שמעון אברמוביץ וינוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון אברמוביץ וינוור
Szymon Winawer
Winawer.jpg
תאריך לידה 6 במרץ 1838
תאריך פטירה 12 בינואר 1920 (בגיל 81)
הישג בולט היה מס' 2 בעולם בתקופות שונות בשנים 1878‏-1880
מד כושר מרבי 2708 (אפריל 1883)
ארצות מגורים רוסיה
הערות יהודי

שמעון אברמוביץ וינוור (פולנית: Szymon Abramowicz Winawer; ‏6 במרץ 1838 - 29 בנובמבר 1919) היה שחמטאי יהודי מוביל שניצח באליפות גרמניה בשחמט בשנת 1883. לשיא יכולתו הגיע בשנת 1882 כאשר דורג שלישי בעולם. וינוור נמנה עם עשרת הטובים בעולם בין השנים 1867 ל-1889; לאחר מכן החל לרדת באיטיות בדירוג העולמי אך בשנת 1901 היה עדיין מדורג במקום ה-46[1].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינוור נולד בעיר ורשה בפולין. בתחרות הבינלאומית הראשונה בה השתתף, תחרות פריז בשנת 1867, זכה במקום השני המשותף עם וילהלם שטייניץ ואחרי איגנץ קוליש. הוא נשאר בין הטובים ביותר בעולם למשך 15 שנים. בשנת 1868 זכה וינוור בתחרות הבינלאומית הראשונה שנערכה בעיר הולדתו ורשה. וינוור ניצח בדו-קרב שנערך בסנקט פטרבורג מול האמן הרוסי שומוב בתוצאה 5-2. בשנת 1878 חילק וינוור את המקום הראשון בתחרות בפריז, עם יוהנס צוקרטורט בתוצאה (+14 =5 −3) לפני האמנים ג'וזף הנרי בלקבורן וג'ורג' הנרי מקנזי אך לבסוף קיבל את המקום השני לאחר משחקי פלייאוף. בתחרות ברלין בשנת 1881 סיים במקום השלישי יחד עם מיכאל צ'יגורין. תוצאתו הטובה ביותר של וינוור הייתה מקום ראשון משותף עם שטייניץ בתחרות וינה 1882, שהייתה התחרות החזקה ביותר בהיסטוריה - עד אותה שנה[2]. בשנת 1883 לא הצליח וינוור לנצח, אך מאוחר יותר בנירנברג הוא זכה במקום הראשון, וניצח את בלקבורן שזכה במקום השני.

לאחר הפסקה ארוכה חזר וינוור לשחמט בשנות ה-90 של המאה ה-19, אך בעת ההיא כבר חלפו על פניו שחקנים צעירים כזיגברט טאראש ועמנואל לסקר. בדרזדן 1892 ובבודפשט 1896 הוא סיים במקום השישי. בשנת 1896 הפסיד בדו-קרב לדוד ינובסקי 5-2. בתחרות הבינלאומית האחרונה בה השתתף, מונטה קרלו 1901, מלאו לו כבר 61 שנים, והוא לא נמנה עם הזוכים בפרסים. וינוור המשיך לשחק בתחרויות גם בשנות ה-60 שלו ובמהלך הקריירה הארוכה שלו התמודד עם כל גדולי השחמטאים של השליש האחרון של המאה ה-19, מאדולף אנדרסן ועד לסקר. היריבות המתמשכת עם בלקבורן נמשכה בין השנים 1870 ל-1901, והם נפגשו במשחקים תחרותיים בחמישה עשורים שונים.

מספר וריאנטים קרויים על שמו של וינוור. החשוב מהם הוא הווריאנט של ההגנה הצרפתית. שמו גם קשור להתקפת וינוור בפתיחה הספרדית. בתחרות מונטה קרלו 1901, בתחרות האחרונה בה השתתף, הפתיע וינוור בגמביט הנגדי בהגנה הסלבית במשחק מול פרנק מרשל. מאז קרוי הגמביט על שמו.

בשנת 1896 ניצח וינוור את שטייניץ בתחרות בנירנברג במשחק מצוין: 1. ה-4 ה-5 2. ד-4 ה:ד-4 3. מה:ד-4 פג-6 4. מה-ה-3 פו-6 5. פג-3 רב-4 6. רד-2 0-0 7. 0-0-0 צה-8 8. רג-4 ר:ג-3 9. ר:ג-3 פ:ה-4 10. מהו-4 פו-6 11. פו-3 ד-6 12. פז-5 רה-6 13. רד-3 ח-6 14. ח-4 פד-5 15. רח-7+ מח-8 16. צ:ד-5 ר:ד-5 17. רה-4 ו-6 18. ר:ד-5 ו:ז-5 19. ח:ז-5 פה-5 20. ז-6 ושחור נכנע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Winawer, Szymon, באתר Edo Historical Chess Ratings
  2. ^ International Chess Tournament Vienna 1882, באתר ChessBase