שמואל שטראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שמואל שטראשון
RABBY SMUEL SHTRASHON.jpg
כינוי הרש"ש
תאריך לידה י"ח בחשון ה'תקנ"ד
מקום לידה זאסקביץ
תאריך פטירה י"א באדר ב' ה'תרל"ב (בגיל 78)
תאריך לידה לועזי אוקטובר 1794
תאריך פטירה לועזי 21 במרץ 1872

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, אוקטובר 1794 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב,[1] 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם ומחברם של כמה ספרי פרשנות ידועים. נודע בעיקר בזכות הגהותיו על הש"ס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזאסקביץ לר' יוסף. היה תלמידו של רבי אברהם דנציג. נשא את בתו של הגביר ר' דוד שטראשון, ואימץ את שם משפחתו. עם פלישת נפוליאון לרוסיה, עקר עם חותנו לעיר וילנה, שם יסד חותנו קלויז (בית מדרש). היה עסקן ומעורב בענייני הציבור, וניהל קופת גמ"ח גדולה. אשתו שרה ואחיה ניהלו עסק, והוא ישב על לימודיו וכתב את חיבוריו.

בנו הוא הרב מתתיהו שטראשון, מייסד "ספריית שטראשון".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה זהו החיבור היחידי בעולם שנדפס על כל מסכתות הש"ס (כולל המשניות) ללא יוצא מן הכלל.

  • מקורי הרמב"ם ("אשר מהם שאב מורנו ... והערות וחדושים על נושאי כליו"); נערך על ידי משה שמעון בן ברוך ראובן הכהן (בצרוף כמה הערות, חידושים ומקורות מאת העורך), וילנה: אברהם בן יצחק ושלום יוסף דווארזעץ, תר"ל.
  • חידושי שולחן ערוך, ירושלים, תשט"ז.
  • הגהות וחידושים על מדרש רבה.
  • הגהות וחידושים על משנה תורה לרמב"ם.

כמו כן הרבה דברים בשמו הובאו ב"קונטרס אחרון" לספרים שאגת אריה וטורי אבן (חובר על ידי הרב משה אריה בן יהושע), הרש"ש עצמו מצטט פעמים רבות בהגהותיו לש"ס דברים שנכתבו שם בשמו.

הערכה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין שאר חיבוריו, הגהותיו על הש"ס התקבלו באהדה רבה ועם השנים צברו פופולריות בקרב בני הישיבות, וכיום דבריו נחשבים לפרשנות יסוד בהבנת דברי הש"ס, ונכללת ברוב הדפסות הש"ס. עם זאת, היו בקרב הציבור החרדי (בעיקר מקהילות החסידים) כאלו שהסתייגו, או אף בכלל נמנעו ללמוד את דבריו, מחמת גישתו הנראית פחות שמרנית ומסורתית מהמקובל בסביבה החרדית כיום ובסביבה האורתודוקסית של אז. דוגמה בולטת לכך הם דבריו בהגהותיו על מסכת בבא מציעא[2]: "מכאן סתירה קצת לבעלי דעת הגלגול".[3] כמו כן ציטט בהגהותיו[4] מדברי "האשכנזי" - משה מנדלסון בתרגומו על התורה, למרות הביקורת החריפה על האחרון בחוגים רחבים ביהדות החרדית. כן גם ציטט מדברי נפתלי הרץ וייזל,[5] שגם הוא הוקע בשעתו על ידי רבנים רבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 923–926.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב סלה, רוסיא: ווילנא י"ב אדר שני תרל"ב (ידיעה על פטירתו), הלבנון, 27 במרץ 1872.
  2. ^ קז, א.
  3. ^ ראה לדוגמה הרב ישראל קראקויער, רבינו משה אמת ותורתו אמת והם בדאים, קובץ גינת ורדים, עמוד צ, הערה א.
  4. ^ בבא קמא, נח, א. וציין לכך גם בערכין כה, ב.
  5. ^ ראו בהגהותיו על הש"ס יומא ג, ב; כג, ב; נגעים י, ח; מקורי הרמב"ם אבל ב, ז.