שמחה נהיר
 | |
| לידה |
1 ביולי 1907 בילה צרקווה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1975 (בגיל 68) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
שמחה נהיר (1 ביולי 1907 – 1 בנובמבר 1975) היה איש חינוך ארץ-ישראלי בתקופת היישוב ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל. כיהן כסגן מנהל בית הספר הריאלי העברי בחיפה בין השנים 1955 - 1975 וחיבר ספר לימוד, "עיקרי תורת המשפט" וחוברות עבודה (אנ').
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהיר, במקור קופשטיק, נולד בשנת 1907, בעיר בילה צרקווה במחוז קייב באוקראינה לצבי קופשטיק, שהיה רב העיר[1][2], ולרבנית אסתר בת רבי ישראל ליב[3]. עלה לארץ ישראל עם הוריו בחנוכה תרפ"ה (12/1924), והתקבל מיד לגימנסיה הרצליה, אותה סיים במחזור י"ד (תרפ"ו). בניגוד לרוח התקופה, פנה יחד עם אחותו, לימים הרבנית יונה חיה בנדיקט, ללימודי השכלה גבוהה, והיה בין שלושה עשר הבוגרים של המחזור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1931[4].
ב-1934 הצטרף נהיר לסגל מורי בית הספר הריאלי בחיפה[5]. הוא לימד בכיתות התיכוניות לשון עברית, הבעה, תנ"ך, ספרות עברית ופילוסופיה, ריכז את ההוראה של המקצועות האלו בבית הספר, ובתפקידו זה עסק רבות בהדרכת מורים.
במקביל להוראה עסק בניהול חינוכי: היה המנהל הראשון של בית בירם (1949) והאחראי הראשון מטעם בית הספר הריאלי על הפנימייה הצבאית לפיקוד. משנת 1955 ועד פטירתו בשנת 1975[6] היה סגנו וממלא מקומו של מנהל בית הספר, ד"ר יצחק שפירא. בתפקידיו אלו קבע שיטות ונהלים אשר הונהגו בבית הספר למשך שנים ארוכות.
נהיר נישא לברינה (1901–1979) ולזוג נולד בן (אברהם מנחם).
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1976, ביום השנה למותו של נהיר, נערך ב"בית בירם" טקס קריאת ספרייה על שמו[7].
משנתו החינוכית וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על בסיס ניסיונו כמורה היה ברור לנהיר שיש ללמד אוריינות בהדרכה שיטתית הדרגתית ורצופה על מנת לתת בידי התלמיד כלים להבעה, כלים שיעשו את ההבעה בכתב ובע"פ למעניינת יותר, לרהוטה, לרציפה, למתפתחת בדרך הגיונית, למשכנעת, וכל זאת מבלי לפגוע ביצירתיות הרגשית והמחשבתית שלו.
נהיר דגל בהוראה שתקנה הרגלי דיבור וכתיבה החל מן המשפט הבודד וגמור בחיבור בן פסקות אחדות; דגש רב הושם על שלמות הפסקה הבודדת. גישה זו הייתה בניגוד קוטבי לאסכולה שרווחה באותה תקופה, אסכולת "היצירה החופשית בחיבור" מבית מדרשו של יוסף עזריהו. את גישתו פרסם בסדרת מאמרים בהד החינוך[8][9][10], מאמרים שזכו לתגובה גם בעיתונות היומית[11], ובהמשך לסקירה מקיפה[12]. תפיסתו המקורית של נהיר הייתה נושא ללימוד במחלקה הפדגוגית באוניברסיטת תל אביב בקורס למתודיקה של הוראת דרכי החיבור (בהנחית ד"ר נחמה ליבוביץ).
נהיר האמין שהדרך הטובה ביותר להטמעת גישתו איננה במאמרים תאורטיים בספרות המקצועית, כי אם בכתיבת ספרי לימוד שיהיו עזר שימושי למורה בהוראת האוריינות. ספריו עוסקים מצד אחד בניתוח אנליטי של המשפט למרכיביו, ומצד אחר בהדרכה לכתיבת חיבור. בסוף שנות הארבעים של המאה ה-20 פרסם את הספר עיקרי תורת המשפט שעסק בתחביר הלשון העברית. הספר התאפיין בהגדרות ובדוגמות ברורות, שהבהירו את מבנה המשפט העברי על כל חלקיו ולווו בתרגילים רבים. במחצית השנייה של המאה ה-20 זה היה ספר הלימוד המקובל והנפוץ ביותר בארץ בבתי הספר התיכונים ובאוניברסיטאות.
סדרת ספריו כיצד אכתוב חיבור, המשתרעת מכיתות היסוד ועד לסוף התיכון, פותחת בכתיבה של משפט בודד בכיתות היסוד, מתרכזת בפסקה לגווניה השונים (סיפור, תיאור, הסבר וטיעון) בשכבת הביניים, ומסתיימת בכתות הגבוהות בתיכון בחיבור בן פסקות אחדות ובכתיבת תמצית. מאז שראו אור ועד ימינו, משמשים ספריו של נהיר, ובראשם "עיקרי תורת המשפט", כמקור התייחסות בקרב חוקרי הלשון העברית[13].
מעבר לפעילותו בבית הספר הריאלי, פעל נהיר במישור הארצי בהשתלמויות ובמסגרות אקדמיות בכתב ובעל-פה להנחלת גישתו לאוריינות. ספרי הלימוד שכתב בנושא הבעה ותחביר הם התשתית לספרי הלימוד העכשוויים באוריינות, גם לאלו הנוקטים גישות אחרות.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיקרי תורת המשפט, תש"ז.
- כיצד אכתוב חיבור לכתות היסוד, א', עם אסתר ילון. תשכ"א .
- כיצד אכתוב חיבור לכתות היסוד, ב', עם אסתר ילון. תשכ"א
- כיצד אכתוב חיבור לכתות היסוד, ג', תשכ"א
- כיצד אכתוב חיבור לכתות היסוד, ד'. תשכ"ב
- כיצד אכתוב חיבור לכתות התיכוניות, א'. (הסיפור והתאור). תשי"ח .
- כיצד אכתוב חיבור לכתות התיכוניות, ב'. (ההסבר והטיעון), תשכ"ו.
- כיצד אכתוב תמצית לכתות העליונות של בית הספר התיכון, תשכ"ז.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דבר הסטודנט - אגודת סטודנטים חברי מפא"י באוניברסיטה העברית עורך שמחה קופשטיק, תר"ץ (1930).
- שמחה קופשטיק - "לפרובלימות החינוך שלנו". כתב העת מאזנים גילון 19 תרצ"ב 1932.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- למצב באוניברסיטה העברית, העולם, 28 באוקטובר 1927, באתר עיתונות יהודית היסטורית.
- שמחה נהיר באתר סימניה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב צבי נהיר קופשטיק, הצופה, 27 ביולי 1960
- ^ הרב צבי קופשטיק-נהיר, דבר, 27 ביולי 1960
- ^ הרבנית אסתר ז"ל, הארץ, 13 באפריל 1961
- ^ מתן תעודות הגמר לגומרים הראשונים של האוניברסיטה העברית, עיתון הארץ, 26 בינואר 1932.
- ^ שרה הלפרין, ד"ר א. בירם ובית הספר הריאלי, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1970, עמ' 220
- ^ שמחה נהיר ז"ל, דבר, 27 בנובמבר 1975
- ^ במלאות שנה לפטירתו של שמחה נהיר, מעריב, 10 בדצמבר 1976
- ^ שמחה נהיר, הוראת החיבור - כיצד, הד החינוך, 26 באפריל 1956
- ^ שמחה נהיר, פתוח החוש למשפט ולפסקה, הד החינוך, 3 במאי 1956
- ^ שמחה נהיר, אשליה מסוכנת, הד החינוך, 16 בינואר 1957
- ^ יעקב אשמן, מורה מדובב בכתב, הארץ, 20 בפברואר 1957
- ^ איה מרבך, שמחה נהיר מחלוצי האוריינות בארץ, ידיעות למורים, 1994
- ^ רות בורשטיין, על מושג ה'סתמיות' והוראתו בשיעורי לשון בבית הספר העל-יסודי, דפים 57, עמ' 191, 2014
| בקרת זהויות |
|
|---|