שמואל פרסבורגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמואל פרסבורגר
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1930
מקום לידה צ'כוסלובקיה
עלה לישראל 1946
תאריך פטירה 13 ביולי 2004 (בגיל 74 בערך)
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19761948
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מפקד גדוד הנח"ל המוצנח
מפקד חטיבה 275
סגן קחצ"ר
מפקד חטיבה 9100
מפקד חטיבה 5
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מבצע אביב נעורים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מזכ"ל מפלגת שלומציון, חבר מועצת עיריית ירושלים, יו"ר האגודה למניעת אלכוהוליזם

שמואל פרסבורגר (193013 ביולי 2004) היה סגן קחצ"ר ומפקד חטיבה 9100, ממקימי תנועת שלומציון ומזכ"ל התנועה, מועמד הליכוד לראשות עיריית ירושלים וראש סיעת הליכוד במועצת העירייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסבורגר[1] נולד בפרסבורג (ברטיסלבה) שבצ'כוסלובקיה לבנימין ומרים פרסבורגר, משפחה אמידה ולה שישה ילדים. מספר חודשים לאחר פלישת הגרמנים לצ'כוסלובקיה בשנת 1939 ברחה המשפחה לבודפשט. עם כניסת הגרמנים לבודפשט ב-1944 נשלח אביו של פרסבורגר לעבודה בבית חרושת ולבסוף נספה ב"צעדת מוות". המשפחה גרה עם עוד מספר משפחות יהודיות ב"בתים המוגנים" שבעיר שהיו תחת דגל שווייץ, פינלנד, בלגיה ושוודיה. בדצמבר 1944 חוסלו הבתים המוגנים והמשפחה הועברה לגטו של העיר. לאחר מלחמת העולם השנייה הצטרף פרסבורגר לעליית הנוער. קבוצתו כללה כ-30 ילדים בגילאי 14-18, שעלו במארסיי שבצרפת על אוניית המעפילים "תיאודור הרצל". הבריטים השתלטו על הספינה בקרבת חוף ארץ ישראל ונוסעיה הועברו לקפריסין. בהמשך הותר לפרסבורגר לעלות לארץ והוא הגיע לבית הספר החקלאי בנהלל. שם למד עברית ועבר אימוני נשק.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1948, עם פרוץ מלחמת העצמאות, ברח פרסבורגר עם מספר חברים מבית הספר במטרה להתגייס לצבא. קבוצתו הוכרזה ככיתה והם הופעלו בליווי שיירות ואבטחת יישובים. לאחר מספר חודשים פורקה הכיתה ואנשיה נשלחו בחזרה לבית הספר החקלאי בנהלל. בהמשך המלחמה החליט פרסבורגר לברוח שנית מבית הספר ולהתגייס לצה"ל. הוא שירת בגזרת ג'נין, ובהמשך השתלם בקורס מפקדי כיתות ונשאר בו כמדריך עד סוף המלחמה.

לאחר מלחמת העצמאות הוא סיים קורס סמלים קרביים לאחריו שימש כמדריך בקורס. בשנת 1950 נשלח לקורס קצינים, ועם סיומו שב לתפקידי הדרכה בקורס מ"כים ובקורס קצינים. מונה למפקד קורס הצלפים השני בצה"ל. בהמשך השתלם בקורס מפקדי פלוגות, ובמלחמת סיני לחם בגדוד 51 כמפקד פלוגה.

לאחר מלחמת סיני הוא הדריך בקורס קצינים ולאחר מכן היה קצין אג"מ של חטיבת גולני. הוא עבר קורס פיקוד ומטה והיה לסגן מפקד גדוד נח"ל מוצנח. לאחר ששימש כמפקד פלוגה בבית הספר לקצינים מונה למפקד גדוד הנח"ל המוצנח והוביל את לוחמיו במספר פעולות תגמול,[2] ובהן פעולת סמוע בנובמבר 1966. במלחמת ששת הימים היה פרסבורגר סגנו של דני מט, מפקד חטיבה 226. החטיבה השתתפה בקרב אום-כתף ובכיבוש דרום רמת הגולן[3]. לאחר המלחמה שימש סגן מפקד חטיבה 55.

בהמשך שימש פרסבורגר כסגן קחצ"ר וסגן מפקד חטיבת הבקעה. במלחמת ההתשה הקים את חטיבה 275, חטיבה מרחבית שהופקדה על הגזרה הצפונית בקו בר-לב והיה מפקדה הראשון.[4]

לאחר מלחמת ההתשה שב לתפקידו כסגן הקחצ"ר והשתתף במספר פעולות ובהן מבצע אביב נעורים[5], בו פיקד על "כוח צילה", שהופקד על פיצוץ מחסן אמצעי לחימה בצפון נמל ביירות[6]. פרסבורגר החל ללמוד באוניברסיטה מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים.

עם פרוץ המלחמה פיקד על חטיבה 9100, שהוקמה במהירות מיד לאחר פרוץ המלחמה על בסיס מאגר כוח האדם הלא משובץ בקצח"ר (בעיקר קצינים). היו בה שלושה גדודי רגלים מצוידים רק בנשק נ"ט קל. בתחילה הוצבה החטיבה בפיקוד המרכז באזור מעלה אדומים ובהמשך עברה לשרת בחזית הדרום בקרבת תעלת סואץ. בשנת 1976 השתחרר פרסבורגר מצה"ל.

לאחר השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו פנה לעסקים. הוא קשר קשרים עסקיים עם התושבים הפלסטינים שביהודה ושומרון ועם סין העממית. בשנת 1977 היה ממקימי מפלגת שלומציון בראשות אריאל שרון ושימש כמזכ"ל התנועה. עם פירוקה לא עבר לליכוד ורק בהמשך דרכו הפוליטית הצטרף למפלגה זו. בהמשך היה חבר מועצת עיריית ירושלים במשך 10 שנים. כמו כן היה מועמד הליכוד לראשות העיר ב-1988, אך הפסיד בהתמודדות מול טדי קולק. בשנת 1993 הצטרף למפלגת צומת. בהמשך שימש כיושב ראש האגודה למניעת אלכוהוליזם.[7]

פרסבורגר היה נשוי לזמירה זהבי, ולהם בן ובת. נישא בשנית לברוריה, ולהם בן ושתי בנות. אחיו הוא הצייר יצחק פרסבורגר.

שמואל פרסבורגר נפטר בירושלים בשנת 2004.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשלב מסוים בחייו עברת את שמו לפרס, ולימים שב לשמו המקורי.
  2. ^ תקופת פעולות התגמול, באתר הנח"ל.
  3. ^ סטיבן פרספילד, "שער האריות", ידיעות ספרים, 2017,עמודים 266-269.
  4. ^ תא"ל (מיל.) אלישיב שמשי וסא"ל (מיל.) דודו הלוי (מראיינים), ‏המעוזים במלחמת ההתשה: מיבחן האש של הקו הצבאי והקו המדיני, שריון 3, ינואר 1999, עמ' 16, באתר "יד לשריון" .
  5. ^ מבצע "אביב נעורים", באתר סיירת צנחנים.
  6. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, אפריל 1998, עמוד 362.
  7. ^ אילן מרסיאנו, מי ידאג למכורים לאלכוהול בישראל?, באתר ynet, 11.02.2003.