שמעון אשכנזי (היסטוריון)
 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1865 זוויחוסט, פולין |
|---|---|
| פטירה |
22 ביוני 1935 (בגיל 69) ורשה, פולין |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בוורשה |
| מדינה |
פולין  |
| ענף מדעי | היסטוריה |
| השכלה |
האוניברסיטה הקיסרית של ורשה אוניברסיטת גטינגן |
| מנחה לדוקטורט | מקס להמן |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
| תרומות עיקריות | |
| אסכולת אשכנזי | |
שמעון אשכנזי (בפולנית: Szymon Askenazy; 24 בדצמבר 1865–22 ביוני 1935) היה היסטוריון, מחנך, מדינאי ודיפלומט יהודי–פולני, הנציג הפולני הראשון לחבר הלאומים ומייסד אסכולת אשכנזי. עבודתו כהיסטוריון השפיעה על הגדרת יצירתה של האומה הפולנית וההיסטוריה שלה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשכנזי נולד בזוויחוסט שבפולין. בהשפעת אביו, זאב אשכנזי, למד משפטים באוניברסיטה הקיסרית של ורשה בשנות ה-80 של המאה ה-19. לאחר סיום לימודיו עסק בעריכת דין, אולם את זמנו הפנוי הקדיש לקריאת ספרים במגוון שפות. באפריל 1893 נסע לאוניברסיטת גטינגן ללמוד היסטוריה. הוא הושפע שם ממקס להמן, פרופסור להיסטוריה של ימי הביניים ושל העת החדשה, ותחת הנחייתו כתב את עבודת הדוקטורט שלו: "הבחירות המלכותיות הפולניות האחרונות (1894)".
החל מ-1902 שימש אשכנזי פרופסור באוניברסיטת לבוב עד לנובמבר 1919. בשנת 1909 נתקבל לאקדמיה הפולנית ללמידה (Polska Akademia Umiejętności). אחד מספריו הבולטים, "גדנסק ופולין", ראה אור ב-1919 ותורגם למספר שפות. הוא תכנן להצטרף לסגל אוניברסיטת ורשה, אולם בדרכו עמדו ברוניסלב דמבינסקי ומרצלי הנדלסמן, שסיכלו את מינויו לפרופסור במוסד. מספר פולנים מפורסמים, בהם סטפן ז'רומסקי, זופיה נלקובסקה, קרול שימנובסקי, ירוסלב איבשקייביץ' ואנטוני סלונימסקי, תמכו במינויו של אשכנזי וחתמו על עצומה שהתפרסמה בעיתון "רובוטניק", למנותו לתפקיד באוניברסיטה, אך לשווא. על רקע אי-קבלתו של אשכנזי למוסד התפטרו הפרופסורים לאון פטרז'יצקי ויאן בודואן דה קורטנה ממשרותיהם באוניברסיטה.[1]
לאחר שפולין קיבלה מחדש את עצמאותה, נבחר אשכנזי להיות הנציג הפולני הראשון בחבר הלאומים בין השנים 1920–1923. במועמדות לתפקיד תמך יוזף פילסודסקי, ומינויו נחתם על ידי שר החוץ הפולני, אאוסטכי סאפייחה במאי 1920. הוא בהמשך שיתף פעולה עם שרי חוץ פולנים נוספים: קונסטנטי סקירמונט, גבריאל נרוטוביץ' ואלכסנדר סקז'ינסקי. כאשר קמה בפולין ממשלה לאומית דמוקרטית במאי 1923 כחלק מהסכם לנצקורונה, ראה בכך אשכנזי סימן לפרוש מתפקידו. אשכנזי התפטר ממשרתו בחבר הלאומים חודשיים לאחר מכן וחזר לפולין.[2] הוא מעולם לא הצטרף למפלגה.
במחקריו התמקד אשכנזי בעיקר בהיסטוריה הפוליטית והכלכלית של פולין במאות ה-18 וה-19. בכך הניח את היסודות לאסכולת אשכנזי, או אסכולת לבוב-ורשה להיסטוריה. הוא היה ההיסטוריון הראשון להדגיש את תקופת חלוקת פולין כחשובה באופן מהותי ליצירת האומה הפולנית המודרנית.
רעיונו של אשכנזי לתאר את ההיסטוריה של האומה הפולנית דרך התפתחותה החברתית והכלכלית, כמו גם דרך הרקע הבין-לאומי והדיפלומטי, עודנו משפיע במחקר על ההיסטוריה של פולין המודרנית.
נפטר בוורשה. חלק מבני תקופתו ראו בו מתבולל,[3] אך הוא מעולם לא התנצר, והלווייתו נערכה על חשבון הקהילה היהודית.[4] ויליאם ג'ון רוז, שתרגם לאנגלית את ספרו של אשכנזי "דנציג ופולין", כתב שבמותו של אשכנזי הלמידה הפולנית איבדה את אחד מקישוטיה המכובדים ביותר.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הנסיך יוזף פוניאטובסקי" (1905)
- "לוקשינסקי" (1908)
- "נפוליאון ופולין" (3 כרכים, 1918–1920)
- "דנציג ופולין" (1921)
- "הערות" (1924)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראובן בריינין, "פּרופיסור שמעון אשכנזי", ע“פ “כל כתבי ראובן בן מרדכי בריינין: ישנים וגם חדשים” בשלושה כרכים, הועד להוצאת כל כתבי ראובן בן מרדכי בריינין, תרפ”ג-ת"ש, 1922–1940 בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ בארץ ובחוץ-לארץ, השילוח, 13
- ↑ בעולם היהודי, דואר היום, 18 ביוני 1923
- ↑ א.י.ב., עם פרופיסור שמעון אשכנזי, הארץ, 19 ביולי 1935
- ↑ סופרנו המיוחד, הלויתו של פרופ' אשכנזי, הארץ, 26 ביוני 1935