שמעון בר חמא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בר חמא בעת שיעור בבית הספר הריאלי, 1955

שמעון בר חמא (12 באפריל 192531 במאי 2013) היה מורה ומרצה ישראלי, יקיר חיפה. כיהן במשך שנים כסגן מנהל בית הספר הריאלי בחיפה, כמרצה באוניברסיטת חיפה וכמורה במדרשייה בפרדס חנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון בר חמא נולד בבית ציוני דתי בעיר אסן שבגרמניה בי"ח בניסן תרפ"ה (12 באפריל 1925), בן לשמואל ואסתר, אח בכור לאליהו ולגאולה. שמואל, שהיה חסיד, מרד באדמו"ר לאחר שהלה דיבר כנגד הציונות.

לאחר עליית היטלר לשלטון החלה המשפחה בהליכי עלייה לארץ ישראל, וב-1935 עלו לארץ. ראשית התיישבו בפתח תקווה, ומשם עברו לחדרה, לחיפה, ולבסוף בשנת 1938 השתקעה המשפחה בקריית שמואל, שכונה דתית לאומית באזור הקריות, כשהם מבין המשפחות הראשונות בשכונה הצעירה. כעבור שלוש שנים, בשנת 1941, ייסד אביו שמואל, את קופת גמילות החסדים של קריית שמואל - אחיסמך. שמואל עמד בראש הקופה, ובשנות ה-70 החליפו שמעון כיו"ר הקופה וכחבר הנהלת הקופה, כשהוא ממשיך בתפקידו עד לשנת 2005.

החל את לימודיו בבית ספר "נצח ישראל" בחיפה, שם למד עד כיתה ח', אז עבר לבית הספר הריאלי בחיפה, בו למד בין השנים 19391943 וסיים כתלמיד מצטיין של מחזור כ"ד. במקביל, החל את שירותו בהגנה. במהלך הלימודים נפגש לראשונה עם ד"ר יוסף שכטר שלימד בבית הספר תלמוד, והקשר שנוצר ביניהם התמיד משך שנים רבות.

לאחר שסיים את לימודי הבגרות למד בר חמא במשך שנתיים בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, וב-1947 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית, שם למד תנ"ך, היסטוריה של עם ישראל וספרות עברית. בין מוריו נמצאו גדולי התקופה: לתנ"ך - משה דוד קאסוטו, לתקופת הגאונים - הרב שמחה אסף ולהיסטוריה של עם ישראל - יוסף קלאוזנר וגדליה אלון. את לימודיו באוניברסיטה סיים בהצטיינות, תוך שהוא משלב בהם עבודה כמורה בבית ספר יסודי וכקצין הדרכה של גדוד הנוער הירושלמי מטעם ההגנה.

פועלו בהגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל ללימודיו בבית הספר, החל בר חמא את שירותו בהגנה בשנת 1940. כעבור שנתיים סיים קורס מ"כים, ובחלוף שנתיים נוספות סיים קורס מ"מים, שבמהלכו הכיר את רעייתו שולמית לבית דרייר, לה נישא ב-1946. לימים נולדו להם חיים ישעיהו וברכה. בני הזוג היו נשואים במשך 48 שנים, עד פטירתה. במלחמת השחרור נטל בר חמא חלק פעיל כמ"פ בהגנה בירושלים הנצורה, ופיקד בין השאר על מעבר מנדלבאום ובניין נוטרדאם. במהלך קרב בית מנדלבאום נפצע בירך, ולאחר תהליך ההחלמה הועבר להיות קצין הדרכה בקורסים בגדנ"ע.

מפעלו החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה העברית קרא לו יוסף שכטר לבוא וללמד בבית ספר הריאלי בחיפה; בשנת 1951 שב לבית ספר הריאלי, הפעם כמורה. שהותו בבית ספר הריאלי שהחלה בשנת 1951, נמשכה עד שנת 1987, וכללה תפקידים רבים, בהם מורה לתנ"ך, רכז מקצוע, סגן מנהל, ושנתיים שבהן שימש כמנהל מחליף של בית הספר בזמן שהמנהל דאז, יצחק שפירא, היה בשנות שבתון. במהלך שנותיו בבית הספר שימש תחת שלושה מנהלים - יוסף בנטוויץ', יצחק שפירא ופרופ' ישעיהו תדמור.

במקביל לתפקידיו בבית ספר הריאלי לימד בר חמא במדרשיית נועם בפרדס חנה, משנת 1951 ועד סוף שנות ה-60, תחת הנהלתו של הרב יהושע יגל, ובנוסף, בין השנים 19651975, שימש כמורה באוניברסיטת חיפה במסלול להכשרת המורים, שם לימד סמינר דידקטי של הוראת המקרא.

בשנת 1982 הזמינה הכנסייה האוונגלית של מדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה את בר חמא, יחד עם מורים נוספים מישראל, ללמד קבוצות מתעניינות (בהם כמרים כמו גם הדיוטות) תורה על פי פרשנות יהודית. וכך במשך למעלה מ-25 שנים נסע שמעון פעם או פעמיים בשנה לגרמניה כדי ללמד.

עם פרישתו לגמלאות בשנת 1987 המשיך בר חמא בעשייתו החינוכית וכן בפעילות התנדבותית למען הקהילה.

בשנת 2001, כאות הערכה על מפעלו החינוכי בעיר ופעילותו העניפה בתחום גמילות החסדים והצדקה, העניקה לו העיר חיפה את התואר יקיר חיפה. וכאות הוקרה למפעלו החינוכי הגדול בבית ספר הריאלי הוענקה לו בשנת 2009 תעודת הוקרה מטעם בית הספר על מפעל חיים.

נפטר בחיפה במאי 2013.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להוראת המקרא והסדור בבית הספר העל יסודי: אסופת מאמרים,‫ חיפה: חמו"ל, תשס"ו.
  • על ריכוז מקצוע בבית הספר העל יסודי, חיפה: חמו"ל, תשס"ד.
  • הביקור בשיעורי מורים, חיפה: בית הספר הריאלי העברי בחיפה, תשמ"ח-1987.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]