שמעון גרשון רוזנברג

הרב שמעון גרשון רוזנברג – שג"ר

לידה	13 בנובמבר 1949 כ"א בחשוון ה'תש"י ירושלים
פטירה	11 ביוני 2007 (בגיל 57) כ"ה בסיון ה'תשס"ז ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה
כינוי	הרב שג"ר
תחומי עיסוק	גמרא, מחשבת ישראל, תורה שבעל-פה, פילוסופיה, תנועת החסידות
השתייכות	ציונות דתית, חסידות חדשה
רבותיו	הרב שלמה פישר, הרב חיים יעקב גולדויכט
תלמידיו	הרב בני קלמנזון, הרב דוב זינגר, הרב יהודה ברנדס ועוד
פרסים והוקרה	פרס עמינח (2010)
תפקידים נוספים
ראש ישיבת שיח יצחק, ר"מ מרכזי בישיבת מקור חיים (שפע. בראשות הרב עדין שטיינזלץ), ראש ישיבת הכותל, ראש בית המדרש של מעלה - המרכז לציונות דתית, ראש בית המדרש של בית מורשה

הרב שמעון גרשון רוזנברג (13 בנובמבר 1949, כ"א בחשוון ה'תש"י – 11 ביוני 2007, כ"ה בסיוון ה'תשס"ז), המכונה גם הרב שג"ר, היה ראש ישיבה והוגה דעות, יוצר הגות בעלת מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים. בשנת ה'תשנ"ו הקים את ישיבת שיח יצחק ועמד בראשה עד פטירתו.

קורות חיים

נולד וגדל בירושלים, לשלום זליג ולסאסי, ניצולי השואה. אביו היה אחד מפועליו של אוסקר שינדלר. למד בבית הספר נווה עציון בשכונת בית וגן, והמשיך בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבת ההסדר כרם ביבנה. את הכינוי שג"ר שבו הוא מוכר קיבל בישיבה התיכונית, כאשר אחד מחבריו ראה את ראשי התיבות על נרתיק הטלית שלו, וכינה אותו כך בתור הלצה.

בשנת ה'תשל"ג (1972) החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, ובמקביל למד אצל הרב שלמה פישר ומקובלים נוספים. באותה שנה נישא למרים זיו והם קבעו את מגוריהם בשכונת שמואל הנביא בירושלים. לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל של ישיבת הכותל.

במלחמת יום הכיפורים, בשנת ה'תשל"ד (1973) נפצע קשה בקרבות הבלימה ברמת הגולן, כאשר הטנק שבו לחם ספג פגיעה ישירה ושניים מחבריו מהישיבה שהיו אתו בטנק נהרגו במקום. הוא עצמו נכווה קשה, ורק בקושי הצליח להיחלץ. לאחר שהחלים מפציעתו חזר ללימודיו בישיבת הכותל, ובסוף אותה שנה מונה לר"מ בישיבה. בתחילת שנת ה'תשל"ו (1975) הוסמך לרבנות על ידי הרב נסים דוד עזראן. בשנת ה'תשמ"ב מילא את מקומו של ראש הישיבה, הרב ישעיהו הדרי, שיצא לשבתון. הוא כיהן כר"מ בישיבה עד סוף שנת ה'תשמ"ד, אז פרש מתפקידו בעקבות התלכדותה של קבוצת תלמידים סביבו ומתחים פנימיים.

בשנת ה'תשמ"ה (1984) היה ממקימי ישיבת מקור חיים (שפע). בראשות הישיבה עמד הרב עדין שטיינזלץ והיא הוקמה במטרה לתת מקום לתפיסות חדשניות יותר. יחד אתו עברו אליה קבוצה מתלמידיו בישיבת הכותל. בהמשך התגלעו מחלוקות חינוכיות והישיבה נסגרה בסוף זמן קיץ בשנת ה'תשמ"ח (1988). בשנת ה'תשמ"ו עבר לגור בשכונת קריית משה בירושלים.

בשנת ה'תשמ"ט (1989) עמד במשך שנה אחת בראש בית המדרש של מעלה - המרכז לציונות דתית, יחד עם הרב יואל בן נון ופרופ' שלום רוזנברג. בשנת ה'תש"ן (1990) ייסד פרופסור בנימין איש שלום את בית המדרש של בית מורשה ומינה אותו לראש בית המדרש יחד עם הרב אליהו בלומנצוייג. הוא שימש בתפקיד זה עד שנת ה'תשנ"ה (1995). בסוף אותה שנה הקים את ישיבת שיח יצחק יחד עם הרב יאיר דרייפוס, שם שימש ראש ישיבה עד פטירתו. כמו כן כיהן כראש בית המדרש 'עורי', לימד בישיבת הר עציון ובמדרשת לינדנבאום.

בחודש שבט ה'תשס"ז (פברואר 2007) התגלה כי הוא חולה בסרטן הלבלב. הוא כינס את תלמידיו והודיע שהוא חולה בסרטן סופני. בעקבות החולי עזב את הישיבה לצורך טיפולים. הוא ורעייתו עברו להתגורר במושב גבעת ישעיהו, בכך מימש חלום רב שנים. את הטיפול בכתביו מסר לעמיתו בראשות הישיבה, הרב יאיר דרייפוס, לצורך טיפול בהכנתם לדפוס. בערב שנערך לרפואתו בד' בסיוון ה'תשס"ז (21 במאי 2007), הוכרז על הקמת מכון להוצאת כתביו לאור. הרב שג"ר הלך לעולמו כחודש לאחר מכן, בכ"ה בסיוון ה'תשס"ז, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.

הגותו והשקפתו

ד"ר אהוד פירר, שהיה תלמידו של הרב שג"ר בישיבת שיח יצחק, הגדיר כי "השאלה שעמדה ביסוד מפעלו ההגותי של הרב שג"ר, ואשר כל הגותו יכולה להיתפס כסדרה של ניסיונות לענות עליה", היא שאלת נוכחותו של האלוהים בעולם במובן של שאלת החלל הפנוי. את אישיותו כפי שהשתקפה בעיניו כתלמיד, תיאר: "ראש הישיבה מיוסר ומתלבט, זה שלעולם לא אמר דברים נחרצים וששיעוריו תמיד הכילו הרבה יותר שאלות מתשובות".

הרב שג"ר דגל באי הסתרת הערעור האמוני שבו הוא חי, ולאור זה הוא ניסח לעיתים מחדש עיקרי אמונה מסורתיים. הוא ראה זאת כחלק מהתקדמות ומשכלול הכלים הדתיים לאור התגמשותם (שבירת הכלים), כפי שמתואר בספרו כלים שבורים.

תפיסתו של הרב שג"ר מדגישה את הפן הרוחני-אינדיבידואלי של החיים בישראל, ולא רק את הפן הלאומי שלהם. הוא ראה צורך בכך שבני תורה ישתלבו בתחומים רבים, ולאו דווקא בצבא או בתפקידים מנהליים. הרב שג"ר עודד את תלמידיו לעסוק באמנות והוא עצמו כתב ופרסם שירה. הרב שג"ר שאב רבות מתורת החסידות. הקשר לחסידות מאפיין את רוב תלמידיו.

הרב שג"ר הדגיש את חשיבותו של לימוד התורה בכלל, ולימוד הגמרא בפרט, כאמצעי מרכזי לכריתת ברית עם הקב"ה. עם זאת, הוא ראה צורך בפיתוח שיטה חדשה ללימוד הגמרא, משום שחש כי ישנו משבר ביחס ללימוד הגמרא בישיבות הדתיות-לאומיות. שיטתו משלבת חיפוש משמעות ושימוש בכלי מחקר מדעיים עם דרך הלימוד הישיבתית הקלאסית. את שיטתו פירט והדגים בספרו בתורתו יהגה.

ב-2005, על רקע תוכנית ההתנתקות, חתם על גילוי דעת של קבוצת רבנים מן הציונות הדתית שהביע התנגדות לסרבנות בצה"ל. השתתף בפעילות בארגון במעגלי צדק. ברובד הפוליטי התנגד הרב שג"ר לנסיגות משטחי יש"ע, במקביל להכרה ב'כיבוש כמשחית' ובצורך הכן בשלום. העיד על עצמו: "אינני מגדיר את עצמי כימני או כשמאלני, אלא כענייני".

כהמשך לראייה ההיסטוריוסופית מבית מדרשו של הרב קוק, בדרשותיו ליום העצמאות בספרו "ביום ההוא" זיהה הרב שג"ר את הדמוקרטיה הישראלית הרב-תרבותית והלאומית כשלב נוסף בתהליך הגאולה. הרב תרבותיות והרב לאומיות הן לדידו מבוא לתודעה מיסטית של הכלת הריבוי והמחלוקת. כמו כן, הוא מייחל לשבירת הבינאריות שבין ימין לשמאל בשיח הישראלי.

הרב שג"ר היה דמות רוחנית מקורית בהגות הציונית דתית. תפיסותיו לגבי פוסט-מודרניות עוררו מחלוקת. ספרו כלים שבורים: תורה וציונות דתית בסביבה פוסט מודרנית הוא ניסיון לתת מענה דתי להלכי הרוח המנשבים היום בעולם הכללי, בטענה כי תפיסה תורנית יכולה להכיל תפיסות מורכבות אלה. הרב שג"ר קיבל חלק מהטיעונים הפוסט-מודרניים וזיהה בהם רעיונות ומושגים המופיעים בקבלה ובחסידות. הוא טען כי דווקא הדקונסטרוקציה, שאותה זיהה עם שבירת הכלים הקבלית, פותחת פתח לאופציה דתית, בכך שהיא נותנת לאדם את היכולת ליצור בחופשיות את עולמו הדתי. עמדה זו עוררה התנגדות מצד הרואים בפוסט-מודרניזם רוח זרה ליהדות ולכן מתנגדים גם להכנסתו לבית המדרש.

הנצחתו

שלט המצפה ע"ש הרב שג"ר בירושלים שנחנך בטקס הרשמי, תשפ"ה- 2025

בשנת 2012 יצא סרטו של תלמידו הרב מרדכי ורדי, "לרדוף אחרי הצל", העוסק בדמותו של הרב שג"ר.

בכ"ה בתמוז תשפ"ה, 21 ביולי 2025, חנכה עיריית ירושלים מצפה חדש על שמו בשכונת קריית היובל, בצומת גן המפלצת, בטקס רשמי שהתקיים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומקורביו, בהם ראש ישיבת הר עציון, הרב יעקב מדן ששירת עמו במלחמת יום הכיפורים ונשא דברים לזכרו, במעמד ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, ובהנחיית משה שטרן.

ספריו

באביב תשס”ז (2007), כאשר נודע לרב שג"ר על דבר מחלתו, הוא בחר ועד להוצאת כתביו, שכינס את כתביו, לצד הקלטות וסיכומים של שיעוריו. המכון, בראשות הרב שמעון דויטש, הוציא כעשרים ספרים. הוא פועל גם לתרגום כתביו לשפות זרות, לקיום ערבי עיון ולניהול הארכיון.

הסדרה לזמן הזה – דרשות למועדי השנה:

• זיכרון ליום ראשון – דרשות לחודש אלול וראש השנה, 2000
• על כפות המנעול – דרשות לימי התשובה וליום הכיפורים, 2004
• פור הוא הגורל – דרשות לחג הפורים ולחודש אדר, 2005
• זמן של חירות – דרשות לחג הפסח, תש"ע
• בצל האמונה – דרשות לחג הסוכות, תשע"א
• ביום ההוא – דרשות ומאמרים על יום השואה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום העצמאות ויום ירושלים, תשע"ב
• להאיר את הפתחים – דרשות ומאמרים לימי החנוכה, תשע"ד
• שארית האמונה – דרשות פוסטמודרניות למועדי ישראל, הוצאת רסלינג, תשע"ה

הסדרה צירופים חדשים:

• לוחות ושברי לוחות: הגות יהודית נוכח הפוסטמודרניזם, תשע"ג
• בריתי שלום: ימין ושמאל, מלחמה ושלום, בעריכת זוהר מאור, אורי ליפשיץ ועוזי פוקס, תש"ף

הסדרה עיונים חדשים בהלכה:

• זאת בריתי – מאמרים על גרות, חילוניות ונישואין אזרחיים, תשע"ב
• הליכות עולם – הלכה והיסטוריה, בעריכת איתן אברמוביץ, תשע"ו

הסדרה שיעורים בגמרא:

• שמיטה – שיעורים בגמרא, בעריכת איתן אברמוביץ, תשע"ה
• יומא | סוכה | ראש השנה – שיעורים בגמרא, בעריכת עמיחי רוזנפלד, תשע"ז
• ברכות – שיעורים בגמרא, בעריכת עמיחי רוזנפלד, כרך א: תש"ף (על פרקים א–ב); כרך ב: תשפ"ב (על פרקים ג–ד)

הסדרה נמתיק סוד – עיונים חדשים בחסידות:

• שיעורים על ליקוטי מוהר"ן, בעריכת נתנאל לדרברג, כרך א: תשע"ג; כרך ב: תשע"ה
• שיעורים על ספר התניא, בעריכת אלחנן ניר וזוהר מאור, תשפ"א

הסדרה מחשבה:

• שיעורים באגדה, בעריכת איתן אברמוביץ, תשפ"ה

הסדרה חכמת לב: עיונים בהגות יהודית:

• שיעורים על תורת הרב קוק, בעריכת חיים וידל ותומר יהוד, חלק א, תשפ"ו

ספרים נוספים:

• שובי נפשי – קובץ פרקי עיון על דרכי התשובה, 2001
• כלים שבורים: תורה וציונות דתית בסביבה פוסט מודרנית, 2003
• אהבוך עד מוות – עיון רב תחומי בסוגיית קידוש השם במסכת סנהדרין, בעריכת נעם סמט, 2004
• רעים האהובים – דרשות חתונה של הרב שג"ר והרב יאיר דרייפוס, 2008
• נהלך ברג"ש – אסופה ממאמריו שיצאה לכבוד יום השנה לפטירתו, התשס"ח
• פניך אבקש – דרשות שנאמרו בישיבת הכותל בשנת תשמ"ב, תשס"ח
• בתורתו יהגה – לימוד גמרא כבקשת אלוקים, תשס"ט

• Faith Shattered and Restored: Judaism in the Postmodern Age, Edited by Zohar Maor, translated by Eli Leshem, afterword by Rabbi Shalom Carmy, Maggid Books, 2017.
• Living Time, Festival Discourses For The Present Age, Editor: Alan Brill, Translated by Levi Morrow, USA 2024.

ספרים על משנתו

• על פי שיעוריו הוציא שלמה שוק את הספר תאנים מתוקות – אוספים בחסידות כפי שלמדתי מהרב שג"ר

מתלמידיו

• הרב יהושע אנגלמן – מלחין ורב קהילת 'יקר' בתל אביב
• הרב פרופ' יהודה ברנדס – ראש המכללה האקדמית הרצוג וראש בית המדרש של בית מורשה
• השחקן ברוך ברנר
• הרב דוב זינגר – ראש ישיבת מקור חיים
• הרב אהד טהרלב – ראש התוכנית הישראלית במדרשת לינדנבאום
• ישי מבורך – תאולוג שפיתח את משנת רבו לכיוונים רדיקליים יותר, השואבים השראה רבה מהשיח הפסיכואנליטי הלאקאניאני, בסדרת ספרים שפרסם בהוצאת רסלינג
• הרב ד"ר צבי לשם – מנהל ספריית גרשם שלום בספרייה הלאומית
• ד"ר זוהר מאור – מרצה להיסטוריה באוניברסיטת בר-אילן והעורך הראשי של ספרי הרב שג"ר
• פרופ' צבי מרק – ראש הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, אוניברסיטת בר-אילן.
• הרב ד"ר נעם סמט – ראש ישיבת שיח יצחק ומרצה במכללת הרצוג.
• הרב ד"ר אורי ליפשיץ – ראש ישיבת שיח יצחק, ורב קיבוץ טירת צבי לשעבר.
• הרב בני פרל – ראש הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן
• הרב בני קלמנזון, והרב עמי עולמי – מקימי וראשי ישיבת ההסדר בעתניאל
• הרב שמואל אריאל – ראש כולל הלכה בישיבת ההסדר בירוחם
• המשוררים ד"ר אבישר הר-שפי, יורם ניסינוביץ, נחום פצ'ניק
• אורי אלון – במאי ויוצר טלוויזיה, מיוצרי הסדרה שטיסל
• הרב אמנון דוקוב – ר״מ בישיבת עתניאל
• הרב מומי פאלוך – ר"מ בישיבת אורות שאול
• הרב נחמיה רענן – ראש ישיבת שדמות נריה בשדמות מחולה, ור"מ בישיבת הר עציון לשעבר
• הרב אלחנן ניר – סופר, משורר, עורך מוסף 'שבת' במקור ראשון, מלמד בישיבת שיח יצחק
• הרב ד"ר ראובן הכהן אוריה – ראש אולפנת 'נהורא'-מטה יהודה וראש ישיבת 'בית יהודה' בכפר מימון לשעבר
• ד"ר אביחי צור - עורך, מתרגם וחוקר משנת רבי צדוק הכהן מלובלין

לקריאה נוספת

• יאיר דרייפוס, נגיעות בשפת הלב, בעריכת איתן אברמוביץ. הוצאת ידיעות ספרים וישיבת שיח יצחק, 2013.
• יאיר שלג, הדתיים החדשים: מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל, ירושלים: הוצאת כתר, 2000
• יונתן גארב, יחידי הסגולות יהיו לעדרים: עיונים בקבלת המאה העשרים, הוצאת כרמל, 2006, עמ' 213–217
• ישי מבורך, "לקראת דתיות פוסט-שואתית", תאולוגיה של חסר: על אמונה שלאחר התוהו, הוצאת רסלינג, 2016, עמ' 13–38; 130–134
• רוני בר לב, הרב שג"ר כאינטלקטואל ומבקר חברתי של הציבור הדתי לאומי, דעת, כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה 90 (2020), עמ' 731–762
• איתן אברמוביץ וחיותה דויטש (עורכים), שיעורים באגדה, הוצאת ידיעות ספרים, 2025

קישורים חיצוניים

• מכון כתבי הרב שג"ר
• הרב שג"ר, באתר ישיבת שיח יצחק
• מאמרים בנושא הרב שמעון גרשון רוזנברג, באתר ספריית אסיף; מאמרים של הרב שמעון גרשון רוזנברג, באתר ספריית אסיף
• רשימת המאמרים של שמעון גרשון רוזנברג באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של שמעון גרשון רוזנברג, באתר רמבי"ש
• מידע על שמעון גרשון רוזנברג בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של שמעון גרשון רוזנברג, באתר "סימניה"
• כרטיס הקבר של שמעון גרשון רוזנברג, באתר הר הזיתים

• שמעון גרשון רוזנברג, ברשת החברתית Goodreads

מאמרים ושיעורים

• מיתודה ומוטיבציה בהוראת הגמרא, באתר "דעת"
• השירה בהלכה ובספרות החסידית, הרצאה מוקלטת של הרב שג"ר ב'מכון ון ליר' בירושלים
• צמיחה ממלחמה - הרב שג"ר זצ"ל, באתר "ערוץ מאיר"

• הרב שג"ר, 'מדינה יהודית - סתירה ואוטופיה', דעות, 41 (שבט תשס"ט)
• אפשר והטראומה תזכך את העמדה הדתית שלנו, "ארץ אחרת", 30 בנובמבר 2004

כתבות

• יאיר שלג, פסקי הסירוב? זו תגובה גלותית - ראיון, באתר הארץ, 11 בינואר 2005
• אסף שרון ואיתי מור יוסף, '"אי אפשר לאחוז בדת בלי הגרעין המיסטי שלה" - ריאיון עם הרב שג"ר', דעות, 3 (שבט תשנ"ט), עמ' 9–13

על דמותו ומשנתו

• אביחי צור, "דקונסטרוקציה דקדושה- מבוא להגותו של הרב שג"ר", אקדמות כא', אלול תשס"ח, עמ' 110–139. המאמר מבוסס על עבודת לקבלת תואר מוסמך באוניברסיטה העברית.
• רותי בר-שלו, ריקוד משוגע עם הרב שג"ר, באתר ynet, 12 ביוני 2007
• אהוד פירר, רבם של חיות היער, באתר nrg
• יובל שרלו, אודים מוצלים מאש, אתר כיפה
• ישי פרידמן, שנה לפטירתו של הרב שג"ר, באתר ערוץ 7
• אריאל סרי-לוי, 'לזכרו - הרב שג"ר ז"ל', דעות, 33 (אלול תשס"ז)
• יאיר דרייפוס, שלוש שנים לפטירת הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג"ר): יהודי שחי בעולם פגום, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 בספטמבר 2010
• ברוך כהנא, ‏לאן נושבת הרוח? מחשבה דתית עכשווית לנוכח הפוסט-מודרניזם – סקירה וביקורת, אקדמות כ', שבט תשס"ח, עמ' 9–38
• אסתי בראל, ‏על פטריארכיה וקולות נשיים – מבט ביקורתי על לימוד תורה לנשים בתפיסת הרב שג"ר, אקדמות כ', שבט תשס"ח, עמ' 39–53
• ברוך כהנא, על קו הקרע, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 במאי 2012
• אילן פוקס, קול משלה ולימוד תורה: הרב שמעון רוזנברג ופמיניזם תרבותי, מרגלית שילה וגדעון כ"ץ (עורכים) מגדר בישראל: מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה (באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון, 2011) 771-789
• חביבה פדיה, בעל השדה והמאמץ המשיחי, מקור ראשון, מוסף "שבת", 15 ביוני 2012
• הרב אליעזר מלמד, הרב שג"ר זצ"ל
• אוריה מבורך, תגידו שלג בשפת התורה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 בינואר 2013 - על השפה הדתית-אינטלקטואלית של הרב שג"ר
• המאמרות, עמוד יו-טיוב ובו שיעורים על משנת הרב שג"ר.
• עוזיאל פוקס, רשימות לזכרו, נכתבו בתשס"ז
• זכריה טרובוף, 'אחדות ההפכים: ישראל והתפוצות בהגותו של הרב שג"ר', אקדמות ל"א, אדר ב' תשע"ט
• תומר יהוד, ‏'החייאת היום־יום' - על הדתי והפוליטי בעקבות הגותו של הרב שג"ר, אקדמות ל"א, אדר ב' תשע"ט
• אריאל הורוביץ, ‏מעבר לימין ולשמאל: הפוליטיקה הפוסטמודרנית של הרב שג"ר, בעיתון מקור ראשון, 8 בינואר 2021