שמעון הזקן
| מקום פעילות | צרפת? |
|---|---|
| השכלה | ישיבת מגנצא |
| חיבוריו | פירוש לתלמוד (או חלקו) בשם רבינו גרשום (אבד) |
| תקופת פעילות | המאה ה־11 |
| רבותיו | רבינו גרשום |
| בני דורו | ר' יעקב בר יקר, ר' יצחק הלוי, ר' יצחק בן יהודה |
  | |
רבי שמעון הזקן[1] היה מחבר פירוש לתלמוד מפיו של רבינו גרשום ואחי אמו של רש"י. יש מזהים אותו עם נכדו של ר' שמעון בן יצחק ("הגדול") ממגנצא, המוזכר ברשימת הייחוס של ר' אליהו מנחם מלונדריש.[2][3] אברהם גרוסמן לעומת זאת כותב שר' שמעון הזקן בכלל היגר ללמוד אצל רבינו גרשום מצרפת, מה שכנראה שולל את היותו נכד ר' שמעון הגדול שחי בגרמניה.[4] כמו כן היו שזיהו את ר' שמעון הזקן דוד רש"י עם ר' שמעון בן יצחק עצמו, אברהם גרוסמן התייחס לכך וכתב שהשערה זו בטעות יסודה[5]. מה שידוע בוודאות הוא שר' שמעון הזקן נולד ככל הנראה בצרפת, וייתכן אף שבגרמניה, שהוא למד אצל רבינו גרשום ואף רשם את תורתו. ייתכן שפעולה זו היא גלגול מוקדם של פירושי מגנצא.[6]
רש"י מזכירו במסכתות שבת ועירובין. בפירוש רש"י לשבת הוא כתב כך:
”כך נראית שיטה זו בעיני ולא פירשו רבותי כן שהם פירשו קרנות אלו גבולין ויש לי גמגומים בה הרבה גם בכל הש"ס לא שמעתי קרנות אלא זויות ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה, ותשובת רבינו יצחק בן יהודה שהושיבה בג' פנים לא ישרו בעיני.” (רש"י שבת פה:)
לעומת זאת, במסכת עירובין[7] רש"י מביא את פירושו בשם "הרב", מקשה עליו, ומביא פירוש אחר שהוא עיקר. ייתכן שרש"י ציין שביסודו של ר' שמעון הזקן הדברים היו כתובים מפי רבינו גרשום משום שלפי תא שמע התלמיד היה מסכם אף את דברי התלמידים, תוך ציון הדבר. היוצא מזה שמבחינת רש"י פירושו של ר' שמעון הזקן נחשב כמו של רבותיו ואף יותר, שהרי גם רבותיו של רש"י העבירו את פירושי רבינו גרשום. כמו כן יש להניח שלא כל אחד הורשה לכתוב את פירושי רבינו גרשום אלא רק תלמידים מצוינים שקיבלו רשות.
בפירוש רש"י לתנ"ך מוזכר פעמיים[8] ר' שמעון[9], אך לפי גרוסמן מדובר בהוספות מאוחרות על ידי מעתיקים, מכיוון שבשונה מהאזכורים בש"ס רש"י לא מזכיר בתנ"ך את קרבת המשפחה שלו לר' שמעון.[10]
אגדה יהודית המובאת ב"סדר הדורות"[11] מספרת על חיזיון שהיה לפני פרעות תתנ"ו בו ראו יהודי מץ שלושה זקנים הולכים ברחובות העיר ושרים את הפיוט "על הכל". לאחר שנפתר החלום על ידי רב שנקרא ר' שמעון הגדול, התברר כי אלו שלושת האבות שבאו לבשר כי בקרוב היהודים יקדשו את השם במיתתם. בספר הישן נושן ממנו ציטט סדר הדורות אגדה זו מוכר ר' שמעון כאב"ד. מבחינה כרונולוגית קשה לזהותו עם ר' שמעון בן יצחק שחי בזמן רבנו גרשום, והרב נפתלי יעקב הכהן הציע שזהו ר' שמעון הזקן הדוד של רש"י שהוא נכד ר' שמעון הגדול.[12] היו שהניחו ע"פ אגדה זו שר' שמעון היה במץ והחזיק שם ישיבה שרש"י עבר דרכה בדרכו לישיבות גרמניה.[13]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים עמ' 117-118.
- אברהם גרוסמן, חכמי צרפת, עמ' 42, 124.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכהן, נפתלי יעקב, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ט, עמ' מב, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ב"אוצר הגדולים" מכונה ר' שמעון הגדול השני (אוצר הגדולים, ג, עמ' פד; ח, עמ' קנ.
- ^ ראה: הכהן, נפתלי יעקב, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, עמ' קעד, באתר היברובוקס: "רבינו שמעון הוא היה בנו של הר"ר יוסף בנו של רבינו שמעון הגדול השוכב במגנצא".
- ^ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ט, עמ' מב. רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים ה עמ' 212 ערך מס' 1630, ועמ' 213 ערך מס' 1653. דוד שפיץ, שנות דור ודור עמ' פב. יוסף פראגר, תולדות יהודי מץ, ירושתנו ב', עמ' שלה הערה 58.
- ^ חכמי צרפת עמ' 42. חכמי אשכנז הראשונים עמ' 117. עוד סיבה לדחות אפשרות זו היא שרש"י מזכיר את ר' משולם בר קלונימוס, ואם אכן ר' שמעון הזקן הוא הנכד של ר' שמעון הגדול, הרי שרש"י צריך להיות דור שביעי לר' משולם ומן הראוי היה שיציין זאת בכינוי "זקיני".
- ^ "ההנחה של כמה חוקרים, שמדובר בר' שמעון בן יצחק בן אבון... בטעות יסודה." חכמי צרפת עמ' 124.
- ^ אודותיה כתב ישראל תא שמע: ”פירושי מגנצא לכל שלביהם לא נכתבו על ידי ראש הישיבה עצמו, אלא על ידי אחד מתלמידי הישיבה, שהוסמך לכך מן הסתם, אשר רשם את עיקר דברי הרב ואת ראשי הפרקים של המשא ומתן, תוך הבחנה ברורה בין מה שיצא 'מפי המורה' ו'שלא מפי המורה'” (ישראל משה תא שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד חלק א' עמ' 37.)
- ^ מסכת עירובין מב:.
- ^ יש להעיר שאברהם גרוסמן מציין שיש שמונה מקומות ובשניים מהם שבספר בראשית כתוב "מורי" (כך בפירוש רש"י דפוס רומא בראשית לב כט, וכן בכתבי יד בבראשית כז, כח). כיום משערים שאלו הוספות בשם רבי שמעיה שראשי התיבות לא פוענחו נכון. במהדורות לפנינו נמצאים רק שני מקומות.
- ^ ביחזקאל כ"ז י"ז: "ולא ידעתי מהו מפי ר' שמעון מצאתי שמצא במקרא תרגום ירושלמי..." ובהושע י"ב, ט': "ומדרש אגדה היה דורש ר' שמעון זצ"ל..." ושם המהר"י קרא הביאו בשם "ר' שמעון אבי רבינו".
- ^ חכמי אשכנז הראשונים עמ' 118. זאת בניגוד לאברהם אפשטיין ואייזיק הירש וייס שכן זיהוהו עם ר"ש הזקן, ולפי וייס רש"י אף למד אצלו מקרא. ראה שם.
- ^ מובאת בסדר הדורות חלק א, באתר היברובוקס בשם ספר ישן נושן.
- ^ אוצר הגדולים אלופי יעקב ט', באתר היברובוקס.
- ^ הרב יוסף פראגר, תולדות יהודי מץ, ירושתנו ב' עמ' שלה הערה 58.