שמעון ליניאל
 | |
| לידה |
8 באוגוסט 1922 מגדבורג, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
18 בפברואר 2009 (בגיל 86) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
שמעון ליניאל (8 באוגוסט 1922 - 18 בפברואר 2009)[1] היה פרסומאי ישראלי, מוותיקי ענף הפרסום בישראל, מייסד חברת הפרסום "ליניאל DDB" ("בינג ליניאל").
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1922 במגדבורג שבגרמניה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל. היה חבר ב"הגנה", ולימים שירת בחיל הרפואה במשך 36 שנים.[דרושה הבהרה]
בשנת 1935 החל את דרכו בעולם הפרסום כעובד במחלקת הפרסום של חברת "שמן". בשנת 1947 מונה למנהל מחלקת הפרסום של החברה.
בשנת 1952 פרש משמן והצטרף כשותף ליונה בינג, שהיה הבעלים של משרד הפרסום "פרסום בינג" בחיפה, והמשרד נקרא "בינג ליניאל". הלקוח הראשון שלו היה חברת "שמן"[2]. באותו זמן היה "בינג ליניאל" משרד הפרסום החיפאי היחיד שעבד ברמה הארצית. המשרד גדל ובין לקוחותיו היו חברות גדולות במשק הישראלי, ובהן: בלו בנד תלמה (לימים יוניליוור וקנור)[3], צים, נעלי המגפר, צמיגי אליאנס וחברת הבנייה דניה סיבוס.
בשנת 1961 נפתח סניף של המשרד בתל אביב והוא קיבל את תקציבי הפרסום של חברות נוספות, בהן: פזגז, ההסתדרות, בנק אמריקאי ישראלי וחברת הביטוח מגדל חברה לביטוח.
בשנת 1972 נכנס בנו, אפרים, לניהול המשרד. בשנת 1982 עבר אפרים ליניאל לפעול בתל אביב. בשנת 1992, עם הצטרפות המשרד לסוכנות הפרסום העולמית ", שונה שם המשרד ל"ליניאל-DDB". עם השנים הצטרפו לקוחות נוספים, ובהן אשדר, צ'מפיון מוטורס וזוגלובק[4].
בשנת 1997 הצטרף למשרד שותף נוסף, גלי הוס[5], ושם המשרד שונה ל"ליניאל-הוס DDB"[6].
בשנת 2000 הוחלט לסגור את הסניף החיפאי והלקוחות החיפאים הועברו למשרד התל אביבי. באותה שנה פרש שמעון ליניאל לגמלאות והשליטה המלאה על המשרד עברה לבנו אפרים, שהוביל שורה של רכישות ומיזוגים[7]. בשנת 2007 החליט אפרים ליניאל למכור את חלקו לשותפים האחרים[8], בנוסף פורקה השותפות עם DDB[9]. לאחר שמכר את חלקו לשותפיו, הם פנו למשרד הפרסום מקאן תל אביב ומוזגו לתוכו[10].
ליניאל היה נשוי לרבקה עד למותה ב-1996 ואב לשלושה.
פעילות ציבורית וחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליניאל עסק בפעילות ציבורית והתנדבותית ענפה, בעיקר בעירו חיפה. היה נשיא אגודת השוחרים של אוניברסיטת חיפה (1991–2001), חבר חבר הנאמנים וחבר כבוד בוועד המנהל של האוניברסיטה.
כיהן כסגן יו"ר אגודת הידידים של בית החולים רמב"ם בחיפה, נשיא רוטרי חיפה ויו"ר עמותת "ילדינו בתנופה" (טיפול בילדים בסיכון) מטעם עיריית חיפה.
הקים בחיפה בית ספר ערב לנוער דתי עובד ואת תנועת הספורט הדתית "אליצור" בחיפה. נמנה עם הנהלות חיפה ורייטי ישראל, אגודת ידידי ארץ ישראל היפה סניף חיפה, תזמורת חיפה וקרן חיפה.
היה חבר בהנהלת מכון ויצמן. הקים את אגודת הידידים של בית לוינשטיין ברעננה וכיהן כיו"ר האגודה.
אותות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יקיר חיפה. שימש יו"ר פורום יקירי חיפה.
- יקיר אוניברסיטת חיפה (בשנת 2002)
- יקיר "צים"
- פרס "קקטוס הזהב" של תעשיית הפרסום על מפעל חיים (בשנת 2002)[11].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האוניברסיטה נפרדת משמעון ליניאל ז"ל (אורכב 18.10.2013 בארכיון Wayback Machine), באתר של אוניברסיטת חיפה
- שמעון ליניאל, הפרסומאי לא יחפה על פגמים וכשלונות, דבר, 2 באפריל 1971
- מיכל סבו, ליניאל בחן מיזוג עם זרמון גולדמן או דחף1, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2001
- איילה צורף, יהושע, גיתם, יורו, ליניאל ודרורי במיזם מדיה משותף, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2004
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ אסתי סגל, מהם הזכרונות שיש לציבור הישראלי ממותגים נושנים כמו סוסיתא, אמה, סיפולוקס ואתא?, באתר גלובס, 10 ביולי 2008
- ^ נמס בכוס ב-4 מיליון שקל, באתר הארץ, 9 בפברואר 2005
- ^ ענת ביין, אחרי 25 שנה: זוגלובק עשויה להפסיק ההתקשרות עם ליניאל, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2005
- ^ ורד שרון-ריבלין, שותף חדש לפרסום ליניאל: גלי הוס, באתר גלובס, 6 בינואר 1997
- ^ מאת ורד שרון-ריבלין, ליניאל-הוס מקים סניף של חברת המדיה הבינל' "אופטימום", באתר גלובס, 11 באוגוסט 1997
- ^ סיון קלינגבייל, מנכ"ל דיונון, איתן זינגר, מצטרף כשותף במשרד הפרסום ליניאל DDB, באתר הארץ, 30 בינואר 2005
איילה צורף, מיזוג בין ליניאל ועפר&הרץ, באתר הארץ, 4 בינואר 2006
ענת ביין, מיזוג בין המשרדים ליניאל DDB ועופר&הרץ, באתר גלובס, 4 בינואר 2006 - ^ יעל ולצר, אפרים ליניאל מכר את חלקו במשרד הפרסום: "אני יוצא לחופש", באתר הארץ, 20 באוגוסט 2007
עדי דברת, אפרים ליניאל, מבעלי עפר, הרץ ליניאל DDB, מוכר את חלקו במשרד הפרסום ללהבי והרץ, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2007 - ^ איילה צורף, סוכנות הפרסום DDB העולמית חתמה על הסכם ייצוג עם משרד זרמון-גולדמן, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2007
- ^ נעמי דרום, "פתאום כבר לא צריכים אותך", באתר הארץ, 22 במאי 2008
- ^ מיכל סבו, מקאן קשר בראל זכה בתחרות הפרסום קקטוס הזהב, באתר הארץ, 18 ביוני 2002