שמואל רוזנטל (שחמטאי)
 | |
| לידה |
7 בספטמבר 1837 סובאלק, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
12 בספטמבר 1902 (בגיל 65) ניי-סיר-סן, צרפת |
| הישג בולט | היה מס' 4 בעולם בתקופות שונות בשנים 1873-1876 |
| מד כושר מרבי | 2655 (יולי 1885) |
| מקצוע נוסף | משפטן |
| מדינה | רוסיה,צרפת |
| הערות | יהודי |
  | |
שמואל רוזנטל בפולנית: Samuel Rosenthal; 7 בספטמבר 1837, פולין – 12 בספטמבר 1902, צרפת) היה שחמטאי יהודי-צרפתי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזנטל למד משפטים ועבר מורשה לפריז במהלך ההפיכה הפולנית בשנת 1864, לאחר הכישלון של ההתקוממות של ינואר. רוזנטל השתקע בפריז כשחמטאי מקצועני וככתב. בשנת 1864 הפסיד רוזנטל בדו-קרב לאיגנץ קוליש +1 -7 =0 (+ ניצחונות – הפסדים = תוצאות תיקו). רוזנטל ניצח באליפות קפה דה לה רז'אנס בשנים 1865, 1866 ו-1867 בפריז, והיה לשחמטאי הצרפתי החזק ביותר. בשנת 1867 הגיע רוזנטל למקום התשיעי בתחרות פריז (ניצח: איגנץ קוליש) והפסיד בדו-קרב לגוסטב נוימן +0 -5 =6. בשנת 1869 הפסיד בשני דו-קרבות לגוסטב נוימן +1 -3 =1 ובשני +2 -4 =1. ביולי 1870 חלק מקום 8-9 בתחרות באדן-באדן (ניצח: אדולף אנדרסן).
משום המלחמה הצרפתית פרוסית בשנים 1870-1871 נסע רוזנטל ללונדון, שם התמודד בדו-קרב מול ג'ון ויסקר וניצח בתוצאה +3 -2 =4. בחודשים יולי-אוגוסט 1873 הגיע רוזנטל למקום הרביעי בתחרות וינה, אחרי וילהלם שטייניץ, ג'וזף הנרי בלקברן ואדולף אנדרסן. בשנת 1878 חלק מקום 7-8 בתחרות פריז (ניצחו: יוהנס צוקרטורט ושמעון אברמוביץ וינוור).
בשנת 1880 ניצח רוזנטל באליפות צרפת הראשונה (הבלתי רשמית), לפני אלברט קלרק וג'ול ארנו דה ריוויאר. באותה שנה הפסיד בדו-קרב נגד יוהנס צוקרטורט +1 -7 =11 בלונדון. בשנת 1883 הגיע למקום השמיני בתחרות לונדון (ניצח: יוהנס צוקרטורט). בשנת 1887 חלק מקום 5-7 בתחרות פרנקפורט.
תוצאותיו התחרותיות הושפעו מפעילותו כעיתונאי ומבריאותו הרופפת.
בין השנים 1885 ל-1902 ערך רוזנטל מדור שחמט בעיתון Le Monde Illustré וכמו כן כתב עבור La Strategie, La Vie Moderne ועיתונים צרפתיים נוספים.
בשנת 1898 תבע וזכה במשפט את אחד מתלמידי השחמט שלו, הנסיך בלשוב, כאשר החוזה עמו הסתיים. בית המשפט הצרפתי קבע לרוזנטל פיצוי בגובה 15,000 פרנק. הנסיך שילם לרוזנטל 500 פרנקים לחודש, ו-1000 פרנקים כאשר רוזנטל התלווה לנסיך בנסיעותיו.[1]
משחקי שחמט של רוזנטל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבן: שמואל רוזנטל שחור: וילהלם שטייניץ וינה 1873[עריכת קוד מקור | עריכה]
[Event "Vienna"] [Site "Vienna AUH"] [Date "1873.08.04"] [EventDate "1873.07.21"] [Round "5.1"] [Result "0-1"] [White "Samuel Rosenthal"] [Black "Wilhelm Steinitz"] [ECO "C46"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "76"]
1. e4 e5 2. Nc3 Nc6 3. Nf3 g6 4. d4 exd4 5. Nxd4 Bg7 6. Be3 Nge7 7. Bc4 d6 8. O-O O-O 9. f4 Na5 10. Bd3 d5 {מסע זה שובר את מרכז הרגלים של הלבן ומתחיל התקפה בטור ד'} 11. exd5 Nxd5 12. Nxd5 Qxd5 13. c3 Rd8 14. Qc2 Nc4 15. Bxc4 {עדיף היה רו2 ,ולהישאר עם זוג הרצים.} Qxc4 16. Qf2 c5 17. Nf3 b6 18. Ne5 Qe6 19. Qf3 Ba6 20. Rfe1 f6 21. Ng4 h5 22. Nf2 Qf7 23. f5 g5 24. Rad1 Bb7 25. Qg3 Rd5 26. Rxd5 Qxd5 27. Rd1 Qxf5 28. Qc7 Bd5 29. b3 Re8 30. c4 Bf7 31. Bc1 Re2 32. Rf1 Qc2 33. Qg3 Qxa2 34. Qb8+ Kh7 35. Qg3 Bg6 36. h4 g4 37. Nd3 Qxb3 38. Qc7 Qxd3 0-1
זו אחת הדוגמאות הראשונות שממחישה את יתרון זוג הרצים על פני זוג הפרשים, או יתרון הרץ על הפרש. הרצים של שטייניץ נמצאים ברקע אבל נוכחותם מורגשת. יש להם השפעה בכל רחבי הלוח והרץ היריב המוגבל לערוגות מצבע אחד בלבד נרדף יחד עם הפרש על ידי הרגלים השחורים, עד שמסולק לשולי הלוח[2].
- Cecil De Vere vs Samuel Rosenthal, Paris 1867, English Opening, King's English Variation, A20, 0-1
- Adolf Anderssen vs Samuel Rosenthal, Baden–Baden 1870, Italian Game, Evans Gambit, C51, 0-1
- Joseph Henry Blackburne vs Samuel Rosenthal, Queen's Gambit Accepted, Traditional System, Vienna 1873, D37, 0-1
- Samuel Rosenthal vs Henry Bird, Paris 1878, French Defense, C00, 1-0
- Wilhelm Steinitz vs Samuel Rosenthal, London 1883, Ruy Lopez, Berlin Defense, C65, 0-1
- Szymon Winawer vs Samuel Rosenthal, London 1883, Bishop's Opening, Boi Variation, C23, 0-1
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל רוזנטל, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- תחבולות יפות של רוזנטל, chesshistory.com
- 190 משחקי שחמט של רוזנטל, 365chess.com
- מידע כללי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ From the Stratégie we learn that a curious lawsuit has just been brought before the First Chamber of the Civil Tribunal at Paris. A dozen years ago Prince Balaschoff engaged Mr Rosenthal as a teacher of chess, at a salary of 500 fr. per month, and 1,000 fr. when M. Rosenthal accompanied his pupil in travel. Pupil and teacher were on the best of terms, and they laboured together hard at a work on chess. But one gets tired of everything, and some months ago M. Balaschoff got rid of his instructor. The latter brought an action to recover 15,000 fr. arrears of pay according to agreements, 1,000 fr. for the last journey to Stuttgard [sic], and 25,000 fr. indemnity for sudden dismissal, and for loss of profits by non-publication of the chess work on which they had been engaged. The tribunal awarded M. Rosenthal 15,000 fr. for salary according to agreements, but rejected all his other demands.’ BCM, March 1899, page 112. The French magazine’s report appeared on pages 20-21 of its 15 January 1899 issue.
- ^ Samuel Rosenthal vs Wilhelm Steinitz (1873) Withered Rose, www.chessgames.com