שמעון זאב לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמעון זאב לוין
אין תמונה חופשית
לידה 11 במרץ 1885
פיסוצ'נה שעל גדות נהר הניימן שברוסיה
פטירה 30 בדצמבר 1980 (בגיל 95)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ממייסדי הרצליה
ראש מועצה מקומית הרצליה
19381943
(כ־5 שנים)
תעשיין, פודה אדמות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמעון זאב לוין (11 במרץ 188530 בדצמבר 1980) היה ממיסדי המושבה הרצליה (כיום העיר הרצליה) וראש המועצה השני שלה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולדתו וילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון זאב לוין נולד ב-1885 בעיר פיסוצ'נה שעל גדות נהר הניימן שברוסיה. בנעוריו עברה משפחתו ליקטורינוסלב שהייתה מרכז יהודי, תרבותי וציוני ובה שמע נאומים של אוסישקין ושמריהו לוין שחיו בה.

המעבר לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1903, לאחר הפוגרום בקישינב, נסע לוין, לבדו, לארצות הברית שם עבד במשך שנה כפועל רכבת. לאחר מכן עבר לצ'יטונגה שבמדינת טנסי שם פגש את אנני (בתיה), אחותו של שמואל שוידלסון (ילידת 1899) ונישאה לה ב-1911. לוין הצליח בעבודתו ולבסוף קנה את המפעל שבו עבד - מפעל לשיפוץ מכוניות ישנות. בביתם של לוין ואשתו התגוררו גם גיסו חמותו וילדיו ובית זה היה המרכז הציוני בעיר.

עלייתו לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1922 החליט לוין לעלות לישראל כשבמסיבת הפרידה שלו אמר את הנאום הקצר ביותר של הציונות ובו אמר "ארץ ישראל קוראת- אני הולך"[1]. הגיע לתל אביב ופתח מפעל לסיגריות בשם "עשנה"[2]. כעבור שנה חזר לוין לצ'טונגה בשביל "לחסל" את נכסיו ומהכסף שקיבל קנה נחלאות בארץ ישראל דרך קהילת ציון. לאחר מכן תר את מדינות דרום ארצות הברית כדי למצוא קונים לנחלות שרכש.

הקמת הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1924 עלו שבעת מייסדי הרצליה, ולוין ביניהם, ליישוב והקימו את הצריף הראשון בה. כעבור חודשים אחדים הביא לוין הביא את משפחתו למושבה.

כהונתו כראש מועצת הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר קמה המועצה המקומית הראשונה ביקש מושל המחוז הבריטי מלוין לעמוד בראשה. זה סירב ואמר שיהיה מוכן להפוך לראש המועצה המקומית רק אם יבחר וכך היה. ב-1938 נבחר להיות ראש המועצה המקומית ובשנת 1942 נבחר שוב.

לאחר כהונתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות קיומה הראשונות של מדינת ישראל שמעון זאב לוין נענה לבקשת יושב ראש המועצה המקומית להקים אזור תעשייה בהרצליה - אזור שסיפק עבודה לרבים מאנשי הרצליה בתקופת המעברות. בנוסף לכך נבחר להיות אזרח הכבוד של הרצליה על ידי המועצה המקומית[3].

ב-1960 פרש לגמלאות[4]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנני, רעייתו, תמיד תמכה בו ובאמונה הציונית. אנני הייתה אישה משכילה, נעימת הלכות ואוהבת הבריות. אנני נשאה לשמעון בגיל 18 וחיה עמו באהבה ובהדדיות למשך 65 שנים. דבקותה של אנני באמונה הציונית הייתה חזקה מאוד לכן סירבה לנסוע לארצות הברית לביקור ואמרה "מי שרוצה לראותנו אקבלו בזרועות פתוחות בביתי בארץ ישראל"[3]. לזוג נולדו שני בנים:

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו של שמעון זאב לוין, אנני, נפטרה ב-1976 ושמעון נפטר ב-1980. שניהם נקברו בהרצליה[5].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהרצליה רחוב על שמו - רחוב לוין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש סיכוי לשגיאה
  2. ^ שם זה ניתן למפעל על ידי אחד העם שהיה קונה קבוע
  3. ^ 3.0 3.1 המידע נלקח מארכיון בית ראשונים
  4. ^ מיסד הרצליה יצא לגימלה, מעריב, 31 באוגוסט 1960
  5. ^ ערב התייחדות עם זכר שמעון זאב לוין במלאת 30 למותו, דבר, 2 בפברואר 1981
ראשי מועצת ועיריית הרצליה
אברהם הירש שמעון זאב לוין בן ציון מיכאלי פסח יפהר נתן רוזנטל משולם לנגרמן
(ועדה קרואה)
יוסף נבו אלי לנדאו יעל גרמן יהונתן יסעור משה פדלון
מ-1937 מ-1938 מ-1943 מ-1959 מ-1966 מ-1967 מ-1969 מ-1983 מ-1998 2013 מ-2013