שמעון בעדני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמעון בעדני
הרב בעדני בשיעור בנתיבות
הרב בעדני בשיעור בנתיבות
לידה 1 בינואר 1928
ח' בטבת ה'תרפ"ח
חדרה, פלשתינה (א"י)
פטירה 11 בינואר 2023 (בגיל 95)
י"ח בטבת ה'תשפ"ג
רמת גן, ישראל
מקום קבורה בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום פעילות בני ברק, ישראל
תקופת הפעילות 1959 – 11 בינואר 2023 (כ־64 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ספרדיים
תחומי עיסוק נשיא מועצת חכמי התורה
תפקידים נוספים כיהן כראש ישיבת פורת יוסף סניף קטמון עד שפרש ומינה תחתיו את חכם שלום כהן.
רבותיו הרב עזרא עטייה, הרב אלעזר מנחם שך הרב אלחנן פרלמוטר, ראש ישיבת נובהרדוק בחדרה.
תלמידיו בנו הגאון רבי דוד ראש כולל טהרות בעיר העתיקה. הרב משה מאיה יוסף זליכה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שמעון בעדני (ח' בטבת ה'תרפ"ח, 1 בינואר 1928י"ח בטבת ה'תשפ"ג, 11 בינואר 2023) היה ראש ישיבת פורת יוסף (קטמון), ראש כולל "תורה וחיים" בבני ברק ונשיא מועצת חכמי התורה. עם פטירת הרב עובדיה יוסף כונה בתואר זקן מועצת חכמי התורה ונתן לרב שלום כהן הצעיר ממנו את תפקיד נשיא המועצה. עם פטירת הרב שלום הנהיג את תנועת ש"ס כנשיא מועצת חכמי התורה [1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בעדני בשיעור (2018)

נולד בשכונת נחליאל בחדרה, בן הזקונים של דוד וחביבה בעדני, שעלו מתימן לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוריו שכלו 6 ילדים מתוך עשרה.

למד בישיבת נובהרדוק בחדרה ובהמשך עבר לישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים והיה מתלמידי הרב שך[2]. לאחר מעברו של הרב שך לישיבת פוניבז' עבר לישיבת פורת יוסף[3] והיה לתלמידו של הרב עזרא עטייה. במאי 1951 נעצר בחשד שהיה חבר בברית הקנאים[4]. הוא שוחרר בערבות ב-13 ביוני 1951[5]. הרב מרדכי אליהו העיד שהרב בעדני היה נוכח איתו ועם אליהו רפול, מנשה לוי ויהודה רידר, בפגישת יסוד של ארגון שנועד להחדיר גאווה יהודית, אולם הרב בעדני ומנשה לוי התרחקו מהארגון[6]. מנשה לוי סיפר שנסע עם הרב בעדני לחזון איש לשאול אותו על החזקת מקלות בישיבות כדי להתגונן בשבת מפני התקפות מצד אנשי שמאל, ונענה שאין להשתמש בכוח[7].

בשנת תשי"ג נבנתה בקטמון פנימייה לבחורי פורת יוסף שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה. לאחר נישואיו, בגיל 31, מונה לאחד מראשי ישיבת פורת יוסף[8], ולר"מ שיעור ג' לצד הרב ציון כהן (שיעור א', לימים ראש הישיבה הקטנה) והרב שלום כהן (שיעור ב'). בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים.

לאחר תקופה עבר לבני ברק והקים את כולל תורה וחיים[9] יחד עם הרב משה פרדו. הוא למד בכולל מדי יום, והתפלל בבית מדרש זה את תפילותיו בימות החול ומסר שיחת מוסר שבועית בו. עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא שימש בישיבה כחזן ביום כיפור. לאחר מעברו לבני ברק חיזק את הקשר עם הרב שך, ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה בקשר עם הרב חיים גריינימן.

הרב בעדני נפטר ביום רביעי י"ח בטבת ה'תשפ"ג, 11 בינואר 2023, לאחר מחלה. בהלווייתו התקיימה בבני ברק והשתתפו בה למעלה ממאה אלף איש, ביניהם חברי מועצת חכמי התורה הרב משה מאיה, הרב דוד יוסף, והרב ראובן אלבז. כן השתתפו הרבנים הליטאים הרב גרשון אדלשטיין, הרב דוב לנדו והרב מאיר צבי ברגמן, וכן הרבנים החרדים הספרדים הראשון לציון והרב הראשי הרב יצחק יוסף, הרב שלמה משה עמאר, הרב בניהו שמואלי והרב משה צדקה[10], ונקבר בבית העלמין פוניבז'[11].

תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

  • בשנת תשל"ג מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", לצד הרב מאיר מאזוז, הרב שלמה מחפוד, הרב מסעוד בן שמעון והרב מכלוף פחימא. המועצה פעלה בענייני מוסדות הספרדים בבני ברק.
  • הרב בעדני עמד בנשיאות מספר מוסדות חינוך ולימוד, בהם ישיבת מאור יצחק בחשמונאים, בה היה מוסר מדי שבוע שיחת מוסר.
  • הוא יזם את הקמת הישיבה של קהילת "כתר תורה" במקסיקו, ותלמידו הרב חיים הררי הקים קהילה חרדית במקום.
  • בשנת 1964 היה בחבר השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב עוזיאל[12].
  • עם הקמת מפלגת ש"ס, בשנת 1984, נבחר כחבר מועצת חכמי התורה, בה זוהה כנאמן של הרב שך, בניגוד לחברים אחרים שסרו באופן מוחלט למרותו של הרב עובדיה[13]. בהתאם, היה הרב בעדני מהתומכים של הליכה עם הליכוד[14]. הרב בעדני גם היה מהתומכים באריה דרעי בהתמודדות בינו ובין הרב יצחק פרץ[15].
  • הרב בעדני היה חבר בוועדת הכשרות של בד"צ בית יוסף.
  • עם פטירת הרב שלום כהן נחשב הרב בעדני כסמכות העליונה בתנועת ש"ס, בעיתון הדרך של ש"ס מכונה 'מרן פאר הדור מורנו ורבנו'[16].
הרב בעדני בהנחת אבן הפינה בחריש (2015)

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בעדני היה נשוי לשולמית לבית עבאדי (אמה מרגלית היא אחותו של של הרב שלום לופס) עד לפטירתה באלול ה'תש"ף.

אחד מנכדיו, שלום אהרן בעדני, נרצח בפיגוע דריסה ליד המטה הארצי של המשטרה בירושלים, בנובמבר 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון בעדני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובי נחשוני ולירן לוי, נפטר מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב שמעון בעדני: "דאגה עמוקה לאחדות ישראל", באתר ynet, 11 בינואר 2023
  2. ^ יוסי שטארק, ‏מהחברותא עם הרב שך להנהגת הציבור הספרדי: תולדות חייו של הגר"ש בעדני, באתר JDN‏, 11 בינואר 2023
  3. ^ ישיבת פורת יוסף - "בית־היוצר" של מועצת חכמי התורה, מעריב, 26 ביולי 1984
  4. ^ צו מעצר הוצא גם נגד שמעון בעדני והנער ד. רפול, הצופה, 7 ביוני 1951
  5. ^ בעדני ורפול מעצורי "הקנאים" שוחררו בערבות, הצופה, 14 ביוני 1951
  6. ^ החלה החקירה המוקדמת נגד 4 חשודים, הארץ, 31 במאי 1951
  7. ^ מנהל מוסד "פורת יוסף" מעיד בהמשך משפט מחתרת קנאים, הארץ, 12 ביוני 1951
  8. ^ עצרת לחיזוק היהדות בגבעת אולגה, הצופה, 15 בפברואר 1967
  9. ^ יהדות התורה - אגודת ישראל, מעריב, 16 במאי 1977
  10. ^ משה ויסברג, עשרות אלפים ליוו: מרן הגר"ש בעדני זצ"ל נטמן • תיעוד ענק, באתר בחדרי חרדים, 11 בינואר 2023
  11. ^ קובי נחשוני, "היה מסור לעם ישראל": רבבות השתתפו בהלוויית הרב שמעון בעדני, באתר ynet, 11 בינואר 2023
  12. ^ פרס הבירה לספרות תורנית לרב חיים דוד הלוי, חרות, 30 באוגוסט 1964
  13. ^ הרב יוסף: ממשלה רחבה בראשות נבון, מעריב, 3 באוגוסט 1984
  14. ^ שמיר: אחדות כן, אבל לא כמו פעם, חדשות, 14 בנובמבר 1988
  15. ^ ש"סועיים, חדשות, 25 ביולי 1988
  16. ^ משה ויסברג, המנהיג החדש של תנועת ש"ס אחרי הסתלקותו של נשיא המועצת, באתר בחדרי חרדים, 14 בספטמבר 2022