שמואל שטראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שמואל שטראשון
RABBY SMUEL SHTRASHON.jpg
כינוי הרש"ש
תאריך לידה י"ח בחשון ה'תקנ"ד
מקום לידה זאסקביץ
תאריך פטירה י"א באדר ב' ה'תרל"ב (בגיל 78)
תאריך לידה לועזי אוקטובר 1794
תאריך פטירה לועזי 21 במרץ 1872

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב,[1] 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו. נודע בעיקר בזכות הגהותיו על התלמוד הבבלי והמדרש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזסקוביץ' (Засковичи) לרב יוסף שמואלזון. למד אצל אביו ומפי רבי אברהם דנציג. נישא לשרה בת הגביר ר' דוד מהכפר שטראשון שבפלך וילנה, ואימץ כחמיו את שם הכפר כשם משפחתו. לאחר נישואיהם, כלכל חמיו העשיר את בני הזוג והוא המשיך את לימודיו. ב-1812, עם פלישת נפוליאון לרוסיה ובעקבות פריצת חיילים צרפתיים לבית המשפחה, עקר עם חותנו לעיר וילנה, שם יסד חותנו קלויז (בית מדרש). זמן קצר אחר כך נפטר חמיו והשאיר בצוואתו חצי מרכושו ומחצרו ברחוב פפלאווס (Paplaujos; פאפלאוועס) בעיר, לבתו וחתנו. שרה שטראשון השקיעה סכום ניכר מכספי הירושה בהקמת עסק לייצור וממכר יי"ש שהצליח מאד, והם התבססו כלכלית.

הרב שטראשון היה עסקן ומעורב בענייני הציבור בווילנה ובשאלות כלליות שעלו על הפרק כמו נושא ארץ ישראל, וניהל קופת גמ"ח גדולה. הוא דחה הצעת רבנות בסובאלק, ומדי בוקר לאחר תפילת שחרית מוקדמת (08:00 שעון מקומי) בבית המדרש שהוריש לו חמיו, העביר שיעור בן שעתיים בתלמוד לקבוצת בחורים ואברכים צעירים נבחרת, הגהותיו וחידושיו לתלמוד הבבלי שנדפסו בש"ס וילנא הם פרי שיעורים אלו והדיונים בחידושיו במהלך השיעורים.

לאחר פטירת אשת נעוריו נישא בשנית לאסתר בת הגביר מיכאל קצין, מנכבדי הקהילה בווילנה. בנו הגדול הרב אליהו[2], ובתו זלאטע רודנר, נפטרו על פניו. הוא נפטר בגיל 78 בי"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872.

לקראת הלווייתו הוכרז על ביטול מלאכה כללי בעיר מטעם בית הדין של הקהילה, הוא נקבר בהלוויה רבת-משתתפים בבית הקברות היהודי בווילנה, בקבר שנשמר עבורו לצד קברו של רבי אברהם אבלי פאסוועלער, ראש בתי הדין בווילנה[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב שמואל ולשרה שטראשון היו שלושה בנים ושלוש בנות:

  • בנם הבכור, הרב אליהו שטראשון, מתואר כאדם גדול בתורה, מלמדניה של קהילת יהודי וילנה. נפטר בגיל 56 בשנת ה'תרל"א, כשנה לפני פטירת אביו.
  • בנם השני, היה החוקר האוטודידקט הרב מתתיהו שטראשון, ממובילי חכמת ישראל בווילנה שנודע גם כבעליה של "ספריית שטראשון".
  • בנם השלישי, יוסף, אף הוא למדן וילנאי, שהתבלט פחות מאחיו.
  • בתו נישאה ליוסף שמואל הרכבי, מהעורכים הבכירים בדפוס ראם

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה זהו החיבור היחידי בעולם, בשעתו, שנדפס על כל מסכתות הש"ס (כולל המשניות) ללא יוצא מן הכלל. בדורנו הצטיין בכך גם החידושים וביאורים.

כמו כן הרבה דברים בשמו הובאו ב"קונטרס אחרון" לספרים שאגת אריה וטורי אבן (חובר על ידי הרב משה אריה בן יהושע), הרש"ש עצמו מצטט פעמים רבות בהגהותיו לש"ס דברים שנכתבו שם בשמו.

הערכה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין שאר חיבוריו, הגהותיו על הש"ס התקבלו באהדה רבה ועם השנים צברו פופולריות בקרב בני הישיבות, וכיום דבריו נחשבים לפרשנות יסוד בהבנת דברי הש"ס, ונכללת ברוב הדפסות הש"ס.

עם זאת, היו רבנים בקהילות החסידים שהסתייגו, או אף בכלל נמנעו ללמוד את דבריו, מתוך ביקורת על גישתו[דרוש מקור]. במיוחד ביקרו את דבריו בהגהותיו על מסכת בבא מציעא[4]: "מכאן סתירה קצת לבעלי דעת הגלגול".[5] הוא גם ציטט בהגהותיו[6] מדברי "האשכנזי" - משה מנדלסון בתרגומו על התורה, למרות הביקורת החריפה על האחרון בחוגים רחבים ביהדות החרדית. וכן ציטט מדברי נפתלי הרץ וייזל,[7] שגם הוא הוקע בשעתו על ידי רבנים רבים[דרוש מקור].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 923–926.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב סלה, רוסיא: ווילנא י"ב אדר שני תרל"ב (ידיעה על פטירתו), הלבנון, 27 במרץ 1872.
  2. ^ רוסלאנד: ווילנא (ידיעה על פטירתו), המגיד, 14 בדצמבר 1870.
  3. ^ שרגא פייוויל אלקעניצקי, אוי לנו כי בא השמ"ש!, להלן "קישורים חיצוניים".
  4. ^ קז, א.
  5. ^ ראה לדוגמה הרב ישראל קראקויער, רבינו משה אמת ותורתו אמת והם בדאים, קובץ גינת ורדים, עמוד צ, הערה א.
  6. ^ בבא קמא, נח, א. וציין לכך גם בערכין כה, ב.
  7. ^ ראו בהגהותיו על הש"ס יומא ג, ב; כג, ב; נגעים י, ח; מקורי הרמב"ם אבל ב, ז.