לדלג לתוכן

שמעון בעדני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמעון בעדני
הרב בעדני בשיעור בנתיבות
הרב בעדני בשיעור בנתיבות
לידה 1 בינואר 1928
ח' בטבת ה'תרפ"ח
חדרה, פלשתינה (א"י)
פטירה 11 בינואר 2023 (בגיל 95)
י"ח בטבת ה'תשפ"ג
רמת גן, ישראל
מקום קבורה בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום פעילות בני ברק, ישראל
תקופת פעילות מ-1959 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ספרדים, יהדות תימן
רבותיו הרב עזרא עטייה, הרב אלעזר מנחם שך הרב אלחנן פרלמוטר, ראש ישיבת נובהרדוק בחדרה.
תלמידיו בנו הגאון רבי דוד, ראש כולל טהרות בעיר העתיקה, הרב משה מאיה, יוסף זליכה
נשיא מועצת חכמי התורה ה־3
אוגוסט 202211 בינואר 2023
(כ־5 חודשים ו־11 ימים)
→ הרב שלום כהן
הרב משה מאיה
תפקידים נוספים
כיהן כראש ישיבת פורת יוסף סניף קטמון עד שפרש ומינה תחתיו את חכם שלום כהן.

הרב שמעון בעדני (ח' בטבת ה'תרפ"ח, 1 בינואר 1928י"ח בטבת ה'תשפ"ג, 11 בינואר 2023) היה ראש ישיבת פורת יוסף (קטמון), ראש כולל "תורה וחיים" בבני ברק ונשיא מועצת חכמי התורה. עם פטירת הרב עובדיה יוסף כונה בתואר זקן מועצת חכמי התורה ונתן לרב שלום כהן הצעיר ממנו את תפקיד נשיא המועצה. עם פטירת הרב שלום הנהיג את תנועת ש"ס כנשיא מועצת חכמי התורה[1].

הרב בעדני בשיעור (2018)

נולד בשכונת נחליאל בחדרה. בן זקונים לדוד וחביבה בעדני, שעלו מתימן לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוריו שכלו 6 ילדים מתוך עשרה.

למד בישיבת נובהרדוק בחדרה ובהמשך עבר לישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים והיה מתלמידי הרב שך[2]. לאחר מעברו של הרב שך לישיבת פוניבז' עבר לישיבת פורת יוסף[3] והיה לתלמידו של הרב עזרא עטייה. במאי 1951 נעצר בחשד שהיה חבר בברית הקנאים[4], ושוחרר בערבות ב-13 ביוני 1951[5]. הרב מרדכי אליהו העיד שהרב בעדני היה נוכח איתו ועם אליהו רפול, מנשה לוי ויהודה רידר, בפגישת יסוד של ארגון שנועד להחדיר גאווה יהודית, אולם הרב בעדני ומנשה לוי התרחקו מהארגון[6]. מנשה לוי סיפר שנסע עם הרב בעדני לחזון איש לשאול אותו על החזקת מקלות בישיבות כדי להתגונן בשבת מפני התקפות מצד אנשי שמאל, ונענה שאין להשתמש בכוח[7].

בשנת תשי"ג נבנתה בקטמון פנימייה לבחורי פורת יוסף שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה. בגיל 31, מונה לאחד מראשי ישיבת פורת יוסף[8], ולר"מ שיעור ג' לצד הרב ציון כהן (ר"מ שיעור א', לימים ראש הישיבה הקטנה) והרב שלום כהן (שיעור ב'). בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים.

לאחר תקופה עבר לבני ברק והקים את כולל תורה וחיים[9] יחד עם הרב משה פרדו. הוא למד בכולל מדי יום, והתפלל בבית מדרש זה את תפילותיו בימות החול ומסר שיחת מוסר שבועית בו. עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא שימש בישיבה כחזן ביום כיפור. לאחר מעברו לבני ברק חיזק את הקשר עם הרב שך, ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה בקשר עם הרב חיים גריינימן.

הרב בעדני נפטר ביום רביעי, י"ח בטבת ה'תשפ"ג, 11 בינואר 2023, עקב דלקת ריאות קשה. הלווייתו התקיימה ביום פטירתו בבני ברק. מסע ההלוויה נע מרחבת כולל "תורה וחיים" ברחוב רבי עקיבא לבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בעיר והשתתפו בו על הערכות המשטרה למעלה מ-100,000 אנשים,[10][11] ביניהם חברי מועצת חכמי התורה הרב משה מאיה, הרב דוד יוסף, והרב ראובן אלבז. כן השתתפו הרבנים הליטאים הרב גרשון אדלשטיין, הרב דוב לנדו והרב מאיר צבי ברגמן, וכן הרבנים החרדים הספרדים הראשון לציון והרב הראשי הרב יצחק יוסף, הרב שלמה משה עמאר, הרב בניהו שמואלי והרב משה צדקה[12]. הוא נקבר בבית העלמין פוניבז'[13].

תפקידים ציבוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 היה הרב בעדני חבר בחבר השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב עוזיאל[14].

בשנת תשל"ג (1973) מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", לצד הרבנים מאיר מאזוז, שלמה מחפוד, מסעוד בן שמעון ומכלוף פחימא. המועצה עסקה בענייני מוסדות הספרדים בעיר.

בשנת 1984, עם הקמת מפלגת ש"ס, נבחר כחבר במועצת חכמי התורה של התנועה. הוא זוהה כנאמן לרב אלעזר מנחם מן שך, בניגוד לחברים אחרים שסרו למרותו של הרב עובדיה יוסף[15]. בהתאם לכך, נמנה עם התומכים בהליכה עם הליכוד[16]. כמו כן, תמך באריה דרעי בהתמודדותו מול הרב יצחק פרץ[17].

הרב בעדני עמד בנשיאות מוסדות חינוך ולימוד שונים, ובהם ישיבת "מאור יצחק" בחשמונאים, שם היה מוסר מדי שבוע שיחת מוסר. הוא יזם את הקמת הישיבה של קהילת "כתר תורה" במקסיקו, ותלמידו הרב חיים הררי הקים שם קהילה חרדית. בנוסף שימש חבר בוועדת הכשרות של בד"צ בית יוסף.

לאחר פטירתו של הרב שלום כהן נחשב הרב בעדני לסמכות העליונה בתנועת ש"ס. בעיתון הדרך של התנועה כונה "מרן פאר הדור מורנו ורבנו"[18].

הרב בעדני בהנחת אבן הפינה בחריש (2015)

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בעדני היה נשוי לשולמית לבית עבאדי, אחייניתו של הרב שלום לופס, עד לפטירתה באלול ה'תש"ף.

אחד מנכדיו, שלום אהרן בעדני, נרצח בפיגוע דריסה ליד המטה הארצי של המשטרה בירושלים, בנובמבר 2014.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון בעדני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קובי נחשוני ולירן לוי, נפטר מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב שמעון בעדני: "דאגה עמוקה לאחדות ישראל", באתר ynet, 11 בינואר 2023
  2. ^ יוסי שטארק, ‏מהחברותא עם הרב שך להנהגת הציבור הספרדי: תולדות חייו של הגר"ש בעדני, באתר JDN‏, 11 בינואר 2023
  3. ^ ישיבת פורת יוסף - "בית־היוצר" של מועצת חכמי התורה, מעריב, 26 ביולי 1984
  4. ^ צו מעצר הוצא גם נגד שמעון בעדני והנער ד. רפול, הצופה, 7 ביוני 1951
  5. ^ בעדני ורפול מעצורי "הקנאים" שוחררו בערבות, הצופה, 14 ביוני 1951
  6. ^ החלה החקירה המוקדמת נגד 4 חשודים, הארץ, 31 במאי 1951
  7. ^ מנהל מוסד "פורת יוסף" מעיד בהמשך משפט מחתרת קנאים, הארץ, 12 ביוני 1951
  8. ^ עצרת לחיזוק היהדות בגבעת אולגה, הצופה, 15 בפברואר 1967
  9. ^ יהדות התורה - אגודת ישראל, מעריב, 16 במאי 1977
  10. ^ "נמשיך בדרך שהתוות לנו": הרב שמעון בעדני זצ"ל הובא למנוחות בבני ברק, באתר עכשיו 14, ‏11 בינו׳ 2023
  11. ^ תיעוד ענק: מעל מאה אלף ליוו את הגר"ש בעדני זצ"ל למנוחות, באתר המחדש, ‏11 בינואר 2023
  12. ^ משה ויסברג, עשרות אלפים ליוו: מרן הגר"ש בעדני זצ"ל נטמן • תיעוד ענק, באתר בחדרי חרדים, 11 בינואר 2023
  13. ^ קובי נחשוני, "היה מסור לעם ישראל": רבבות השתתפו בהלוויית הרב שמעון בעדני, באתר ynet, 11 בינואר 2023
  14. ^ פרס הבירה לספרות תורנית לרב חיים דוד הלוי, חרות, 30 באוגוסט 1964
  15. ^ הרב יוסף: ממשלה רחבה בראשות נבון, מעריב, 3 באוגוסט 1984
  16. ^ שמיר: אחדות כן, אבל לא כמו פעם, חדשות, 14 בנובמבר 1988
  17. ^ ש"סועיים, חדשות, 25 ביולי 1988
  18. ^ משה ויסברג, המנהיג החדש של תנועת ש"ס אחרי הסתלקותו של נשיא המועצת, באתר בחדרי חרדים, 14 בספטמבר 2022