לדלג לתוכן

שמי אלמוזנינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמי אלמוזנינו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1911
סופיה, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1994 (בגיל 83 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הצנחן בקיבוץ מעגן בתכנון אלמוזנינו
בית הצנחן בקיבוץ מעגן בתכנון אלמוזנינו
אתר ההנצחה בצמח, בתכנון אלמוזנינו
אתר ההנצחה בצמח, בתכנון אלמוזנינו
בניין מועצה אזורית עמק הירדן בתכנון אלמוזנינו
בניין מועצה אזורית עמק הירדן בתכנון אלמוזנינו

שמי אלמוזנינו (19111991) היה אדריכל ישראלי, שתכנן בין שנות החמישים לשנות השבעים מספר רב של מבנים בחיפה, בקריות ובאזור עמק הירדן. בין עבודותיו נכללים מבני מגורים, מסחר ומלונאות בחיפה ובקריות, ובפרט ברובע כרמל בחיפה. כמו כן תכנן אלמוזנינו מבני ציבור רבים במועצה אזורית עמק הירדן, ביניהם בית הצנחן בקיבוץ מעגן, והאמיפתיאטרון ואתר ההנצחה בצמח.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמי אלמוזנינו נולד בשנת 1911 בסופיה, ולמד בפוליטכניקום שבעיר. אלמוזנינו היה חניך בתנועת השומר הצעיר, ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל. סיים הכשרה אדריכלית בטכניון בשנת 1942[1]. לאחר סיום לימודיו יצא אלמוזנינו לעיר אבאדאן שבאיראן, על מנת לעבוד מטעם סולל בונה בחברת הנפט האנגלו-איראנית; באותה תקופה החל אלמוזנינו לעסוק בפיסול, כאשר פסליו הוצגו בתערוכה בעיר[2]. במלחמת העצמאות שירת אלמוזנינו בחיל ההנדסה הקרבית. במסגרת התפקיד, תכנן אלמוזנינו במות הרקדה עבור יום העצמאות הראשון[3]. עבודתו הראשונה של אלמוזנינו הייתה תכנון מעונות לעובדי קופת חולים כללית בחיפה, שקמו בשנת 1949[4]. עוד באותה שנה, תכנן אלמוזנינו שיכונים עבור עולי בולגריה בקריית אתא.

בשנות החמישים תכנן אלמוזנינו מבנים רבים, ביניהם האמיתיאטרון בצמח, שנמצא על חוף הכנרת[5], ולידו אתר הנצחה לחללי מלחמת העצמאות ממועצה אזורית עמק הירדן[6]. בניית התיאטרון החלה ביולי 1952 וחנוכתו הייתה בשנת 1953, כאשר לאורך תולדותיו הופיעו בו אמנים רבים, ביניהם דני קיי, יוסי בנאי, שלום חנוך, יהודית רביץ, מאיר בנאי, וליאל קולט[7]. בין השנים 19782011 התקיים באמפיתיאטרון פסטיבל הרוק "ליל אהבה בצמח"[8]. כמו כן תכנן אלמוזנינו את 'בית הצנחן' בקיבוץ מעגן, ובו אנדרטה לזכר אסון מעגן[9]. הבניין מתאפיין בשילוב יצירות אמנות של אמנים מקומיים בחזיתו, ונעשה בו שימוש באבן טבעית בקירות הבניין החיצוניים ובריצופו, תוך שמירת מבט פתוח אל נוף הכנרת בקומתו התחתונה. באותה תקופה תכנן אלמוזנינו את "בית האמן" ברחוב לבונטין חיפה[10]. כמו כן השתתף אלמוזנינו בתחרויות לעיצוב דמות העיר התחתית בחיפה ותכנון משכן הכנסת בירושלים, בשתיהן תוכניותיו זכו בפרסים והצגו בתערוכות[11]

בשנת 1961 הואשם אלמוזנינו בעבירות העלמת מס עליהן נקנס ב-24 אלף לירות[12]. בשנת 1962 שפט אלמוזנינו בתחרות לתכנון המרכז המסחרי בנהריה[13]. בשנות השישים תכנן אלמוזנינו מספר רב של בנייני מגורים באזור חיפה והקריות. אלמוזנינו היה חבר בוועדה שהגתה תוכניות ראשוניות למגדל הנביאים בחיפה[14], וכן תכנן שיכונים בשכונות חליסה[15] וביצע תכנון עבור מתחם המגורים יזרעאלה שבנווה שאנן, שכולל בניינים רבי קומות, מרכז מסחרי ובית ספר[16]. באותו עשור תכנן אלמוזנינו את בניין מועצה אזורית עמק הירדן, שנחנך במאי 1967[2][17]. בשנת 1964 תכנן אלמוזנינו מרכז תרבות לנוער בעמק הירדן[18]. ב-1966 תכנן אלמוזנינו שיפוץ והוספת קומות בבית החולים האיטלקי בחיפה[19].

בשנות השבעים המשיך אלמוזנינו בתכנון שיכוני בנייה מדורגת למגורים באזור חיפה והקריות, וכן תכנן בתי מלון בחיפה ובנהריה[2]. כמו כן תכנן אלמוזנינו את מתחם 'עמק השמש' ברובע כרמל בחיפה[20], בצומת הרחובות אבא חושי ודרך בירם, ובו בניינים רבי קומות וכ-200 דירות מגורים[21].

לאורך הקריירה, התאפיינה עבודתו של אלמוזנינו בשילוב בנייה באבן טבעית בחזיזתות הבניינים, וכן בשילוב יצירות של אמנים מקומיים. בעבודותיו, אלמוזנינו הקפיד על שילוב הבנייה בנוף שסביבה, כאשר הבנייה המדורגת ברובע כרמל נועדה לצורך זה.

אלמוזנינו נפטר בשנת 1994.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תוצאות בחינות הדיפלום בטכניון העברי בחיפה, הצופה, 1 בפברואר 1942
  2. ^ 1 2 3 אלבום תצלומים - צילומי פסלים ואירועים, ארכיון שמי אלמוזנינו, הספרייה הלאומית
  3. ^ אלבום תצלומים - פרויקטים שונים, ארכיון שמי אלמוזנינו, הספרייה הלאומית (נגיש מבניין הספרייה הלאומית)
  4. ^ גושי מעונות לעובדי קופת החולים בחיפה, על המשמר, 18 במרץ 1949
  5. ^ שרטוטים - במת אמפיטיאתרון 2 מתוך 2, ארכיון שמי אלמוזנינו, הספרייה הלאומית
    מפעל תרבות מרכזי מוקם בעמק הירדן, לחוף הכנרת, על המשמר, 7 בינואר 1953
  6. ^ שרטוטים - בית הצנחן בקיבוץ מעגן, ארכיון שמי אלמוזנינו, הספרייה הלאומית
  7. ^ אלי אלון, סיפורו של מקום: "אמפיתיאטרון צמח", באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 באפריל 2019
  8. ^ סיבוב באמפי צמח ובאתר ההנצחה העזובים, מיכאל יעקבסון, חלון אחורי
  9. ^ שרטוטים - בית הצנחן בקיבוץ מעגן, ארכיון שמי אלמוזנינו, הספרייה הלאומית
    בית הצנחן, באתר קיבוץ מעגן
    משה דוקץ', יד לפרץ גולדשטיין בקיבוץ מעגן, הַבֹּקֶר, 29 ביולי 1954
  10. ^ ד. י. ינאי, האמנים עשו ל"ביתם", הצופה, 19 ביולי 1960
    נחנך "בית האומן" בחיפה, למרחב, 8 ביולי 1960
  11. ^ תוצאות התחרות הפומבית לעיצוב דמות העיר התחתית בחיפה, על המשמר, 1 ביוני 1952
    תוצאות התחרות הפומבית לתכנון משכן הכנסת בירושלים, קול העם, 28 ביולי 1957
  12. ^ י. שוורץ, 24 אלף ל"י קנס ומאסר על תנאי על העלמת הכנסה, מעריב, 28 בפברואר 1961
  13. ^ תחרות פומבית ורעיונית לתכנון המרכז האזרחי והמסחרי בנהריה, על המשמר, 25 ביולי 1962
    שרטוטים - תחרות למרכז נהריה, ארכיון שמי אלמוזנינו, הספרייה הלאומית
  14. ^ סיבוב במגדל הנביאים, מיכאל יעקבסון, חלון אחורי
  15. ^ סיבוב במערות בחיפה ובגשר רושמייה בן ה-89, מיכאל יעקבסון, חלון אחורי
  16. ^ דירה לדוגמה - תערוכה בשכונת יזריאלה בחיפה, על המשמר, 27 בדצמבר 1965
  17. ^ מוזמנים לסיבוב בקיבוצים אשדות יעקב איחוד ומאוחד, מיכאל יעקבסון, חלון אחורי
  18. ^ שרטוטים - מרכז תרבות לנוער בעמק הירדן, ארכיון שמי אלמוזנינו, הספרייה הלאומית
  19. ^ שרטוטים - בית חולים איטלקי בחיפה, ארכיון שמי אלמוזנינו, הספרייה הלאומית
  20. ^ שרטוטים - עמק השמש בחיפה, ארכיון שמי אלמוזנינו, הספרייה הלאומית
  21. ^ טקס ייערך מחר בשכונת 'עמק השמש' בחיפה, על המשמר, 9 בספטמבר 1971