שמינייה (שוברט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתב היד של השמינייה בפה מז'ור, ד. 803

השמינייה בפה מז'ור, דויטש 803 הולחנה על ידי פרנץ שוברט במארס 1824. היא הוזמנה על ידי נגן הקלרינט הנודע פרדיננד טרויר ונכתבה באותה תקופה של שתיים מיצירותיו הקאמריות הגדולות האחרות של שוברט, רביעיות המיתרים 'רוזמונדה' ו'המוות והעלמה'.

מִבְנֶה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצוע היצירה נמשך כמעט שעה.

לשמינייה שישה פרקים:

  1. אדג'יו – אלגרו – Più אלגרו
  2. אדג'יו
  3. אלגרו ויוצ'ה – טריו – אלגרו ויוצ'ה
  4. אנדנטה - וריאציות. Un poco più mosso – Più lento
  5. מנואט. אלגרטו – טריו – מנואט – קודה
  6. אנדנטה מולטו – אלגרו – אנדנטה מולטו – אלגרו מולטו

בשמינייה משתתפים קלרינט, בסון, קרן יער, שני כינורות, ויולה, צ'לו וקונטרבס. הרכב זה דומה להרכב של השביעייה של בטהובן, בתוספת כינור שני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרוייר ביקש משוברט לכתוב יצירה דומה לשביעייה של בטהובן והלחין את השמינייה בתחילת 1824. היצירה בוצעה לראשונה בביתו של המעסיק של טרוייר, הארכידוכס רודולףשלישיית הארכידוכס של בטהובן מוקדשת לו). בביצוע הבכורה של השמינייה השתתפו כמה מהנגנים שניגנוו לראשונה את השביעייה. [1]

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הבסיסי של הפרקים דומה לזה של השביעייה של בטהובן.

הנושא של הפרק הראשון נגזר משירת הנודד Der Wanderer של שוברט. הווריאציות של הפרק הרביעי מבוססות על נושא מתוך ה-Singspiel Die Freunde von Salamanka של שוברט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השמינייה של שוברט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Octet (Gibbs, Christopher (1997). The Cambridge Companion to Schubert. Cambridge Companions to Music. Cambridge University Press. pp188-190