שמלה שחורה קטנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אישה הלובשת שמלה שחורה קטנה
השמלה השחורה הקטנה יכולה להתאים כמעט לכל אירוע

שמלה שחורה קטנה היא שמלה פשוטה בצבע שחור, בעלת גזרה קצרה. שמלה זאת משמשת כבגד ערב ליציאה ואירועים שונים. כיום ניתן שם זה גם לשמלות שחורות באורכים שונים.

השמלה מכונה LBD על שם ראשי התיבות של השם האנגלי Little black dress.

השמלה השחורה הקטנה מפורסמת, מכיוון שבשילוב אביזרי האופנה הנכונים, היא מתאימה לכל שעות היום וכמעט לכל אירוע. בנוסף, אפשרי למצוא פריט לבוש זה במחיר נמוך ובגזרות לכל גיל.

מילון אוקספורד מגדיר אותה: בגד שחור פשוט לאישה, הנלבש ומתאים לאישה ברוב הנסיבות החברתיות הפורמליות.

איב סן לורן אמר : אין יפה מאישה בשמלה שחורה קטנה העומדת לצד גבר שהיא מאוהבת בו.[1]

קרל לגרפלד אמר: עם שמלה שחורה קטנה האישה אף פעם אינה פחות מדי לבושה או יותר מדי לבושה.[2]

שמלה של דיור

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שנות העשרים של המאה העשרים, לבוש שחור היה שמור לאבל, ולבישת שחור שלא למטרות אבל, נחשבה למעשה לא תקין חברתית.

בשנת 1926 פרסמה קוקו שאנל ב"ווג אמריקה" תמונה של שמלה שחורה קצרה ופשוטה. השמלה הגיעה עד לשוק בצורה ישרה, ועוטרה בחיתוכים אלכסוניים. הכותבים ב"ווג" כינו את הדגם החדש "Channel's Ford", כמו דגם T של מכונית הפורד.

הייתה זו אודרי הפבורן שהפכה את השמלה השחורה הקטנה לפופולרית בתלבושתה בסרט "ארוחת בוקר בטיפאני".[3]

השמלה השחורה הקטנה הייתה פשוטה ונגישה לנשים מכל המעמדות החברתיים, וב"ווג" אמרו כי LBD תהפוך ל"סוג של מדים לכל הנשים ובכל הסגנונות" .

הוליווד השפיעה על אימוץ השמלה השחורה הקטנה. בשיטת הטכניקולור: השמלה השחורה נראתה טוב יותר על המסך מאשר שמלות בצבעים.

השמלה השחורה הקטנה שימשה גם כמדים וגם כסמל של אישה מפתה מסוכנת.

עם הופעתו של ז'אנר הסרט האפל ("פילם נואר") בשנות הארבעים פרחה הדמות בתרבות הפופולרית. המאפיין המובהק של דמות הפאם פאטאל הוא נטייתה לנצל לרעה את עוצמתה של המיניות כדי להפיל ברשת את הגיבור חסר האונים. הפאם פאטל לבשה לרוב שמלה שחורה קטנה. Mary Astor, Veronica Lake, Jane Greer, Barbara Stanwyck, Joan Bennett ,Lana Turner  - היו למשל, "פאם פאטל" בקולנוע.

הופעת "המראה החדש" של כריסטאן דיור לאחר מלחמת העולם השנייה והשמרנות המינית של שנות החמישים החזירה לגדולתה את השמלה השחורה הקטנה. ב-1995 קלווין קליין ומיוציה פראדה כללו את השמלה השחורה כבסיס לתצוגות האופנה שלהם.[1]

גרסאות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמלת הג'יבנשי שלבשה אודרי הפבורן בסרט "ארוחת בוקר בטיפני'ס", שעוצבה על ידי הוברט דה ג'יבנשי, תרמה את התקן ללובשת השמלות השחורות הקטנות המאובזרות בפנינים (המכונות "שחורה בסיסית"). השמלה קבעה שיא בשנת 2006, כאשר נמכרה במכירה פומבית עבור 410,000 יורו, פי שישה מהאומדן המקורי שלה.

בטי בופ, המבוססת על ה"איט גירל" של ה1920', קלרה באו, צוירה כאשר היא לבושה שמלה שחורה קטנה, אך עם הטכניקולור מאוחר יותר, השמלה הפכה לאדומה.

ואליס סימפסון, הדוכסית מווינדוזר, הייתה ידועה בבעלותה על כמה וכמה שמלות שחורות קטנות, ואף אמרה בשבחו של פריט הלבוש, "כאשר שמלה שחורה קטנה היא נכונה, אין סיבה ללבוש בגד אחר".

אדית פיאף, הזמרת הצרפתית, נהגה להופיע בשמלות שחורות קצרות לאורך כל הקריירה שלה, משום הרגל זה היא זכתה לכינוי "ציפור דרור קטנה ושחורה". פיאף העדיפה שהקהל יתמקד בשירתה ולא בהופעתה החיצונית.

ב"תקרית קובנט גארדן" הידועה לשמצה, פיטר במאי אופרה בלונדון את זמרת הסופרן דבורה ויגט מן האופרה מכיוון שלא התאימה ללבוש "שמלת קוקטייל שחורה קטנה", והחליף אותה באן שואינוילמס הרזה ממנה.

ידועות שמלות שחורות קטנות של שחקניות כמו: מוניקה ויטי ב"הלילה", אניטה אקברג ב"לה דולצ'ה ויטה",

וז'אן מורו ב"יחסים מסוכנים".

הנסיכה דיאנה לבשה שמלה שחורה קטנה, שכונתה "שמלת הנקמה",  מאחר שהיא נלבשה מיד אחרי שהנסיך צ"ארלס התוודה על אהובתו, קמילה.

בקולנוע ניתן לראות שמלות שחורות קטנות מפורסמות.[4]

תערוכה של שמלה שחורה קטנה הוצגה במרכז האמריקאי לאמנות ותרבות ע"ש מונה ביסמרק בפאריס ב-2013. [5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Didier Ludot, La Petite Robe Noire, Assouline
  2. ^ iconic lbd
  3. ^ "The Evolution of the Little Black Dress". ELLE (באנגלית)‎. 12 בדצמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-9 במאי 2017. 
  4. ^ lbd movies
  5. ^ תערוכה lbd