שמורת פארק הלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמורת פארק הלס
אזור הנגב המערבי
מאפיינים עיקריים מישורי לס
כניסה חינם
שטח 40,600 דונם
תאריך הכרזה 24 ביולי 2017
צומח
שיטה סלילנית
שיזף מצוי
בעלי חיים
שנונית באר-שבע
ירבוע גדול
רץ מדבר
חוברה מדברית

שמורת פארק הלס היא שמורת טבע בנגב המערבי, המשתרעת של שטח של 40,600 דונם, בין חצרים, צאלים ואופקים. השמורה כוללת את מישורי הלס שאפיינו בעבר שטחים גדולים מאוד בנגב וכיום כמעט נעלמו לחלוטין מנוף המדבר בישראל. הפארק מקיף את בסיס חצרים ומכיל מספר אתרים מרכזיים: בורות מים, מחצבה רומית וכפר חרב בשם חרבת חשיף.

מישורי הלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מרכזי מהשטחים בצפון הנגב ובנגב המערבי הם מישורי לס, כלומר צורת נוף נמוכה וחלקה שמורכבת בעיקר ממשקעי טין. מישורי הלס שבפארק הם חלק ממישורי הלס האחרונים בנגב שלא נעלמו, אך גם הם סובלים מבעיות רבות אשר בראשן כמות עצומה של עדרי צאן הפוקדים אותם באביב.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנאים שמתקיימים במישורי הלס מאפשרים את קיומם של מערכת אקולוגית מפותחת בשטחי שמורת פארק הלס ומגוון ביולוגי עשיר.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין בעלי החיים שגדלים בשמורה ניתן לציין את קיפוד החולות[1], שנונית באר-שבע, לטאה אנדמית לישראל שחיה רק במישורי וגבעות הלס של הנגב, ואת הירבוע הגדול, מין מכרסם ממשפחת הירבועיים. עוף נוסף שחי בשמורה הוא רץ מדבר אשר נדד לשטחי השמורה לאחר ששטחי המחיה שלו עובדו לצורכי חקלאות. בחודשי הקיץ נודדות אל השמורה גם חוברות מדבריות. בשל כך, לפני יותר מ-20 שנה נודע האזור בשם "ארץ החוברות".

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמחייה בשטח השמורה מועטה משום שבשכבת הקרקע העליונה מתפתחים קרומי קרקע המונעים חלחול של מים לתוך השכבות התחתונות של הקרקע. קרומי הקרקע מתפתחים כתוצאה של יחסי גומלין בין גרגירי הלס לבין ציאנו-בקטריות. יחד עם זאת, עצים המותאמים מבנית, פיזיולוגית והתנהגותית לתנאים המתקיימים במישורי הלס, כמו שיטה סלילנית ושיזף מצוי, מצליחים להתקיים בשטחי השמורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יער חצרים - דרך הפסלים, קרן קיימת לישראל