1 במאי 1880 (בגיל 63) סן-מאנדה
מדינה	צרפת
מוקד פעילות	פריז, בזאנסון, שטרסבורג
תקופת פעילות	1838–1875 (כ־37 שנים)
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	צרפתית

שמואל נוּמבּורג (בצרפתית: Samuel Naumbourg;‏ 15 במרץ 1817 – 1 במאי 1880) היה חזן, מלחין ומורה למוזיקה ליטורגית יהודית שפעל בצרפת. נומבורג נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בעיצוב המסורת המוזיקלית של בתי הכנסת בצרפת במאה ה־19, ולמחדש גדול של חזנות אמנותית בסגנון מערבי.

קורות חייו

נומבורג נולד בכפר דונאלוה (Donaulohe) שבבוואריה, למשפחת חזנים ותיקה ורבת־דורות. אביו, ברוך נומבורג, שימש כחזן הקהילה המקומית, והוא היה הראשון שלימד את שמואל הצעיר שירה ומוזיקה. כבר בילדותו גילה נומבורג נטייה חזקה לשירה ולמוזיקה, ולמד מקורות עבריים תיאוריה מוזיקלית.

בהגיעו לבגרות הוסמך לשחיטה ולחזנות, ובין השנים 1838–1845 שימש כחזן ושוחט בקהילת בזאנסון (Besançon). וכמנצח מקהלה בבית הכנסת בשטרסבורג, תפקיד שבו העמיק את ידיעותיו במוזיקה ובניצוח.

נומבורג המשיך את לימודיו במינכן, שם למד פיתוח קול ותיאוריה אצל מנצח התזמורת המלכותית מיכאל רֶדר (M. Röder), ובמקביל הושפע רבות מהחזן מאיר קאהן, ששימש חזן בקהילה היהודית במינכן. בתקופה זו פעל במסגרת אגודה מקומית לשימור מקהלת בית הכנסת, ועבד לצד מלחינים גרמנים בני התקופה, בהם פרנץ לאכנר, קספר אט (גר'), לנץ והֶסֶל, שהעמיקו בו את התפיסה של שילוב אמנות הקודש עם סגנונות מוזיקליים קלאסיים. והחל לאסוף ולתעד מנגינות מתפילת אשכנז בדרום גרמניה – עבודת איסוף שנחשבת בין הצעדים הראשונים של אתנומוזיקולוגיה יהודית.

בשנת 1845 נקרא נומבורג לשמש כחזן ראשי בבית הכנסת דה נצרת שבפריז, ושם כיהן עד סוף ימיו. במקביל שימש כפרופסור למוזיקה ליטורגית בסמינר הישראלי בעיר. עם השנים רכש לו שם של מוזיקאי בעל השכלה רחבה ותרבות מוזיקלית עמוקה, ששילב בטקסי בית הכנסת סגנון אמנותי מושפע מן האסכולה הקלאסית. על פי המלצתו של המלחין פרומנטל הלוי. נומבורג ביקש להחזיר לעבודת הקודש את ההוד והפאר שאפיינו את המוזיקה בבית הכנסת הקדום, והמשיך את דרכו של החזן והמלחין ישראל לוי , שקדם לו בתפקיד. הוא ייסד מחדש את מקהלת בית הכנסת, ניצח עליה במשך עשרות שנים, והלחין עבורה עשרות יצירות חדשות. בפריז פגש נומבורג את המלחינים ג'אקומו מאיירבר, וז'אק אופנבך.

בשנת 1843 הציג בפני ממשלת צרפת תזכיר שבו הצביע על הצורך באיסוף ובהוצאה לאור של שירי חזנות אחידים לכלל בתי הכנסת בצרפת. בעקבות זאת הופקד על הכנת קובץ ליטורגי אחיד, שבו עסק בשנים שלאחר מכן. לאחר תקופה קצרה הציג את פרי עבודתו בפני הקונסיסטואר היהודי, וזכה להערכת אנשי המוזיקה בצרפת, ובהם המלחין הידוע ז'אק פרומנטל הלוי, שהיה מתומכיו.

בשנת 1860 מונה לפרופסור למוזיקה ליטורגית בבית המדרש הרבני של צרפת. בין תלמידיו היה גם מי שעתיד היה להיות הרב הראשי של צרפת, הרב משה שול (צר'). לאחר פטירת החזן יצחק דוד בשנת 1865, מונה נומבורג ל"שר הדת הראשי" – החזן הראשי של צרפת, תפקיד שבו כיהן עד קיץ 1878, אז נאלץ לפרוש עקב מחלה ממושכת.

נומבורג זכה בתואר "Officier d’Académie" זמן קצר לפני פטירתו, כאות הוקרה על תרומתו לתרבות הצרפתית. הוא נפטר בסן-מאנדה (Saint-Mandé) הסמוכה לפריז ב־1 במאי 1880, ונקבר בבית הקברות מונפרנאס (Cimetière Parisien du Sud-Montparnasse).

יצירתו

נומבורג פרסם סדרת קובצי מוזיקה ליטורגית שהיו למוקד השפעה על חזנות אירופה במאה ה־19:

• Chants Liturgiques des Grandes Fêtes – שירי החגים הגדולים (פריז, 1847)
• Zemirot Yisrael – מזמורים, תהילים ושירי תפילה עתיקים וחדשים (1864)
• Shire Qodesh – אוסף חדש של שירי קודש לתפילה (1864)
• Aguddat Shirim – קובץ שירים עבריים דתיים ועממיים מימי קדם ועד זמנו (1874)
• Shir ha-Shirim Asher li-Shelomoh – מהדורה של שירי שלמה רוסי, בצירוף מאמר מקיף על חייו ויצירתו (1877), שהוקדש לברון אדמון דה רוטשילד, שתמך בפרסום היצירה.

נומבורג נודע כמי ששאף לשלב בין מסורת החזנות לבין הסגנון הקלאסי־אירופי, והשפעתו ניכרה בבתי הכנסת המרכזיים של צרפת גם לאחר מותו.

להאזנה

• שאו שערים, בביצוע עזי שוורץ, סרטון באתר יוטיוב
• וידוי ליום הכיפורים, בביצוע The Zamir Chorale of Boston, סרטון באתר יוטיוב
• ושמרו, בביצוע Shearith Israel Choir, סרטון באתר יוטיוב
• עץ חיים היא, בביצוע Stuart Izon, סרטון באתר יוטיוב
• לכה דודי לבין המצרים, בביצוע Stuart Izon, סרטון באתר יוטיוב

קישורים חיצוניים

• שמואל נומבורג, באתר זמרשת
• שמואל נומבורג, באתר AllMusic (באנגלית)
• שמואל נומבורג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• שמואל נומבורג, באתר Discogs (באנגלית)
• "Naumbourg, Samuel", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)