שמואל שמעון בן-ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל שמעון בן-ציון
שמואל שמעון בן-ציון
לידה 13 בספטמבר 1894
ירושלים
פטירה 20 באוגוסט 1954 (בגיל 59)
תל אביב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק רב, עסקן ציבור
חבר מועצת עיריית תל אביב
19241924
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמואל שמעון בן-ציון (13 בספטמבר 1894 - 20 באוגוסט 1954) היה רב, פעיל ציוני ועסקן ציבור בארצות הברית ובארץ ישראל, מבוני ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מייסד שכונת כרם משה בתל אביב ושכונות "בן-ציון" בירושלים ובחיפה. נרצח ב-20 באוגוסט 1954.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-ציון נולד בירושלים למרדכי בן-ציון, שהיה בנו של משה-אלתר בן-ציון, ממייסדי מאה שערים, וחתנו של יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה. בקטנותו גדל בבית סבו מצד אמו, ובגיל 9 נסע עם הוריו לארצות הברית והתגורר בפרובידנס שברוד איילנד. ב-1919 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטה בניו יורק. הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימש רב בקליבלנד, בפילדלפיה ובניו יורק. היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית באמריקה וניהל מגביות עבור הקרן הקיימת, קרן היסוד וקרן ארץ ישראל של המזרחי. היה ציר בקונגרס הציוני ה-12. פרסם מאמרים בשבחה של ארץ ישראל בעיתונות היהודית בארצות הברית.

בשנת 1923 שב לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בתל אביב. היה שותף לאביו בייסוד "בנק אמריקה - ארץ ישראל" בתל אביב וכיהן בו כיו"ר ומנהל. כמו כן היה יו"ר הסתדרות עולי אמריקה. בשנת 1924 נבחר כחבר מועצת עיריית תל אביב.

בן-ציון עסק בבניית בתים ברחבי הארץ - בכרמל, בשרון, בתל אביב ובירושלים. הקים את שכונת "כרם משה" בתל אביב, שנקראה על שם סבו משה בן-ציון. כמו כן בנה שכונות מגורים בחיפה[1] ובירושלים, והן כונו על שם משפחתו - שכונת בן-ציון. את בתי הדירות שבנה היה משכיר לדיירים פרטיים. בניין הדירות בחיפה שווק באמצע שנות השלושים כ"בניין הכי יפה וחדיש בהר הכרמל המרכזי"[2]. היה סגן נשיא התאחדות בעלי הבתים בישראל.

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבר להתגורר בירושלים. שנתיים לפני מותו לקה בשיתוק, אולם המשיך בפעילותו הציבורית. בערב שבת, 20 באוגוסט 1954, נורה למוות בדרכו מבית הכנסת בשכונת קריית משה בירושלים. חתנו עו"ד גדעון ריינר נפצע. הרצח בוצע על ידי אחד הדיירים אשר הסתכסך עם בן-ציון לאחר שהתברר לו לטענתו ששילם דמי מפתח גבוהים יותר מהדיירים האחרים בבניין[3]. הדייר הפסיק לשלם דמי שכירות ובעקבות זאת קיבל צו פינוי מהבית[4]. במאי 1955 נידון הדייר למאסר עולם[5].

בן-ציון נטמן בבית הקברות סנהדריה. על שמו נקרא הרחוב שבו שכנו "בתי בן-ציון", בשכונת קריית משה בירושלים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1921 נישא לחנה מירסקי, בת צבי מירסקי. בניו הם יהושע בן-ציון ומשה נתנאל בן-ציון, שהיה רב בווירג'יניה. בנותיו הן יהודית בן-ציון ועו"ד מאירה ריינר, אשת עו"ד גדעון ריינר. ילדיהם של מאירה וגדעון ריינר הם עו"ד צביה בלאו ואיש ההיי-טק שמואל ריינר, המתגוררים באפרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ את השכונה בחיפה בנה עם אביו.
  2. ^ להשכיר דירות, דבר, 4 ביולי 1937 (מודעה)
  3. ^ ד"ר בן-ציון המנוח נהג יפה בדייריו - מעיד גיסו של נחמיה, דבר, 28 באוקטובר 1954
  4. ^ חקירת רצח בן-ציון תסתיים ביום א', דבר, 3 בנובמבר 1954
  5. ^ רוצח ד"ר בן-ציון למאסר עולם, דבר, 10 במאי 1955