שמעון כהנר
 | |
| שמעון כהנר, 2017 | |
| לידה |
29 בדצמבר 1934 רשפון, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 2020 (בגיל 85) נווה איתן, ישראל |
| כינוי | קצ'ה |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
פעולות התגמול מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
  | |
.jpg)
שמעון כהנר (כונה קָצָ'ה; 29 בדצמבר 1934 – 27 בינואר 2020[1]) היה איש צבא ומנהל ישראלי. היה אלוף-משנה בצה"ל ושימש מנכ"ל אתר גבעת התחמושת ויו"ר העמותה העוסקת בתפעול אתר הזיכרון והנצחת מורשת הקרב שנערך במקום.
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קצ'ה נולד במושב רשפון והיה בנם הבכור מבין שלושה לבני הזוג אידה ואשר כהנר, עולים ציוניים מהעיר ניז'ין שבאוקראינה. הוא למד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל.
שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום לימודיו התגייס והחל לשרת בנח"ל. במהלך קורס מ"כים ב-1953 גויס על ידי מאיר הר-ציון ליחידה 101, שהוקמה על ידי רס"ן אריאל שרון[2]. כהנר השתתף בחלק ניכר מן הפעולות שביצעה היחידה, ובכלל זה במבצע כפפות משי[3]. בהמשך השלים קורס קצינים עבר לצנחנים לגדוד 890, בעת ששרון שימש כמפקדו [4]. ב-1955 השתתף במסגרת שירות המילואים כמפקד מחלקה בפעולה באזור ניצנה, במהלך הקרב נפצע באורח אנוש בבטנו, שהה בשיקום במשך כחצי שנה ונותר נכה. במלחמת ששת הימים שירת במילואים כמפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים "חוד החנית", ובמהלך הקרבות לשחרור ירושלים קודם לסגן מפקד גדוד[5]. כהנר שימש כסמג"ד בשירות המילואים ולחם במלחמת ההתשה[6]. במלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד גדוד 48 של הצנחנים[7], והוביל אותו במבצע אבירי לב[8] ובקרבות בגזרת איסמעיליה[9]. בהמשך פיקד על חטיבה 172 בתקופת מלחמת לבנון הראשונה[10] ובשירות המילואים שירת כסגן מפקד אוגדה[11].
פועלו כחקלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל לשירותו הצבאי, קצ'ה הקדיש את עצמו לחקלאות ועבד במשך שנים רבות בגידול הבקר של קיבוץ נווה איתן. הוא הקים את חוות הבקר של הקיבוץ באזור יהודיה ברמת הגולן והמקום כונה החווה של קצ'ה[12][13]. ובהמשך גם נעשה בעלים של חוות בקר בגלבוע, שנוהלה על ידו ועל ידי בני משפחתו.
תפקידים אזרחיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתפקידיו הנוספים להיותו חקלאי ואיש צבא, קצ'ה היה מזכיר ארגון מגדלי בקר לבשר[14], מרכז הקליטה ביישובי עמק בית שאן בעת גל העלייה הגדול בתחילת שנות ה-90, ומנכ"ל אתר גבעת התחמושת. שימש בהתנדבות כיו"ר אתר ועמותת גבעת התחמושת והיה חבר במועצה הלאומית למען הגולן ובקעת הירדן.
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קצ'ה היה חבר קיבוץ נווה איתן, והיה גם למזכירו.
נפטר ב-27 בינואר 2020. הותיר אחריו אישה, רותי, ארבעה ילדים ושבעה נכדים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון כהנר, קצ'ה: להיות אחד מרבים, אוטוביוגרפיה, הוצאת ידיעות ספרים, 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם תלמי, קאצ'ה בגולן, מעריב, 26 בספטמבר 1973
- טל חסין, מלחמות הבוקרים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2004
- יצחק ון לואן, "אני מתכוון לחיות עד גיל 101", באתר דתילי, 5 ביוני 2007
- אייל לוי, "לפני שהקמנו את ה-101 הצבא היה על הפנים", באתר nrg, 20 במרץ 2014
- איתי אילנאי, "החיילים של היום יותר טובים מפעם,אבל המנהיגים חארות", באתר ynet, 12 באוקטובר 2019
- כתרי מעוז , הצוואה של קצ'ה: לדחוף את העגלה ולעולם לא לעצור, באתר ערוץ 7, 28 בינואר 2020
- שמעון כהנר "קצ'ה" הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 28 בינואר 2020
- תמונות נדירות של שמעון כהנר (קצ'ה) משירותו הצבאי, באתר ערוץ 7, 28 בינואר 2020
הגדוד של קאצ'ה במלחמת יום הכיפורים, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- נתי גבאי, אלבום התמונות הנפלא של שמעון כהנר (קצ'ה) ז"ל, הספרייה הלאומית, 28 בינואר 2020
- מכתביו
- אריק, מחכים שתחזור אלינו, באתר ynet, 5 בינואר 2006
- פרידה מהלוחם היהודי הגדול ביותר מאז בר-כוכבא, באתר וואלה! NEWS, 14 במרץ 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמעון כהנר "קצ'ה" מלוחמי יחידת 101 הנודעים, מת בגיל 85 וואלה! NEWS, אלי אשכנזי, 28 בינואר 2020
- ^ אפרים גנור, מאיר הר-ציון, מגדולי לוחמי צה"ל: "להגיד שלא פחדנו זה לא אמיתי", סופהשבוע, 22.03.2014.
- ^ מאיר הר-ציון, פרקי יומן בעריכת נעמי פרנקל, הוצאת א. לוין אפשטיין, תל אביב, 1968, עמודים 169-173.
- ^ מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמוד 174.
- ^ אלישיב שמשי, "איפה אני נמצא, לעזאזל?", הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2001, עמוד 73.
- ^ חדשות nana10, מגזין "שישי" 14.02.14, באתר של "רשת 13", 14 בפברואר 2014 (במקור, מאתר "nana10").
- ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמ' 183.
- ^ אייל לוי, "לפני שהקמנו את ה-101 הצבא היה על הפנים", באתר nrg, 20 במרץ 2014.
- ^ יהונתן גפן, "חומר טוב, הוצאת דביר, 2002, עמודים 238-239.
- ^ יצחק ון לואן, "אני מתכוון לחיות עד גיל 101", באתר דתילי, 5 ביוני 2007.
- ^ מערכת אתר צה"ל, "מורשתו תמשיך להדהד ולהשפיע על לוחמי צה"ל גם בדורות הבאים", באתר דובר צה"ל, 4 בפברואר 2020.
- ^ אלי שילר ומשה ענבר, אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל - רמת הגולן, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1987, עמ' 188
- ^ בשנת 2000 מכר הקיבוץ את החווה לגורם פרטי
- ^ יעקב בר-און, “קצ'ה", לוחם ב־101 המיתולוגית: "אלאור אזריה? פאשיסט", באתר מעריב אונליין, 4 באוגוסט 2017
