שמיים (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמיים הוא מחזהו של גלעד עברון שהועלה בתיאטרון החאן בבימויה של אופירה הניג בשנת 1999.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה שמיים בנוי במספר רבדים. ברובד העלילתי הראשון מופיע קרטוש, בעל מועדון לילה זול, המצוי על סף פשיטת רגל. הוא מזמין את שילר איש צעיר ומבריק, סטנדאפיסט, שזה עתה סיים את לימודי התיאטרון באוניברסיטה, לעצב ולשנות את תכניו של המופע העולה במועדון.

שילר משתלט על המועדון בעזרת שניים מחבריו השחקנים, ומעלה הופעות שמתעתעות בקהל הצופים כמו גם בבעל המועדון עצמו. קרטוש מתקשה יותר ויותר להבחין בין אמת לבדיה ובמיוחד הוא נסחף אחר ילד בן שלוש עשרה שמביא שילר. הילד ששירתו נפלאה ומיוחדת מקסים את קרטוש בקולו, במעשי הקסמים שהוא מבצע ובאישיותו הפרובוקטיבית. כיוון שקרטוש חושש ממתחרים הוא לוקח את הילד מדודתו ואוסף אותו לביתו כדי לשמור עליו. במקביל נוטשת אותו אשתו ורד, אשר אינה יכולה לשאת יותר את האינטנסיביות הרגשית של קרטוש ואת המתח בחייהם עקב המאבק התדיר בנושים. מצבו הרגשי של קרטוש הולך ומידרדר, יחד עם המופעים אותם מוביל שילר בסחרחורת של פיתוי ותעתוע. הוא מפתח תלות הזויה בילד ובקולו אשר משמשים לו משענת ונחמה לעומת הביצה הכלכלית והרגשית שבה הוא מצוי. אבל כשנוכח קרטוש כי קולו של הילד משתנה עקב תהליך התבגרותו, הוא נתקף בטרוף ומסרס אותו כדי לשמר את קולו. כתוצאה מכך הוא מתמוטט ועומד למשפט.

ברובד אחר, עלילת הדברים מוצגת תוך מופעים בלתי פוסקים על במת המועדון. המעברים בין מופע בידורי לעולמן של הדמויות, מפתח באופן עקבי שאלות לגבי הגבולות שבין בידור ומציאות.

ברובד נוסף נראית ההצגה כתהליך שבו מכין ומתכנן שילר את המופע שנראה לעיני הצופים, כך שתהליך היצירה שלה גלוי לעין.

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תיאטרון החאן הופיע עם ההצגה, באולם הגדול של תיאטרון ירושלים והיא ירדה לאחר שמונה הצגות בלבד, כיוון שהקהל לא קיבל אותה. היו צופים שאף ביטאו בבוטות את מחאתם.
  • בשנת 2005 ערך הבמאי מישל דידים קריאה מומחזת של המחזה בתיאטרון "אובר" בפריז.
  • בשנת 2016 ערך הבמאי והשחקן זוהר וקסלר קריאה מומחזת של המחזה בתיאטרון "בית אירופה והמזרח" (MAISON D'EUROPE ET D'ORIENT)
  • פרופסור שמעון לוי כתב על ההצגה:

"ההצגה היא מופע בידור חזיתי המוצג במועדון לילה, ובו בזמן מעוצב תהליך הכנתו וכתיבתו של המופע הזה עצמו... ההצגה פועלת כל העת גם כמופע בידור ומטשטשת/חושפת את הגבול בינו לבין הצגה "ריאליסטית". כך מערערת ההצגה על האפשרות להבחין בין "אמת" לבין ייצוגה הבימתי והיא מתעתעת ומפרקת את תהליכי הצפייה של הצופה. ההצגה מתארת מציאות כבידור אלים, סחיר וחסר מוסר." [1]

צוות היוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעון לוי, "מכאן אני כותב", בתוך: גלעד עברון, "שישה מחזות", קובץ מחזות, הוצאת ספרא, אוניברסיטת תל אביב, 2007, עמ' 11-10.