שמות יישובים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
התרגום העברי של נחום סוקולוב לשם ספרו של הרצל, "אלטנוילנד" הוא מקור שמה של תל אביב, בעוד שמשמעות שמה של יפו, מערי הנמל העתיקות בעולם, הוא יופי. שמו העברי של הספר "אלטנוילנד", כמו גם שם העיר נשען על פסוק מספר יחזקאל (ראו שמות ערים מביטויי התנ"ך)
מבין חמש ערי הפלשתים המוזכרות בתנ"ך, רק בעזה נשמר המיקום הקדום, אך שמות ארבע הערים האחרות נישאים בשמות ארבעה יישובים שעלו לקרקע לאחר הקמת המדינה - אשדוד, אשקלון, קריית גת וקריית עקרון

האטימולוגיה של שמות ערי ישראל היא מגוונת. יישובים מסוימים הם בני אלפי שנים, והם נקראים על שם אלים כנענים, כגון ירושלים, בית שמש ובית אל, ערים עתיקות אחרות קיבלו את שמן ממילים בשפות כנעניות, כמו סח'נין וערים ויישובים אחרים קיבלו את שמם מהשפה הערבית, כמו רמלה, ראש העין ואום אל פחם. ערים חדשות, רובן ככולן הוקמו על ידי התנועה הציונית בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, נקראו על שם אישים חשובים כגון בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי ושמואל פינלס, נשיא הקונגרס הציוני הראשון. יישובים חדשים אחרים שקמו, כקריית אונו, דימונה וערד נקראו על שם ערים עתיקות שחרבו ואילו מקורות שמות אחרים הם בפסוקים בתנ"ך כגון ראשון לציון ופתח תקווה. במדינת ישראל המודרנית, ועדת השמות הממשלתית היא הגוף המופקד על אישור שמותיהם של יישובים חדשים.

אלים כנעניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים רבות הן עתיקות ונקראות על שם אלים כנענים. בעוד שלפי המדרש מקור השם ירושלים הוא צירוף של השם שאברהם קרא לה, "הר ה' יראה" עם השם "שלם",[1] חוקרים משערים כי משמעות השם המקורית היא "ייסד האל שלם", או העיר שאותה ייסד האל שלם.[2] גם העיר האחרת במחוז ירושלים, בית שמש, קרויה על שם אל כנעני - שמש.[3] על פי סברה מקובלת אילת נקראה על שם האלה הכנענית אשרה. הסברה נתמכת על ידי כך שבהיותה אשת ראש הפנתיאון הכנעני אל האשרה נקראה לעתים אלת - כלומר האלה. בנוסף, בכונתילת עג'רוד על דרך עזה-אילת נמצאו עדויות מסוף תקופת בית ראשון לפולחן משותף של אלוהי ישראל והאשרה. עוד חיזוק ישנו בכך שחירם מלך צור השתתף על פי הכתוב בבניית עציון גבר (היא אילת) ובתחזוק הצי שם עם שלמה המלך, ואילו האשרה הייתה האלה הפיניקית הראשית. בפיניקיה נקראה האשרה את'רת ים[דרוש מקור] - ושמשה כפטרונית של ערי נמל.

יישובים נוספים ששמם קשור לאלים כנעניים הם בית אל שיש הסוברים ששמו קשור לראש הפנתיאון הכנעני אל, ענתות (אתר מקראי), על שם אלת המלחמה ענת, ובית דגן, ארסוף, בית חורון, יריחו ובית ירח בהם סגדו כנראה לדגון, רשף, חורון ולאל ירח.

הנצחת אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר ערים בישראל מנציחות אישים בשמן. הרצליה היא כנראה המפורסמת שבהן, והיא קרויה על שם בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה. נתניה קרויה על שם נתן שטראוס, איש עסקים יהודי-אמריקאי ממוצא גרמני, מבעלי רשת חנויות הכלבו מייסיס (Macy's) אשר תרם רבות למטרות ציוניות ובין היתר לייסודה של העיר, ואילו טבריה קרויה על שם טיבריוס, קיסר רומא בזמן יסוד העיר, בשנת 20 לערך. ערים נוספות אשר נקראות על שם אישים הן קריית ביאליק, הקרויה על שם חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי; אור יהודה על שם הרב יהודה אלקלעי; יהוד קרויה ככל הנראה על שם יהודה בן יעקב, שם שנשתמר בשם העיירה הערבית יהודייה, אור עקיבא הקרויה על שם רבי עקיבא, בנימינה הקרויה על שמו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, קריית מוצקין הקרויה על שם ליאו מוצקין וזכרון יעקב שקרויה על שם ג'יימס (יעקב) דה רוטשילד. קריית שמונה מציינת בשמה את שמונת נופלי קרב תל חי.[1]

יישובים מעטים קרויים על שם נשים, ובהם יד חנה על שם חנה סנש ולהבות חביבה על שם חביבה רייק. חלקם קרויים על שם נשים שעיקר המוניטין שלהם הוא בהיותן בנות משפחה של אישים נודעים, כגון היישוב עלי זהב, הקרוי על שמה של עליזה בגין, רעייתו של מנחם בגין והיישוב פרדס חנה הקרוי על שמה של חנה רוטשילד, בתו של נתן מאיר רוטשילד.

שמה של העיר אריאל הוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש, ונלקח מהתנ"ך: "הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו..." (ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק א'). ביולי 2009, 31 שנים לאחר הקמת העיר, החליטה מועצת עיריית אריאל לקרוא את העיר על שם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון.[4]

הנצחת ערים עתיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר ערים אשר הוקמו על ידי גלי העלייה הציוניים בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 מנציחות בשמן ערים עתיקות אשר נהרסו או ננטשו בעבר. לא תמיד יש קרבה גאוגרפית בין הערים החדשות לאלו העתיקות, כדוגמת רחובות שבשפלה אשר קרויה על שם רחובות שבנגב. העיר הגדולה ביותר בקטגוריה זו היא אשדוד אשר נקראה על שם אשדוד, אחת מחמשת ערי הפלשתים, שם שנשתמר גם בשם העיירה הערבית ששכנה באזור עד 1948, איסדוד. ערים נוספות בקטגוריה זו הן בני ברק, אשקלון, בית שמש ומודיעין. מקור שמה של באר שבע הוא במקרא, בספר בראשית (כ"א, כ"ח-ל"א), אך היישוב אשר נוסד ב-1900 הוקם על ידי האימפריה העות'מאנית עבור מוסלמים.

ביטויים מהתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים אחרות אשר הוקמו באותה תקופה נקראו על שם ביטוים מהתנ"ך, כך למשל ראשון לציון שלקחה את שמה מהפסוק :רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הִנֵּה הִנָּם; וְלִירוּשָׁלִַם, מְבַשֵּׂר אֶתֵּן" (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק כ"ז), פתח תקווה שלקחה את שמה מהפסוק "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם" (ספר הושע, פרק ב', פסוק י"ז) ונס ציונה שלקחה את שמה מהפסוק "שְׂאוּ-נֵס צִיּוֹנָה, הָעִיזוּ אַל-תַּעֲמֹדוּ: כִּי רָעָה, אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן--וְשֶׁבֶר גָּדוֹל" (ספר ירמיהו, פרק ד', פסוק ו').

נוסף על ערים אלו, גם העיר תל- אביב קיבלה את שמה מהתנ"ך- זהו שם של יישוב על יד נהר כבר שבו ישבו גולי יהודה והנביא יחזקאל: "ואבוא אל הגולה תל- אביב" (יחזקאל, ג', ט"ו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]