שמעון אוחיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ח"כ שמעון אוחיון
Shimon Ohayon.jpeg
תאריך לידה 1 ביוני 1945 (בן 72)
תאריך לידה עברי כ' בסיוון ה'תש"ה
תאריך עלייה 1956
כנסות 19
סיעה ישראל ביתנו, הליכוד - ישראל ביתנו
עיסוק קודם מורה מן החוץ בבית-ספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן

ד"ר שמעון אוחיון (נולד ב-1 ביוני 1945) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת ישראל ביתנו בכנסת התשע עשרה. בעבר היה מורה מן החוץ[1][2] בבית-ספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון אוחיון נולד במרקש, מרוקו בשנת 1945, ועלה ארצה עם הוריו ב-1956. לאחר לימודיו בבית הספר התיכון הדתי בבאר-שבע התגייס לצה"ל ושירת במסגרת הנח"ל.

אוחיון למד לקראת תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, ובמהלך לימודיו שימש יו"ר אגודת הסטודנטים. אחרי תקופה קצרה של עבודה כסגן המזכיר האקדמי[דרושה הבהרה] יצא לשליחות בארצות הברית מטעם הסוכנות היהודית. במסגרת תפקידו טיפל בהבאתן של קבוצות סטודנטים ללימודים באוניברסיטאות בישראל, וקבוצות מתנדבים לעיירות הפיתוח, נתיבות וירוחם. כן ארגן גרעיני עלייה להתיישבות בארץ, שכללו את גרעין "לב ציון" שהתיישב בתקוע וגרעין "נאות מדבר" שחלקו הגדול היה מראשוני המתיישבים בגוש קטיף, וחלקו התיישב בירוחם.

בשנת 1979 חזר לישראל והשתלב בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, תחילה כעוזר מנהל בית הספר לחינוך ובמשך השנים כסגן מנהל (מנהלי) של בית הספר לחינוך. במשך השנים הללו למד לקראת תואר שני ושלישי בחינוך, ב-ישיבה יוניברסיטי ובבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). אוחיון השתלב בצוות ההוראה (כמורה מן החוץ) בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אשקלון, בקורסים העוסקים בחינוך לדמוקרטיה וזהות יהודית.

במסגרת עבודתו בבית הספר לחינוך היה מעורב ביוזמות ובפרויקטים של הכשרה בחינוך, כגון: תוכניות האקדמיזציה למורים ולעובדי ציבור במגזרים שונים ברחבי הארץ, בכלל זה תוכניות אקדמיזציה במגזר לאוכלוסיות חרדיות, היה שותף פעיל בהקמתו של המרכז להוראת ספרות השואה, ופיתוח תוכניות ייחודיות להכשרת מורים, לספרות והיסטוריה להתמחות בנושא השואה.

לאחרונה הוא משמש כמנהל אקדמי של התוכנית "נחשונים להוראה"[3], פרי יוזמה של משרד הביטחון, משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן, תוכנית אשר ייעודה הוא לעודד צעירים שזה עתה השתחררו מצה"ל ושירתו בתפקידי פיקוד והדרכה, ובעלי תודעת שליחות חינוכית, ללמוד לקראת תואר ראשון ושני, וכן תעודת הוראה במשך ארבע שנים.

אוחיון נשוי ואב לשלושה, גר בראשון לציון.

מנהל מרכז דהאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, עם ייסודו של המרכז העולמי לזהות יהודית באוניברסיטת בר-אילן נתמנה אוחיון כיועץ נשיא האוניברסיטה לענייני תרבות ומנהל מרכז דהאן, המרכז למורשת יהדות ספרד והמזרח.

במרכז דהאן נערכו למעלה מ-100 ימי עיון וכשלושים כנסים בינלאומיים. הכנסים הוקדשו למורשתן של קהילות ישראל השונות. לצד הכינוסים נערכות פעילויות המיועדות למורים ולתלמידים במערכת החינוך, בהן בולט במיוחד פרויקט "נשמה", בו תלמידי תיכון מכינים עבודות גמר במקום בחינת בגרות, בהנחייה אקדמית של סטודנטים לתארים מתקדמים בנושאים שונים, כמו: ציונות, תודעת השואה, ערכים בתנ"ך, זהות יהודית-קהילתית ואחרים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחיון משמש כיו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל ובמסגרת פעילותו מקדם נושאי תרבות ומורשת, על ידי עריכת סמינרים, ערבי תרבות לשימור המסורת המוזיקלית וטיפוחה (כולל השירה האנדלוסית, שירת הבקשות), ההתיישבות בארץ ישראל, תרומת יהודי מרוקו להתיישבות בערי הפיתוח ועוד.

אוחיון פועל לעידוד סטודנטים יוצאי המגרב להשתלב בלימודי רפואה, ולצורך כך גויס עד עתה, בעזרת קרנות, סכום של חצי מיליון דולר.

אוחיון חבר ופעיל גם בגופים נוספים, בהם הנהלת הפדרציה הספרדית בישראל, הוועד הפועל הציוני, וועדת הביצוע של קרן פינקוס לחינוך יהודי.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה-עשרה הוצב אוחיון במקום ה-12 ברשימת 'הבית היהודי'[4] אך לא נבחר. לקראת הבחירות לכנסת התשע-עשרה הצטרף אוחיון ל'ישראל ביתנו' והוצב במקום ה-11 ברשימתה.[5] ברשימה המשותפת לכנסת, הליכוד ישראל ביתנו, שובץ אוחיון במקום ה-31 ונבחר מטעמה, לאחר שהרשימה קיבלה 31 מנדטים. בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום ה-14 ברשימת 'ישראל ביתנו', אך המפלגה זכתה בשישה מנדטים בלבד והוא לא נכנס לכנסת.

בכנסת אוחיון משמש כיו"ר השדולה לקידום ההוראה ומעמד המורה בישראל, השדולה למאבק באנטישמיות ושדולות נוספות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים אוחיון זכה במספר פרסים, בהם:

  • פרס הציונות הדתית למנהיגות והגשמה לשנת תשע"א
  • פרס גאון להנחלת מורשת קהילות ישראל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]