שמעון אפנשטיין
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
 | |
| לידה |
27 באוגוסט 1864 כ"ה באב תרכ"ד קרוטושין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בנובמבר 1920 (בגיל 56) ט' בכסלו תרפ"א |
| שם לידה |
שמעון עפפנשטיין |
| ענף מדעי | פרשנות המקרא היהודית, ספרות הגאונים (צר'), ערבית יהודית |
| השכלה |
|
| תארים |
דוקטור לפילוסופיה |
  | |
הרב שמעון אֶפֶּנשטֵין (בכתיב ארכאי: עפפענשטיין; כ"ה באב תרכ"ד / 25 באוגוסט 1864, קרוטושין – ט' בכסלו תרפ"א/ 20 בנובמבר 1920, ברלין) - היה רב, היסטוריון וחוקר יהדות בגרמניה, שהתמקד במחקר תקופת הגאונים, פרשנות המקרא והשפה העברית. הוא היה רב קהילה אורתודוקסי בעיירה ברייזן (גר') ובברלין, אבל בעיקר נודע כאקדמאי שתרם בצורה משמעותיות לחקר היהדות ולפרסום ספרות תורנית.
ראשית חייו והשכלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפנשטיין נולד בקרוטושין (אז בפרובינציית פוזן בממלכת פרוסיה, כיום בפולין) לאביו, ר' שלמה ב"ר אברהם אריה, שהיה סוחר לפרנסתו, אך גם דיין וחזן. את השכלתו הראשונית רכש בבית הספר היהודי בעיירתו, והמשיך בלימודים בגימנסיה וילהלם בקרוטושין (גר'). הוא התמחה בשפות קלאסיות, יוונית, ולטינית, והשלים את בחינות הבגרות בשנת 1883. במקביל ללימודיו הכלליים, רכש השכלה תורנית מאביו, והתעמק בלימוד עברית.
בשנת 1883 החל את לימודיו באוניברסיטת ברסלאו ובמקביל בבית המדרש לרבנים בברסלאו, אך עזב בשנת 1884 כיון שלא הזדהה עם גישתם הדתית[1].
הוא עבר ללמוד באוניברסיטת ברלין ובית המדרש לרבנים בברלין (1884), שם היה חבר באגודת הסטודנטים "דיבוק חברים".
הוא היה תלמיד של הרב עזריאל הילדסהיימר, הרב דוד צבי הופמן, אברהם ברלינר. הוא למד תנ"ך ושפות שמיות אצל יעקב ברט וגם למד באוניברסיטה אצלו. בשנת 1888 השלים תואר דוקטור באוניברסיטת לייפציג, כאשר עבודת הדוקטורט שלו עסקה בפרשנות של תנחום הירושלמי על ספר קהלת[2].
החל מתקופה זו היה חבר במספר אגודות-סטודנטים יהודיות.
פעילות רבנית ואקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1889–1911 שימש אפנשטיין כרב בברייזן (גר') (כיום וומברזנו (אנ'), פולין) שבפרוסיה המערבית, שם ניהל גם בית ספר יהודי. בתקופה זו, שבה קהילתו הייתה קטנה, הקדיש זמן רב לעיסוק במחקר.
בשנת תרע"א (1911) הוזמן הרב אפנשטיין להורות בבית המדרש לרבנים בברלין, עקב פרישת הרב אברהם ברלינר לגמלאות. ב-27 באוקטובר[3] הוא מונה כמרצה להיסטוריה של עם ישראל, ספרות ופרשנות המקרא, במקומו של הרב ברלינר. בעקבות פטירתו של יעקב בארט בתרע"ד (1914), אפנשטיין לימד במוסד גם תנ"ך ודקדוק.[4]
בשנת 1913 החל לשמש גם כרב קהילה של בית הכנסת המרכזי בוילמרסדורף (גר')[5].
פעילות ציונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפנשטיין דגל בציונות דתית והיה חבר בתנועת המזרחי. הוא שילב את השקפותיו הציוניות בעבודתו החינוכית והדתית. בבית המדרש לרבנים בברלין העביר הרצאות בשפה העברית, במטרה לעודד את תחיית השפה ולהדגיש את חשיבות שימושה במדעי היהדות.
חיים אישיים ומשפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1888 נישא לאלמה, לבית נייסר, מקרוטושין, שהייתה מנהלת פנסיון בברלין. לבני הזוג נולדו שישה ילדים; ארבעה בנים ושתי בנות.
הרב אפנשטיין נפטר לאחר מחלה קשה בחורף 1920, בגיל 56.
בכורו נפטר בצעירותו. בתו הגדולה נישאה לרב חיים לאואר (גר') והתגוררה בשווייץ. אחד מבניו שימש כרב בקהילה קטנה בטמפלהוף, בברלין עד שנת 1939, ואחר כך עלה לארץ ישראל. גם שאר ילדיו עלו לארץ.
סבו היה הרב יהודה לייב בלשקה, שנודע כרבה של שנלאנקה[6]. בן אחותו היה הרב מקס דינמן.
מחקריו וחיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפנשטיין התרכז בעיקר במחקר תקופת הגאונים ובפרשנות המקרא. עבודתו המרכזית, Beiträge zur Geschichte und Literatur im geonäischen Zeitalter [=תרומה להיסטוריה ולספרות בתקופת הגאונים], פורסמה ב-1913 ונחשבת לחיבור יסודי בתחום. בנוסף, הוא חקר והוציא לאור כתבים של פרשני מקרא, בהם פירושיו של רבי יוסף קמחי, רבי יוסף קרא ורבי שלמה אסטרוק[7].
במיוחד יש להעריך את תרגומי הספרות התורנית מערבית יהודית לעברית, שפירסם ברחבי העולם היהודי וכך הציל ספרות זו מתהום הנשייה. הוא היה הראשון (בשנת תרע"א) שתירגם מערבית יהודית את ה"כתאב כפאיה אלעאבדין", שנודע מאוחר יותר בשם "המספיק לעובדי השם", מאת ר' אברהם בן הרמב"ם[8].
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב אפנשטיין נודע כחוקר חרוץ ופורה, שהפיק עשרות חיבורים, ביניהם על רבי יוסף קמחי, רבי יוסף קרא ודונש בן לברט.
ביבליוגרפיה מקיפה נערך בידי ע' פוזנר: Zwei Bibliographien, ספר היובל לר׳ יעקב פריימן, 1937, עמ' 177 — 171 (חלק לועזי) (בגרמנית)
להלן מובאים מבחר מחיבוריו, במיוחד כאלה שנגישים באינטרנט.
- חיבוריו
- אפנשטיין, שמעון בן שלמה, עיון וחקר, תירגמו מגרמנית: צבי ברמאיר, חיים לשם, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ו, באתר אוצר החכמה
- רבי יצחק המכונה אבו אברהים ן' ברון וספר השתוות לשון עבר עם ערב, האשכול כרך שני, קראקא, תרנ"ט/ 1899, עמ' 198־209
- שמעון עפפענשטיין (אחד מהעורכים), לדוד צבי, ספר יובל לכבוד הרב דוד צבי הופמן; ברלין, תרע"ד/ 1914, באתר היברובוקס
חיבורים שההדיר מכתבי-יד
- פירושי רבי יוסף קרא לנביאים ראשונים
- פירוש ספר יהושע [וס' שופטים], פרנקפורט על המיין, תרס"ז; עם מבוא והערות בגרמנית מאת הרב עפנשטיין, באתר היברובוקס
- פירוש על נביאים ראשונים ע"פ כ"י קירכהיים, מהדורת צילום מכתב עת "Jahrbuch der Jüdisch - Literarischen Gesellschaft", שם נדפס לראשונה, ירושלים: הוצאת מקור, תשל"ב, באתר אוצר החכמה; כולל מבוא מאת הרב אפנשטיין, בגרמנית
- פירושי רבי יוסף קרא לנביאים ראשונים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ג/ 1972, באתר אוצר החכמה; במהדורה זו המבוא הופיע בעברית, בתרגומו של אברהם דרום[9]
- אנשלמה אשתרוק, מדרשי התורה, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ברלין, תרנ"ט/ 1899, באתר היברובוקס
הספר כולל פירוש בעברית על חמישה חומשי תורה, מגילת אסתר, על פרשת "הנה ישכיל עבדי" מספר ישעיהו ותהילים קל"ט, ומבוא מאת הרב אפנשטיין, בעברית. - רב סעדיה גאון, שמעון עפפענשטיין (ע), שתי הקדמות רב סעדיה גאון לתהילים, בריזן, תרס"ט, (כולל מבוא בעברית מאת הרב אפנשטיין; דברי רס"ג מופיעים בערבית יהודית, בכתב עברי)
- הופיע גם בספר יובל לאברהם אליהו הרכבי, "זכרון לאברהם אליהו", פטרבורג, תרס"ט, באתר היברובוקס. החל מעמ' 185, ניתן לקרוא אותו כאן
- מפירוש איוב לחכם רבי יוסף קמחי, Revue des Etudes Juives 37, 1898, עמ' 86-102 (בעברית - דברי רבי יוסף קמחי; מבוא והערות מאת הרב אפפענשטיין בצרפתית)
- תרגומים לעברית
- ר׳ אברהם בן הרמב"ם, ליקוטים מפירוש על בראשית ושמות, הופיע בספר "לדוד צבי", ספר יובל לכבוד הרב דוד צבי הופמן, ברלין, תרע"ד/ 1914, עמ' 130 - 142.
- ר' אברהם בן משה ב"ר מימון, פרק כד וחלק מפרק כה מכתאב כפאיה אלעאבדין (המספיק לעובדי השם), המאסף "תפארת ישראל" אשר יצא לאור למלאת שבעים שנה לה' ישראל לוי", הוציא לאור... והעתיקו לעברית שמעון בן שלמה עפנשטין, ברסלוי, ברלין: מ' וה' מרקוס, תרע"א, עמ' 33 - 59
- ר' יוסף ן' עקנין, פרק כ"ז מספר מרפא הנפשות, העתיקו מערבית לעברית שמעון עפפנשטיין, ווארשא: דפוס שולדברג ושותפו, תרס"ד / 1904, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אֶפֶּנְשְׁטֵין, שִׁמְעוֹן", האנציקלופדיה העברית (כרך ה), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"א, עמ' 250
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמעון אפנשטיין, ברשת החברתית Goodreads
שמעון אפנשטיין, דף שער בספרייה הלאומית- מידע על אפפנשטיין, שמעון בקטלוג הספרייה הלאומית
- דניאל גולדשמידט, לדמותו של ר' שמעון אפנשטיין ז"ל, הצופה, 31 ביולי 1964
- Simon Eppenstein, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
Simon Eppenstein (1864–1920) - teolog, rabin, wykładowca, badacz dziejów europejskich Żydów, הרצאה בערוץ "Muzeum Regionalne w Krotoszynie", באתר יוטיוב (אורך: 03:51), 2022 (בפולנית)
- מאמרי הספד
- ד"ר שמואל אברהם פוזנאנסקי, ד"ר שמעון עפפנשטיין, הצפירה, 1 בדצמבר 1920
- הספד המערכת, ד"ר שמעון עפפנשטיין ז"ל, העברי, עמ' 13, ב' בטבת תרפ"א, 31 בדצמבר 1920
- נ. ב. ש. (י"נ שמחוני), ד"ר שמעון עפפנשטיין, התקופה ט', 1921;
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ראו מאמרו של ד' גולדשמידט, שדן בעניין זה
- ↑ Aus dem Kohelet-Kommentar des Tanchum Jeruschalmi, Freimann-Sammlung (בגרמנית)
- ↑ "A LIST OF EVENTS IN 5672 AND NECROLOGY: July 1, 1911, to June 30, 1912". The American Jewish Year Book (באנגלית): 134. 1913. JSTOR 23600788.
- ↑ ע"פ משה אביגדור שולוואס, בית המדרש לרבנים בברלין - חלק ב', באתר דעת (מתוך הספר "מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם", בעריכת שמואל קלמן מירסקי, 1956)
- ↑ Carsten L. Wilke (2007–2009). "EPPENSTEIN, Simon, Dr.". Biographisches Portal der Rabbiner (בגרמנית). Vol. 2. de Gruyter. pp. 178–180. ISBN 9783598441073.
{{cite encyclopedia}}: תחזוקה - ציטוט: date format (link) - ↑ ע"פ המבוא לביבליוגרפיה, מאת עקיבא ברוך פוזנר (בגרמנית)
- ↑ רבי שלמה אסטרוק בויקינתונים
- ↑ ראו להלן
- ↑ אברהם דרום (1914 - 1974) - פריט Q11892379 בוויקינתונים
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|