שמעון דר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון דר
שמעון דר בטקס השקת הספר כרמל בים יבוא 02 (cropped).jpg
לידה 15 בספטמבר 1935 (בן 86)
לובלין, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מעברות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט שמעון אפלבאום עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמעון דר (נולד 15 בספטמבר 1935 ) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן רמת-גן. כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה בשנים 1999–2002.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון דר נולד בלובלין פולין למשפחת דרוקר. החל משנת 1949 הוא חי בקיבוץ מעברות. נשוי ללינה לבית דואניס ולהם שלושה ילדים בוגרים. שירת בנח"ל בתפקידי סיור ומודיעין. בשנים 1957–1960 למד במחזור ב' של "מכון אבשלום", בהנהלת פרופסור שמואל אביצור. עבודת הגמר הוקדשה לארכאולוגיה של עמק חפר. בשנים 1969–1981 למד בחוגים לארכאולוגיה ומזרח-תיכון קדום באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון ושני, אותם סיים בהצטיינות. את התואר השלישי סיים בבית-הספר למדעי היהדות בתל אביב, בהדרכת הפרופסור שמעון אפלבאום. נושא הדוקטורט: "התפרוסת היישובית של מערב השומרון בימי בית שני, משנה ותלמוד והתקופה הביזנטית". העבודה ראתה אור כספר בשנת 1982 בעברית, ובשנת 1986 באנגלית, באוקספורד אנגליה.

בשנת 1980 התקבל להוראה במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בה נתמנה לפרופסור מן המניין בשנת 1998. בשנת 2003 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. בין השנים 1956–1960 השתתף כחבר במשלחת הפרופסור יוחנן אהרוני לחיפוש "המגילות הגנוזות" במדבר יהודה, ובחפירות בדיקה שנערכו במצדה. בשנים 1964–1972 השתתף בחפירת יותר מתריסר מערות קבורה מתקופות הברונזה הקדומה והבייניימית בגבעות הכורכר של קיבוץ מעברות. שם הקים את המוזיאון הארכאולוגי המקומי – "מוזיאון אוסף ארכאולוגי מעברות"[1], הבנוי על פתח של מערת קבורה מתקופת הברונזה הביניימית.

בשנים 1968 – 1970 ריכז את המדור הבין-קיבוצי לידיעת הארץ, ונערכו עשרות סיורים וכנסים מדעיים. בשנים 1974 – 1977 שימש כיועץ ארצי לטיולים וסיורים במשרד החינוך והתרבות. בשנים 1974 – 1980 ערך סקר ארכאולוגי במערב השומרון, במהלכו נערכו עשרות חפירות בדיקה. בשנים 1983 – 1989 ערך סקר וחפירות על כתף החרמון הישראלי, שם נתגלתה לראשונה התרבות החומרית של היטורים, שוכני החרמון. החפירה המרכזית התנהלה בהר סנאים (חפור אל-קורן), שם נתגלה מתחם פולחני גדל-מידות, עם מקדשים בנויים וחצובים בסלע, מן התקופות ההלניסטית והרומית. חוקרי המקדש בפסגת החרמון (מחיל האו"ם האוסטרי) השוו את תוכניתו לזו של הר סנאים.

בשנת 1987 השתתף בחפירות ארכאולוגיות לאורך חומת אדריאנוס באנגליה (אזור וינדולנדה (Vindolanda). באותה השנה התקבל כמדען אורח בוולפסון קולג' באוקספורד. כמו כן למד שם בחוג לארכאולוגיה קלאסית.

חפירות ארכאולוגיות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון דר ויוסי בן-ארצי מימין, בטקס השקת הספר "כרמל בים יבוא", ב-5 באפריל 2021

החפירות הארכאולוגיות העיקריות, אותן ניהל במערב השומרון ועל הר הכרמל: אתר בקרַוַת בני חסן – מבני ציבור ומערות קבורה מן התקופות ההרודיאנית, הרומאית והביזנטית. חורבת ג'מעין – (מעלה שומרון) – כפר חקלאי שלם מתקופת ברזל ב'. בית ליד – חתך לאורך כביש מן התקופה הרומאית והביזנטית. חירבת א-נג'רבית בד מן התקופה הפרסית, ההלניסטית והרומאית. מבני שדה ומתקנים חקלאיים כגון בתי בד, גתות ליין, מדרגות חקלאיות ועשרות מגדלי שדה. נחפרו כ-40 מגדלי שדה, ונחקרו קרוב ל-1000.

חפירות באתרים ואזורים אחרים בשנים 1981–2016: חורבת בירה[2] בשפלת לוד, בשיתוף עם פרופסור זאב ספראי. חורבת סומקה – עיירה מתקופת המשנה והתלמוד בכרמל. חורבת רקית – בית אחוזה גדל-ממדים מן התקופות הרומית והביזנטית בכרמל ההררי. חורבת שלאלה (יערות הכרמל) – חפירות נרחבות בגדול האתרים בכרמל ההררי, אותו זיהה עם "עיר כרמל" העתיקה, הנזכרת במקורות העתיקים. סקר ומדידות במניין יישובים כפריים במזרח הכרמל.

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יישובים קדומים בעמק-חפר, אוניברסיטת תל אביב ומעברות 1977.
  • התפרוסת היישובית של מערב השומרון, החברה להגנת הטבע, תל אביב, 1982. מבוסס על עבודת הדוקטור, כרך א' 499 עמודים, כרך ב' 164 עמודים.
  • י' פורת, ש' דר, ש' אפלבאום, קדמוניות עמק-חפר, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשמ"ו.
  • ש' דר, ז' ספראי, י' טפר, אום ריחן, עיירה מתקופת המשנה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשמ"ו.
  • Landscape and Pattern, An Archaeological Survey of Samaria, 800 B.C.E 636 C.E. B.A.R. International Series 308 Oxford 1986.
  • Settlements and Cult Sites on Mt. Hermon Israel, Tempus Reparatum, B.A.R., International Series 582 Oxford 1993.
  • תולדות החרמון, אתרים ומקדשים של היטורים, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה והקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1998.
  • סומקה – עיירה יהודית בכרמל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ואוניברסיטת תל אביב, ירושלים 1998.
  • Sumaqa – A Roman and Byzantine Jewish Village on Mt. Carmel, Israel, Archaeopress, B.A.R., International Series 815 Oxford 1999.
  • רקית – אחוזתו של מרינוס בכרמל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, "ארץ" – אוניברסיטת תל אביב 2002.
  • Raqit, Marinus' Estate on the Carmel, Israel, Archaeopress, B.A.R., International Series 1300 Oxford 2004.
  • Shallale, Ancient City of the Carmel, Archaeopress, B.A.R., International Series 1897 Oxford 2009.
  • יישובים כפריים על הכרמל בעת העתיקה, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 2012.
  • Rural Settlements on Mount Carmel in Antiquity. (Rev.Ed.) Archaeopress Archaeology (Oxford 2014).
  • ש' דר, י' בן-אפרים, שלאלה עיר כרמל הקדומה, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים 2018 (עברית ואנגלית).

פרסם כמאה מאמרים בעברית ובאנגלית

עריכת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקרי שומרון (קובץ), ש' דר – ז' ספראי (עורכים), הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1986.
  • חידושים בחקר החקלאות ובכלכלה העתיקה של ארץ-ישראל (קובץ הרצאות) בר-אילן רמת-גן, 1992.
  • הכפר הקדום בארץ-ישראל (קובץ), ש' דר – ז' ספראי (עורכים), אוניברסיטת תל אביב, 1997.
  • A. M. Maeir, S. Dar, Z. Safrai (eds.), The Rural Landscape of Ancient Israel, Archaeopress B.A.R., International Series 1121 Oxford 2003.
  • ימי מדבר יהודה 1953–1960 עדויות וזיכרונות של חברי המשלחות של יוחנן אהרוני. שמעון דר, גבי בקי, מיכה לבנה, יורם צפריר (עורכים), מעברות 2010.
  • "כרמל בים יבוא" מחקרים ארכאולוגיים והיסטוריים של ההר ומרגלותיו. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון דר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר המוזיאון, מוזאון ואוסף ארכאולוגי מעברות, איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל
  2. ^ יהודה דגן ולטיציה ברדה, שוהם, סקר - גיליון 122 לשנת 2010, חדשות ארכאולוגיות, ‏26 בדצמבר 2010