שמעון יעקב גליקסברג
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1870 מיינדזיז'ץ פודלסקי, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1950 (בגיל 80) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| תקופת הפעילות |
? – 8 בדצמבר 1950 |
| צאצאים |
חיים גליקסברג |
  | |
הרב שמעון יעקב הלוי גליקסברג (ז' באדר תר"ל, 1870, מזריטש – כ"ט בכסלו תשי"א, 8 בדצמבר 1950, תל אביב) היה רב בפינסק ובאודסה, ולאחר עלייתו ארצה היה רב בשכונת נורדיה בתל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במזריטש. אביו, רבי מאיר דב הלוי, שהיה ממשפחה חסידית מיוחסת, היה רבו הראשון. עד גיל 18 למד תורה בעיר הולדתו. רבו המובהק היה הרב יוסף הכהן ראוויץ, רבה של רסטוביץ, וממנו קיבל גם סמיכה לרבנות. לאחר מכן למד בעיר סוויסלוץ' בפלך מינסק, ונשא לאשה את צפורה בת רבי מרדכי דוד אלפרט, רב העיר. למד מספר שנים בבית חותנו, ואחר כך הוסיף להשתלם בתורה בקיבוץ האברכים "תומכי תורה." נסמך לרבנות גם על ידי הרבנים רבי חיים יהודה ליב ליטווין מסמורגון ורבי משה שמואל שפירא מבוברויסק. למד גם בלשנות ולימודי חול. במינסק היה פעיל ב"חברת נצח ישראל", בה נתן הרצאות לנוער. היה מראשי אגודת "שלומי אמוני ציון", ומטעמה נשלח להשתתף בוועידת היסוד של המזרחי בווילנה, בחודש אדר תרס"ב. כמו כן, עזר רבות לביסוסה של ישיבת הרב ריינס בלידא.
בשנת 1902 נתמנה לרב בפרבר של פינסק, שם המשיך בפעולתו הציונית. שימש כציר בכנסיית ציוני רוסיה במינסק ובקונגרס הציוני השישי בבזל, בשנת תרס"ד.
בשנת תרס"ו, 1906 נתמנה לרב באודסה, שם קנה לו שם ברוחב ידיעותיו ביהדות, בהשכלתו הכללית ובדרשותיו המצוינות. הרב התחבב מאוד על כל שכבות הציבור. ליד תפקידו ברבנות הרבה לפעול בשטח החינוך והעבודה הסוציאלית. בהשתדלותו נוסדו מספר בתי כנסיות, ובתי ספר לילדים עניים. באודסה התמסר ביתר שאת לפעולה הציונית. היה יו"ר המזרחי בעיר ופעיל בוועד חובבי ציון. דרשותיו בבית הכנסת הציוני "יבנה" משכו המוני צעירים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה עסק בסיוע לפליטים שהגיעו לעיר. לאחר המלחמה היה חבר מועצת העיר וציר בכנסייה הלאומית של יהודי אוקראינה.
בשנות תרפ"ג-תרפ"ח הופיע בוויכוחים בענייני אמונות ודעות שנערכו מטעם השלטונות הסובייטים בתיאטרון העירוני שבאודסה והגן על אמונת ותורת ישראל. יריביו עמהם התמודד, היו ארכיבישוף, מרקסיסט, ופרופסורים. בתקופה זו פעל רבות בשביל עליית נוער ציוני לארץ ישראל.
בשנת 1937 הצליח לצאת מברית המועצות, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב, בה היה אב בית דין ורב בשכונת נורדיה. היה חבר בית הדין הכבוד של המזרחי בישראל, ומשופטי פרס הרב קוק לספרות תורנית.
נפטר ב-17 בדצמבר 1950 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[1]
בנו הבכור הוא הצייר חיים גליקסברג.
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[2]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדרשה בישראל, ת"ש - סקירה היסטורית בת 60 פרקים על הדרשה העברית, מראשיתה עד ימינו.
- ישראל ואורייתא[3]
- כללים ומידות לדרכי ביטוי של הדרשה, והוראות מעשיות לדרשן[4]
- לבירור מושגי המוסר, מידות ודעות תבורה ובחיים[5]
- תורת הדרשה[6]
- דיני ישראל ודייני ישראל,[7] בתוך: ספר היובל להרב משה אביגדור עמיאל, מוסד הרב קוק, תש"ג, עמודים 107 ואילך
- שו"ת (לא יצא לאור)
- "ויכוחי אמונה"- ויכוחים בהם השתתף (לא יצא לאור)
- זכרונות מעברו (פורסמו ב"במישור", שנים ג-ה, וכן פרקים מהם פורסמו בעיתון הצופה בימי הזיכרון שלו)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי שמעון יעקב גליקסברג בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "הרב שמעון יעקב הלוי גליקסברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2238
- נתן גורן, הרב שמעון יעקב הלוי גליקסברג (במלאת שלושים לפטירתו), דבר, 8 בינואר 1951
שמעון יעקב גליקסברג (1870-1950), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמעון יעקב גליקסברג באתר GRAVEZ
- ^ ארכיון שמעון יעקב גליקסברג, בספרייה הלאומית
- ^ ישראל ואורייתא, מוסד הרב קוק, תל אביב, ה'תש"ח, באתר היברובוקס
- ^ תורת הדרשה, כללים ומידות לדרכי ביטוי של הדרשה, והוראות מעשיות לדרשן, מוסד הרב קוק, תל אביב, ה'תש"ח, באתר היברובוקס
- ^ מושגי החיים, לבירור מושגי המוסר, מידות ודעות תבורה ובחיים, מוסד הרב קוק, תל אביב, ה'תש"ה, באתר היברובוקס
- ^ תורת הדרשה, מוסד הרב קוק, תל אביב, ה'תש"ח, באתר היברובוקס
- ^ דיני ישראל ודייני ישראל