שמואל שולמאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל שולמאן
Shmuel Schulman.jpg
לידה 1843
טימקוביץ', האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1899 (בגיל 56 בערך)
צפת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 20 בספטמבר 1899 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה מיקרוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמואל שולמאן (1843 - 20 בספטמבר 1899; ט"ז בתשרי ה'תר"ס[1]) היה רב, פעיל ציוני, סופר סת"ם ואומן ארצישראלי, יליד האימפריה הרוסית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל שולמאן נולד בשנת 1843 בכפר טימקוביץ', בפלך מינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בלארוס). אביו, אריה ליב מאניס שולמאן, היה רב הקהילה. בשנת ה'תר"י (1850-1849) עלתה המשפחה לארץ ישראל והשתקעה בצפת. בין אחיו שמחה שולמן. שולמאן זכה לחינוך יהודי מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה בעיר.[2] אשתו הראשונה הייתה גיטל בת הרב ירחמיאל בן יצחק הלוי (משולם פייבוש הלוי הורביץ) מזבוריש. לאחר נישואיו עבר להתגורר בטבריה. בשנת 1861 נולד בנו פנחס. בעקבות סכסוך עם חותנו התגרש.[3]

כנראה באזור מחצית שנות ה-60 של המאה ה-19 נישא לתמר, בת הרב יעקב מקונייר. בנו חיים אייזיק שולמן נולד בשנת 1865. לאחר מותה של תמר, נישא לרייזל (דרייזל) בת מנחם קורן מדרוהוביץ'.[4] בשנת 1879 נולדה ביתו מרים, אשת חיים אהרן גולדנבוים, ובשנת 1887 נולדה ביתו שרה יהודית, אשת הרב אשר אנשיל וקסמן.

את פעילותו הציבורית החל, כנראה, באזור שנת 1871, אז נבחר למזכיר חברת "יישוב הארץ הקדושה", שהוקמה בפברואר-מרץ של אותה שנה, על ידי שמעון ברמן בטבריה.[5]

בשנת 1881 עבר שולמאן להתגורר בירושלים, שם הדפיס את החוברת "חברת ישוב הארץ" (ה'תרמ"ב), בבית הדפוס של יצחק גאשצינני, ובה פורטה תוכניתו להקמת מעין קואופרטיב ליישוב 500 משפחות יהודיות בארץ-ישראל. באותה עת הוא היה קשור ל"ישיבת שנות אליהו", שפעלה בקרבת חצר רייסין.[6] בשנת 1882 הצטרף שולמאן ל-"ועד חלוצי יסוד המעלה", שהוקמה על ידי זלמן דוד ליבונטין ויחיאל מיכל פינס, ואף שימש כמזכיר הוועד. בסוף אותו קיץ הגיע לאיסטנבול, שם נפגש בעניין זה עם ראשי הקהילה היהודית, ובעזרתם אף עם הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני לשם קידום תוכנית ההתיישבות שלו.

ב-1884 נסע לביירות, שם הדפיס מיקרוגרפיה בטכניקה של הדפס אבן בבית הדפוס "פאטהא-ליטוגרפיה".[7] בשנת ה'תרמ"ו (1886-1885), לאחר מאמצים רבים, התקבל לבסוף הפירמאן מאת הסולטאן העות'מאני ליישוב של 500 משפחות בג'יפתליק שבעבר הירדן על אדמות המדינה. אולם, יוזמה זו לא יצאה אל הפועל.[8]

בשנת 1886 היה שולמאן מעורב, יחד עם משה פעליקסון ואחרים בתוכנית לרכישת קרקעות במסגרת "חברת בני יהודה".[9] החברה תכננה לרכוש קרקעות ברמת'ניה ("כורסא גולן") באזור הגולן בשטח של כ-220 פדן (660 דונם בקירוב)[10] החברה הצליחה לרכוש 15 אלף דונם מאדמות הכפר, וכ-35 משפחות יהודיות עלו לכפר והשתכנו בכמה מבתיו. כמו כן החלו בעיבוד מספר מצומצם של אדמות חקלאיות. כעבור זמן מה הסתבר שעסקת רכישת הקרקעות אינה חוקית, היא בוטלה בטרם הושלמה, והמתיישבים עזבו את המקום ב-1887.[11] כמה מהם היו בין מקימי המושבה בני יהודה בביר א-שכום שבדרום הגולן.

ב-1886, כנראה בראשית הקיץ, ביקר שולמאן שוב בבירות, שם הוציא לאור את ההדפס "אהבת ציון", עליו עבד כשנתיים.[12]

בקיץ 1899 שהה שולמאן תקופה נוספת בירושלים. הוא עסק בקידום אגודת "בני ציון" להתיישבות, שנוסדה שנתיים קודם לכן בצפת.[13]

שולמאן נפטר באוקטובר 1899, בימי חול המועד סוכות בצפת.[14]

יצירתו של שמחה שולמאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הכותל המערבי והמקומות הקדושים" (1884), הדפס אבן, גובה 51.5 ס"מ, רוחב 68.5 ס"מ
"אהבת ציון" (1896), הדפס אבן, גובה 33.5 ס"מ, רוחב 39.5 ס"מ

רק מעט מיצירתו של שמואל שולמאן שרד והגיע למחקר תולדות האמנות. ידוע כי נהג ליצור קליגרפיה מעוטרת, לוחות "מזרח" ויצירות נוספות, בהן שילב את מומחיותו במיקרוגרפיה. בין יצירותיו פורסמו בעיקר שני הדפסים, שנעשו בטכניקה של הדפס אבן צבעוני בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19. אלו הודפסו על ידו בבית הדפוס "פאטהא-ליטוגרפיה" שבביירות.

המוקדם בהם הוא "הכותל המערבי והמקומות הקדושים", שהודפס בשנת 1884, ומבוסס על עבודה מוקדמת שלו.[15] אחד מעותקי ההדפס נמצא באוסף מוזיאון ישראל. הוא מציג תיאור סמלי של הר הבית וחתומה בטקסט "מאת הצייר הצעיר שמואל שולמאן איש ירושלים בעה"ק צפת תוב"ב". התיאור הכללי מתבסס על מסורת האומנות היהודית, כפי שהתבטאה ביצירתו של יהוסף שווארץ.[16] הצורות השונות בהדפס נוצרות בעזרת מיקרוגרפיה צפופה, העשויה בכתב מרובע. הטקסט בשולי התיאור מתאים בין הפסוקים מן התנ"ך לבין הדימוי:

ציור תבנית מקום המקדש והר הבית בפסוקים מתהילים וציור כותל מערבי במגילת איכה, ושתילי ישועה ארזי הלבנון אשר עליו בכל נבואות נחמת ציון וישועת ישראל, ישעיה, ירמיה, יחזקל, והזר סביב הגליון, בתפילת שלמה בן דוד מלך ישראל ככלותו לבנות את הבית לה', ודבר הבטחת ה' אליו במראה לילה, לשמוע אל הרנה ואל התפלה גם אל הנכרי אשר יבא למען שם ה'

הדפס האבן השני הוא "אהבת ציון", שהודפס בבירות בשנת 1896.[17] במרכז העבודה דימוי סמלי של ירושלים, כעיר חומה שבראשה דגל. משני עברי העיר מתוארים עצי ערבה של ענפייהן כלי נגינה כתוף, כינור, ועוד. זהו תיאור סמלי ששולמאן מבארו בשולי העבודה כ"שתי ערבים עם הכינורות וכלי זמר אשר תלו עליהם גולי ישראל בשבתם על נהרות בבל בזכרם את ציון" (על פי תהילים קל"ז). גם כאן שולמאן בחר פסוקים תואמים ממגילת איכה, מספר עזרא וספר נחמיה וממקורות נוספים.

בראש העותק שהיה באוסף יצחק אינהורן מופיע טקסט הקדשה "לכבוד חובבי ציון היקרים ובראשם השר המרומם מו"ה אברהם בנימין בן יעקב לבית רוטשילד הי"ו". טקסט זה מודבק, ומצביע על השימוש בעבודה זו, ובאחרות כמוה, כאמצעי רווח לגיוס תרומות בקרב הישוב הישן.[18]

לאחר מותו של שולמאן, הדפיס יוסף בריליאנט מהדורה נוספת של הדפס זה, שחתומה על ידו כיוצר.[19]

קשריו של שולמאן עם אומנים אחרים איננו ברור. מבין האמנים הצפתים שהכירו את עבודתו ניתן לציין בייחוד את יוסף צבי גייגר הצעיר, שהיה פעיל בהקמת אגודת "בני ציון" בצפת.[20]

מאמרים ומודעות מאת שמואל שולמאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ארץ חמדה", סיני: ירחון לתורה ולמדעי היהדות ס (תשכז) 94-95
  • הלוי, שושנה, "שולמאן יוצא לקושטא לקבל זכיון", עת-מול: דו-ירחון לתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל, כרך ז', גיליון 3 (41), שבט, תשמ"ב - ינואר 1982, עמ' 22-20
  • הלוי, שושנה, "הרב ר' שמואל שולמאן ותוכניתו לכונן "ערי מושב" בארץ-ישראל", במערכה, גליונות 201-200
  • פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 144-140

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: רשימת נקברים בבית העלמין הישן, קובץ אקסל, שורה מס' 3068
  2. ^ אחיו, שמחה שולמאן, נולד בצפת בשנת 1859. ראו: דוד תדהר (עורך), "שמחה שולמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 55
  3. ^ ראו: ירחמיאל בן יצחק הלוי, אפריקא, המגיד, 23 ביוני 1887; וגם: הלוי, שושנה, "שולמאן יוצא לקושטא לקבל זכיון", עת-מול: דו-ירחון לתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל, כרך ז', גליון 3 (41), שבט, תשמ"ב - ינואר 1982, עמ' 20
  4. ^ ראו: דוד תדהר (עורך), "שמואל שולמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 924
  5. ^ ראו: מאיר הילדסהיימר, ‏שמעון ברמן ותוכניתו ליישוב ארץ-ישראל, קתדרה 47, מרץ 1988, עמ' 69-50, ובייחוד עמ' 55
  6. ^ ראו: שמואל שולמאן, מי האיש החפץ חיים, חבצלת, 24 בפברואר 1882
  7. ^ ראו: שמואל שולמאן, הודעה: קאנסטאנטינאפאל (היטיבה לה' לטובים ולישרים בלבותם!), הצפירה, 1 ביולי 1884
  8. ^ ראו: צפת, הצבי, 17 באפריל 1885; וגם: הלוי, שושנה, "שולמאן יוצא לקושטא לקבל זכיון", עת-מול: דו-ירחון לתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל, כרך ז', גליון 3 (41), שבט, תשמ"ב - ינואר 1982, עמ' 22-20
  9. ^ ראו: קול קורא לעזרת בני יהודה!, הצבי, 30 באפריל 1886
  10. ^ ראו: משה פעליקסון, בית יהודה (גלן בבשן), הצבי, 19 בפברואר 1886
  11. ^ אנציקלופדיה מפה, 2000
  12. ^ ראו: שמואל שולמאן, ירושלם, חבצלת, 31 ביולי 1896
  13. ^ ראו: צפת, הצפירה, 1 באוגוסט 1899; ירושלים, חבצלת, 24 במרץ 1899
  14. ^ ראו: בצפת, חבצלת, 2 בנובמבר 1900
  15. ^ ראו: שמואל שולמאן, הודעה: קאנסטאנטינאפאל (היטיבה לה' לטובים ולישרים בלבותם!), הצפירה, 1 ביולי 1884
  16. ^ ראו: פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 111-110, 144-140
  17. ^ ראו: שמואל שולמאן, ירושלם, חבצלת, 31 ביולי 1896
  18. ^ ראו: צרפתי, רחל (עורכת), מנחה שלוחה: תיאורי מקומות קדושים בידי אמנים יהודים, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2002, עמ' 30-27
  19. ^ ראו: מכירה פומבית 56 היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית, פריט מס' 353, קדם, ירושלים, 27 ביוני 2017
  20. ^ ראו: דוד תדהר (עורך), "שמואל שולמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 924