שמורת נחל הבניאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל הבניאס, אחד ממקורות המים של הכנרת

שמורת נחל הבניאס נמצאת למרגלות הר החרמון, במפגש שבין רמת הגולן לעמק החולה, ליד היישוב שניר. היא משתרעת לאורך נחל חרמון מאזור מעיינות הבניאס עד לראש מקורות הירדן. השמורה הוכרזה בשנת 1977 על שטח של כ-800 דונם. בשנת 2009, הורחבה השמורה ונוספו לה עוד כ-500 דונם במעלה הנחל. כיום, שטחה של השמורה הוא כ-1300 דונם (כ-1.3 קמ"ר).

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "בניאס" נגזר משמו של האל היווני-רומי פאן. אלכסנדר הגדול הקים אתר פולחן לפאן לאחר הגעתו למקום עם צבאו. מאוחר יותר הוקמה במקום עיר שנקראה "פניאס" או "פניאון" על-שם פאן (במקורות יהודיים היא נקראה "פמיאס"). בערבית נהגה שם העיר "בניאס" ומכאן גם שמו של הנחל. שמו העברי של הנחל הוא "נחל חרמון".[1][2][3][4][5] שרידי העיר הקדומה נמצאים בשטח השמורה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי מקדש פאן

באתר המכונה מערת הבניאס היה מקדש כנעני קדום. בתקופת אלכסנדר הגדול הוקם באתר מקדש לאל פאן. הורדוס הגדול פיתח את אזור הבניאס ובנה שם היכל להנצחת אוגוסטוס (שהיה הקיסר הרומי בתקופתו ונתן את חסותו להורדוס). לאחר מות הורדוס, חילקו בניו ביניהם את השליטה בארץ. פיליפוס, אחד מבניו של הורדוס, קיבל את השליטה בצפון מזרח הארץ, והמשיך את פיתוח אזור הבניאס.

המקום מוזכר בברית החדשה כאחד המקומות שבהם שהה ישו עם שנים עשר שליחיו, וחולל בו נסים. לפיכך, האזור הפך אתר עלייה לרגל לנוצרים. לדעת חלק מהמוסלמים נמצא על ראש הצוק של מערת הבניאס קבר קדוש למוסלמים. יש מסמך מהמאה ה-12 לספירה המזכיר בפירוט קהילה יהודית שחיה בבניאס בימי הצלבנים. בתחילת המאה ה-16 עם השתלטות האימפריה העותמאנית על הארץ וביטול שלטון הממלוכים, האזור ננטש והחשיבות שיוחסה לו פחתה משמעותית.[6][7][8][1]

הגאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הגליל, שהבניאס נמצא בשוליו, הוא אזור סבוך מבחינה גאולוגית, והוא מושפע מבקע הירדן. הבקע של עמק החולה נמצא במרכז של המתחם הגאולוגי הזה. ערוצי הנחלים חרמון, דן ושניר זורמים בחלקו הצפוני של עמק החולה עד שדה נחמיה, ומשם אל נהר הירדן אשר חוצה את העמק לכל אורכו. יש בשמורה סלעי בזלת, גיר וטרוורטין (נטף נחלים). סוגי הסלעים נפגשים בניהם ויוצרים בסיס לבתי גידול של צמחייה מגוונת. תחתית מצוק מעיין הבניאס עשויה גיר, ויש בה גבישים נוצצים. במעלה המצוק יש סלע אדמדם, עשיר בברזל ובמאובנים. בנקודת המפגש בין שני הסלעים, התמוטט חלק מפתח המערה ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת 1033 (בערך) והמים שהיו במערה פרצו דרך התחתית. זו הייתה ההתחלה של נחל חרמון (הבניאס).[1][2]

ההידרולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיינות הבניאס והבריכות מהן נובע נחל חרמון.

האזורים הצפוניים הקיצוניים של עמק החולה כוללים את מעיינות החרמון הזורמים כל ימות השנה ומשמשים מקורות המים העיקריים של חלקו הצפוני של הירדן. המעיינות זורמים משתי אקוות (אקוויפרים): האחת, חבורת ערד, שם זורמים מעיינות החרמון והדן, והשנייה חבורת יהודה שם זורמים מעיינות הווזאני. הגשמים שיורדים לאורך כל השנה בחרמון וקצותיו הם המקור אשר מוביל את המים לשתי האקוות. לאחר מכן, המים מחלחלים לאדמה, מתפצלים לשלוש דרכים נפרדות ומזרימים לכל אחת מהן (האקוות) מים. ישנן שלוש מערכות, שתיים מערכות השייכות לאקוות חבורת ערד - האחת מתחילה במעיין הדן ויוצרת את נחל דן, השנייה מתחילה במעיין החרמון ובבריכה הנמצאת בבניאס, ויוצרת את נחל החרמון. המערכת השלישית שייכת לאקוות חבורת יהודה, הזרימה התת-קרקעית שלה מתחילה במעיינות הווזאני, בנחל חצבני שבלבנון ומסתיימת בנחל שניר (שנמצא בתחומי ארץ ישראל). המעיינות מעבירים אל הנחלים רק חלק מהמים שנמצאים באקוות חבורת ערד ואקוות חבורת יהודה. לאחרונה, התגלו בעקבות קידוחים מערכות זרימה תת-קרקעיות המרכזות מים משתי האקוות באופן ישיר אל צפון עמק החולה. כיום זורמים מי המעיין לשלוש בריכות מלאכותיות, ומשם הם זורמים למפגש עם נחל גובתה, ולאחר מכן עד המפגש עם נחל סער, ומשם נמשך לאורך "תפר ליתולוגי".[1][2]

החי בשמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמורה ישנם כמה מיני בעלי חיים בין מינים צפוניים כמו הלוטרה ומינים דרומיים כמו שפן הסלע. בחורף ניתן לראות בשמורה משפחות של שפני הסלע רובצות על מפולות הסלעים הגדולים. בשמורה יש גם מינים המוגדרים בסכנת הכחדה ביניהם: סלמנדרה כתומה, עטלפון אירופי ושבלול החרמון (האחרון נעלם מהבניאס כנראה בעקבות איסוף של חובבים אך הוחזר לשמורה בחלקות מוגנות). בין משפחת העופות אפשר לראות להקות של יוני סלע המקננות בנבכי מערת המעיין, בז מצוי וצוקית בודדת.[9]

צמחייה בשמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמורה בעלת שפע רב של צמחים, שחלקם נדירים. אחד מן הצמחים הנדירים הוא עץ הדולב המזרחי, בעבר הוא היה מקודש ולכן לא נכרת. הדולב בעל ממדים גדולים ומאופיין בעלים גדולים המתוארים כדמוי כף יד ופירותיו שעירים וכדוריים. באזור המעיינות אפשר למצוא שם זנים רבים של צמחי מים, כגון, ערברבה שעירה, שנית גדולה, גדותן הביצות וורוניקת המים. פרט לכדורן ענף שהוא זן נדיר מאוד, ניתן למצוא גם אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, אלון התבור, לבנה רפואי וער אציל. בעונת המעבר בין החורף לאביב, בפסגת הצוק, פורחים פרחי כרמלית נאה, בן חצב יקינטוני ועוד מספר פרחי אביב. הצמחים שצומחים על מצוק מאופיינים בכך שהם צומחים בכל פינה וסדק וכך מתפרסים על רוב חלקי הצוק. באזור ליד המפל פורחים, פרחים כחולים של תורמוס ההרים ורקפת מצויה. בעונת הסתיו, פורחים פרחי חבצלת, סתווניות, וכרכומים.[1][9]

מסלול מרכזי בנחל-מסלול מפל הבניאס והגשר התלוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השביל התלוי בנחל חרמון

אל השמורה מגיעים מבקרים רבים בשל הנוף המצוי בה ובשל העתיקות הפזורות בשטחה. השמורה מחולקת לשני חלקים: החלק המתחיל במעיינות נחל החרמון, ובו שרידים ועתיקות. החלק האחר של השמורה מתחיל על שביל הבנוי מעץ, תלוי מעל הנחל, ושמו "השביל התלוי". אורכו של הגשר כ-100 מטרים, הוא עשוי פלדה ומרוצף בלוחות עץ. מהגשר ניתן להשקיף על המים ועל הצמחייה מלמעלה. בין היתר, אפשר לראות בהליכה עליו את מפל הבניאס הנופל מגובה של כ-10 מטרים, והוא בעל עוצמת הזרימה הכי גבוהה בארץ. בין שני חלקי השמורה אפשר לערוך טיול רגלי, זהו מסלול ישר העובר דרך המעיינות החרמון, ממשיך לאורך הנחל ומסתיים במפל. בקרבת הנחל מצוי טנק סורי ממלחמת ששת הימים. הטנק הזה ננטש בשעה שהטנקים הסורים נמלטו כתוצאה מירי עליהם בידי שומרי הקיבוץ. אחד הטנקים נפל לתוך הנחל ויושביו[10][11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 שמורת טבע נחל חרמון (בניאס), רשות הטבע והגנים
  2. ^ 1 2 3 שמורת טבע נחל חרמון (הבניאס), מסלולרי
  3. ^ C%D7%99%D7%9D/17355 טיול בשמורת נחל חרמון, מפה
  4. ^ מסלול נחל חרמון (הבניאס), קייקי מעין הגושרים
  5. ^ עד 3 קילומטר משפחות מטיילות בארץ ישראל, אליעזר זקס, לא ידוע, 2003
  6. ^ זאב ענר, לטייל עם ההיסטוריה, לא ידוע, 2007
  7. ^ שרית רוטשילד, מדריך מפה-טיולי מים, לא ידוע, 2003
  8. ^ נחל החרמון-בניאס, החברה להגנת הטבע
  9. ^ 1 2 מרטין ברש, הצפון למטייל העצמאי, לא ידוע
  10. ^ הבניאס ומסלול הגשר התלוי, טיולי: אתר למטייל בישראל.
  11. ^ עזריה אלוןמדריך כרטא שמורת טבע וגנים לאומיים, הוצאת כרטא, 2003.