שמעון הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני. שחי בתחילת המאה השלישית לפנה"ס. יש הרואים בו את "שמעון הצדיק" המוזכר רבות בכתבי חז"ל.

שמעון הראשון היה סבו של שמעון השני, ונכדו של יַדּוּעַ. יחוסו של יַדּוּעַ מוזכר מפורשות במקרא כמתייחס למשפחת הכהונה של בית צדוק.

וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים, וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב, וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע. וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן, וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ.

בתו של שמעון הראשון נישאה לטוביה מבית טוביה, אביו של יוסף בן טוביה.

כשנפטר שמעון היה בנו חוניו השני צעיר לימים ולכן לא התמנה לתפקיד הכוהן הגדול, את שמעון ירש אלעזר אחיו, ולאחר שהוא נפטר, נמסר התפקיד למנשה שהיה אחיו השני. רק לאחר פטירתו התמנה חוניו לתפקיד.[1]

זיהויו עם שמעון הצדיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף בן מתתיהו, במנותו את שמות הכוהנים הגדולים של אותה התקופה, מזהה את שמעון הראשון כ"שמעון הצדיק", ולא את נכדו, שמעון השני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון הצדיק מאמר של ד"ר אורי אמיתי על זיהויים של שני שמעון כשמעון הצדיק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היסטוריה של ארץ ישראל התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, עורך מנחם שטרן, יד יצחק בן צבי, 1981, עמ' 105
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.