שמעון גליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופ' שמעון גליק, 2008

פרופ' שמעון גליק (נולד ב-30 ביוני 1932 בניו ג'רזי שבארצות הברית), הוא רופא ישראלי. פרופסור אמריטוס לרפואה פנימית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בעבר היה דקאן הפקולטה למדעי הבריאות ומנהל המרכז לחינוך רפואי במוסד זה וכיהן כנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליק נולד ב-1932 בניו ג'רזי. בשנת 1955 סיים את לימודי הרפואה במרכז הרפואי דאון-סטייט שבניו יורק (Downstate Medical Center). התמחה ברפואה פנימית במרכז הרפואי מיימונידס בברוקלין (אנ'), במרכז הרפואי של אוניברסיטת ייל ובבית החולים מאונט סיני (Mount Sinai Hospital). לאחר מכן השתתף כחבר מחקר במעבדה של הרופאים רוזלין זוסמן יאלו (כלת פרס נובל לשנת 1977) וסולומון ברסון בבית החולים לחיילים משוחררים בברונקס, ניו יורק והתמחה במחקר באנדוקרינולוגיה.

ניהל את השירותים הרפואיים בבית החולים קוני איילנד שבברוקלין (אנ') והיה פרופסור לרפואה במרכז הרפואי דאון-סטייט. שימש נשיא האגודה של מדענים יהודים אורתודוקסים בארצות הברית בשנים 1965-67.

בשנת 1974 עלה לישראל עם משפחתו. באותה שנה ייסד את מחלקה פנימית ג' בבית החולים סורוקה בבאר שבע,‏[1] שאותה ניהל עד 1997, וכן הנהיג את שיטת החטיבה הפנימית הראשונה בישראל ועמד בראש החטיבה הפנימית עד שנת 1983. בתוך כך הצטרף לסגל ההוראה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ייסד את הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה זו וכיהן כדקאנה בשנים 19861990. במסגרת זו התווה את הדרך המקובלת לקבלת סטודנטים לרפואה, שיטה השוקלת לא רק הישגים אקדמיים, אלא גם את אישיות המועמד, מתוך תפיסה והבנה שרופא חייב להיות אדם ערכי. הוא עמד בראש ועדת הקבלה שנים רבות וקלט דורות של סטודנטים. גליק היה הראשון שהנהיג את שיעורי התקשורת בין רופא לחולה, לסטודנטים לרפואה, החל משנת הלימודים הראשונה.

בשנים 19861990 כיהן גם כראש שירותי הבריאות של קופת החולים הכללית בנגב.
בשנת 1988 נמנה עם מייסדי מפלגת מימד.‏[2]

כיום גליק הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

כיהן כנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, ועורך ראשי של כתב העת "אתיקה רפואית יהודית" (Jewish Medial Ethics and Halacha). הוא פעיל בתחום זכויות האדם והפרט במסגרת המרכז הישראלי לזכויות אנשים עם מוגבלויות. פרסם מאמרים רבים בספרות הרפואית בנושאי אתיקה רפואית, הרפואה כמקצוע, חינוך רפואי, ועוד.

בנו הרב יהודה גליק הוא יו"ר "הקרן למורשת הר הבית והמקדש".

הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1988 – פרס אלקלס למדען מצטיין בתחום הרפואה (הפעם הראשונה שחולק פרס זה).‏[3]
  • 2005 – מגן שר הבריאות על מפעל חיים.
  • 2012 – אות מפעל חיים מטעם האיגוד לרפואה פנימית (הפעם הראשונה שחולק אות זה).‏[4]
  • 2012 – עיטור "יקיר העיר באר שבע".‏[5]
  • 2014 – פרס "בוני ציון" של ארגון נפש בנפש (המוענק לְעולים ממדינות דוברות אנגלית שתרומתם למדינת ישראל יוצאת דופן).‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]