שמעון כהנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמעון כהנר
שמעון כהנר קצה.jpg
שמעון כהנר, 2017
לידה 29 בדצמבר 1934
רשפון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בינואר 2020 (בגיל 85)
נווה איתן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי קצ'ה
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
פעולות התגמול
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כהנר לוחץ את ידו של נשיא המדינה ראובן ריבלין באירוע שנערך לכבוד יציאת הספר "67 ירושלים. מלחמה" מאת גדעון אביטל-אפשטיין, פברואר 2018

שמעון כהנר (כונה קָצָ'ה; 29 בדצמבר 193427 בינואר 2020[1]) היה איש צבא ומנהל ישראלי. היה אלוף-משנה בצה"ל ושימש מנכ"ל אתר גבעת התחמושת ויו"ר העמותה העוסקת בתפעול אתר הזיכרון והנצחת מורשת הקרב שנערך במקום.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצ'ה נולד במושב רשפון והיה בנם הבכור מבין שלושה לבני הזוג אידה ואשר כהנר, עולים ציוניים מהעיר ניז'ין שבאוקראינה. הוא למד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו התגייס והחל לשרת בנח"ל. במהלך קורס מ"כים ב-1953 גויס על ידי מאיר הר-ציון ליחידה 101, שהוקמה על ידי רס"ן אריאל שרון[2]. כהנר השתתף בחלק ניכר מן הפעולות שביצעה היחידה, ובכלל זה במבצע כפפות משי[3]. בהמשך השלים קורס קצינים עבר לצנחנים לגדוד 890, בעת ששרון שימש כמפקדו [4]. ב-1955 השתתף במסגרת שירות המילואים כמפקד מחלקה בפעולה באזור ניצנה, במהלך הקרב נפצע באורח אנוש בבטנו, שהה בשיקום במשך כחצי שנה ונותר נכה. במלחמת ששת הימים שירת במילואים כמפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים "חוד החנית", ובמהלך הקרבות לשחרור ירושלים קודם לסגן מפקד גדוד[5]. כהנר שימש כסמג"ד בשירות המילואים ולחם במלחמת ההתשה[6]. במלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד גדוד 48 של הצנחנים[7], והוביל אותו במבצע אבירי לב[8] ובקרבות בגזרת איסמעיליה[9]. בהמשך פיקד על חטיבה 172 בתקופת מלחמת לבנון הראשונה[10] ובשירות המילואים שירת כסגן מפקד אוגדה[11].

פועלו כחקלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לשירותו הצבאי, קצ'ה הקדיש את עצמו לחקלאות ועבד במשך שנים רבות בגידול הבקר של קיבוץ נווה איתן. הוא הקים את חוות הבקר של הקיבוץ באזור יהודיה ברמת הגולן והמקום כונה החווה של קצ'ה[12][13]. ובהמשך גם נעשה בעלים של חוות בקר בגלבוע, שנוהלה על ידו ועל ידי בני משפחתו.

תפקידים אזרחיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקידיו הנוספים להיותו חקלאי ואיש צבא, קצ'ה היה מזכיר ארגון מגדלי בקר לבשר[14], מרכז הקליטה ביישובי עמק בית שאן בעת גל העלייה הגדול בתחילת שנות ה-90, ומנכ"ל אתר גבעת התחמושת. שימש בהתנדבות כיו"ר אתר ועמותת גבעת התחמושת והיה חבר במועצה הלאומית למען הגולן ובקעת הירדן.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצ'ה היה חבר קיבוץ נווה איתן, והיה גם למזכירו.

נפטר ב-27 בינואר 2020. הותיר אחריו אישה, רותי, ארבעה ילדים ושבעה נכדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון כהנר בוויקישיתוף
מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעון כהנר "קצ'ה" מלוחמי יחידת 101 הנודעים, מת בגיל 85 וואלה! NEWS, אלי אשכנזי, 28 בינואר 2020
  2. ^ אפרים גנור, מאיר הר-ציון, מגדולי לוחמי צה"ל: "להגיד שלא פחדנו זה לא אמיתי", סופהשבוע, ‏ 22.03.2014.
  3. ^ מאיר הר-ציון, פרקי יומן בעריכת נעמי פרנקל, הוצאת א. לוין אפשטיין, תל אביב, 1968, עמודים 169-173.
  4. ^ מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמוד 174.
  5. ^ אלישיב שמשי, "איפה אני נמצא, לעזאזל?", הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2001, עמוד 73.
  6. ^ חדשות nana10, מגזין "שישי" 14.02.14, באתר של "רשת 13", 14 בפברואר 2014 (במקור, מאתר "nana10").
  7. ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמ' 183.
  8. ^ אייל לוי, "לפני שהקמנו את ה-101 הצבא היה על הפנים", באתר nrg‏, 20 במרץ 2014.
  9. ^ יהונתן גפן, "חומר טוב, הוצאת דביר, 2002, עמודים 238-239.
  10. ^ יצחק ון לואן, "אני מתכוון לחיות עד גיל 101", באתר דתילי, 5 ביוני 2007.
  11. ^ מערכת אתר צה"ל, "מורשתו תמשיך להדהד ולהשפיע על לוחמי צה"ל גם בדורות הבאים", באתר דובר צה"ל, 4 בפברואר 2020.
  12. ^ אלי שילר ומשה ענבר, אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל - רמת הגולן, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1987, עמ' 188
  13. ^ בשנת 2000 מכר הקיבוץ את החווה לגורם פרטי
  14. ^ יעקב בר-און, ‏“קצ'ה", לוחם ב־101 המיתולוגית: "אלאור אזריה? פאשיסט", באתר מעריב אונליין, 4 באוגוסט 2017