שמחה פרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שמחה פרת (26 בנובמבר 1913 - 1 בינואר 2003) היה דיפלומט ישראלי. כיהן כציר ישראל בדרום אפריקה, שגריר ישראל במקסיקו באוסטרליה ובניו זילנד.

פרת נולד בעיר רובנו (אז ברוסיה) ועלה לארץ ישראל ב-1926. למד משפטים באוניברסיטת בזל ובאוניברסיטת לונדון. חזר לארץ ישראל ועסק בעריכת דין. באוקטובר 1953 הצטרף למשרד החוץ. שירת כקונסול כללי בשיקגו וקונסול כללי בניו יורק. ב-1960 מונה למנהל המחלקה למוסדות בינלאומים במשרד החוץ. ב-1961 מונה לציר הדיפלומטי של ישראל בפרטוריה שבדרום אפריקה בתום כהונתו ב-1963 צומצמה הנציגות הדיפלומטית הישראלית בדרום אפריקה בהתאם להחלטת עצרת האו"ם בשל מדיניות האפרטהייד. ב-1963 מונה לשגריר ישראל במקסיקו. ב-1964 שב לישראל ומונה למנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ. בשנים 1967 עד 1970 שירת כשגריר ישראל באוסטרליה ושגריר לא תושב בניו זילנד. לאחר מכן היה יועץ מדיני לשר החוץ.

בשנים 1973 עד 1975 היה בחופשה ללא תשלום ממשרד החוץ, במהלכה כיהן כמבקר האוניברסיטה העברית בירושלים. בתפקידו האחרון במשרד החוץ עד פרישתו ב-1977 שירת כמנהל בפועל של מחלקה אירופה 1.

בכספי עיזבונו הוקמה קרן מלגות בטכניון וקומה בבניין אמרסון למדעי החיים. כמו כן תרם לבניית בניין בבית הספר הריאלי בחיפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]