שמעון מרילס
| לידה |
1758 ה'תקי"ט |
|---|---|
| פטירה |
1849 (בגיל 91 בערך) ט"ו בתשרי ה'תר"י |
| מקום קבורה | ירוסלב |
| השתייכות | חסידות |
| רבותיו | רבי אלימלך מליז'ענסק, החוזה מלובלין |
| תלמידיו | רבי שלמה זלמן פרנקל מויליפולי |
| חיבוריו | תורת שמעון |
  | |
רבי שמעון מרילס[1] (ה'תקי"ט–ט"ו בתשרי ה'תר"י, 1758–1849) מירוסלב, ידוע גם כרבי שמעון יערסלובר, היה מייסד חסידות ירוסלב.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמעון נולד ב־ה'תקי"ט, לאביו הרב ישראל אלבוים (ה'ת"ק לערך–ט"ז בניסן ה'תקע"ב), מיוזפוף, בנו של הרב יעקב קופל ליקובר, מלוקוב, ולאמו אסתר עטל לבית וייסבלום.
בילדותו עבר אביו ליוזפוף והשאיר את רבי שמעון אצל סבו הרב יעקב קופל ליקובר.
הרב יעקב קופל התפרנס מפונדק ובית מזיגה בבעלותו שהופעלו על ידי אחרים. הוא עצמו היה יושב יומם ולילה בלימוד ושמו נודע באזור כתלמיד חכם ובעל חסד. היה מהמתנגדים לתנועת החסידות. מסופר שהבעל שם טוב ניסה למשוך את הרב יעקב קופל לחסידות אך ללא הצלחה[2]. הוצעו לו עמדות רבניות שונות והוא דחה את כולם, ביניהם הרבנות שהוצעה לו על ידי הקהילה באמסטרדם. רבי יעקב קופל נפטר בט"ו באדר ה'תקכ"ט.
בנו הרב ישראל הלך בעקבותיו והתנגד בחריפות לחסידות.
בנערותו רבי שמעון נמשך אחר בן דודו ורבו המובהק החוזה מלובלין (אמו הייתה אחותו של הרב ישראל) והפך לחסיד. בעקבות כך נתגלע עם אביו לוויכוחים רבים ואף לדיני תורה[3]. ציווה לו אביו שאם לא יאמר אחריו קדיש בלי 'ויצמח פורקניה' כמנהג החסידים, עדיף שלא יאמר קדיש כלל[4].
לאחר נישואיו התגורר רבי שמעון אצל חמיו בירוסלב.
רבי שמעון טבע את השם מרילס (ויש הטועים בהגייה: 'מרילוס') – נוטריקון של שם אביו – מרבי ישראל לייבס – במקום שם משפחתו הקודם, אלבוים.
רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשון רבותיו היה רבי אלימלך מליז'נסק. כשרבי יעקב יצחק הורוביץ, ה"חוזה", החל לנהל עדה, הצטרף אליו רבי שמעון אף על פי שהיה זה בחיי רבי אלימלך. את ה"חוזה" ראה כל ימיו כרבו המובהק. במקביל, קיבל גם את מרות רבי מנחם מנדל מרימנוב, שהתגורר בסמיכות לירוסלב, וזאת בהוראת ה"חוזה".
אחר פטירת החוזה ורבי מנחם מנדל מרימנוב, בשנת תקע"ה, היה נוסע רבות לרבי נפתלי מרופשיץ, שהיה צעיר ממנו בשנה אחת. אחרי פטירתו בתקפ"ז המשיך לנסוע לשבתות לחתנו רבי אשר ישעיה מרופשיץ, שמילא את מקומו, ואף לבנו רבי מנשה – שהיה צעיר ממנו ב־40 שנה – נסע לאחר פטירת אביו. כמו כן נסע אל רבי צבי הירש משרת, שהיה השמש של רבי מנחם מנדל מרימנוב וממלא מקומו לאחר פטירתו, ואל רבי צבי הירש מזידיטשוב, שהחל להנהיג עדה אחרי פטירת ה"חוזה".
בזקנותו היה מרבה לנסוע אל רבי שלום רוקח מבעלז. מסופר כי כשהגיע פעם לרבי שלום בגיל תשעים אמר לו האחרון כי בגיל כזה צריך לשבת בבית, אך הוא השיב לו "בבית מתעפשים". בבעלז התבצר לו מקום של כבוד, ואצל חסידי בעלז השתמרו דברי תורה וסיפורים רבים ממנו.
היה מקורב לרבים מאדמו"רי דורו ואף שהאריך ימים (91) וכהו עיניו, המשיך לנסוע אליהם, צעירים כמבוגרים.
עוד מרבותיו היו: רבי משה לייב מסאסוב, רבי משה מפשווארסק. היה נוסע לעוד צדיקים כגון רבי מאיר מפרמישלאן, רבי חיים מקוסוב, רבי חיים מצאנז, רבי שלום מקאמינקא, רבי יששכר דב אב בית דין סקוהל (חמיו של רבי שלום מבעלז).
רבנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי פטירת הנועם אלימלך מינו תלמידיו את רבי שמעון לאדמו"ר מבלי לשאול את פיו, מחשש שיסרב.
יחסים טובים שררו בינו לבין רבני העיר: רבי יהודה הלר־ולרשטיין, רבי נפתלי הירץ חריף, ורבי יעקב יצחק הורביץ בעל "באר יצחק". "דיין הגדול" בעיר היה רבי אריה לייבוש הורביץ אחי רבי אליעזר בעל ה"נועם מגדים".
מעורב היה בענייני הציבור שבעיר, וטיפל אישית בקיומם של המוסדות, כגון מקוה כהלכה ושחיטה כשרה. כשנגשו לבניין בית הכנסת הגדול, ונערכה מגבית מקיפה, נטל רבי שמעון חלק פעיל, אף על פי שהיה לו קלויז משלו. כמו כן שימש כיושב ראש הוועדה המיוחדת בת שבעה חברים מנכבדי העיר, שקמה ביום ט' בשבט תקצ"ד, במטרה לגייס כספים, כדי שגם ילדי העניים יוכלו לשכור ממלאי מקום ולהיפטר מהשירות בצבא אוסטריה.
כותב הפתקאות (הגבאי) אצל רבי שמעון היה ר' מנחם מנדל (מענדיש) טאושטיין.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין תלמידיו המפורסמים נמנה רבי שלמה זלמן פרנקל מויליפולי, שהיה תחילה משמשו, ולבסוף הסמיכו להנהגה. ממנו נסתעפו דורות של רבנים ואדמו"רים עד לשואה. כמו כן ידוע שנסעו אליו בני הדודים: רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, ורבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה. רבי יוסף באב"ד מטרנופול, בעל "מנחת חינוך", נסע אליו פעמיים.
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמעון הלך לעולמו ביום הראשון של סוכות ה'תר"י. נקבר בבית העלמין בפרבר פלקין המרוחק כשמונה ק"מ מירוסלב. על קברו נבנה אהל רחב ובו נטמנו בנו ממלא מקומו רבי בונם מנדל ואשתו, וחתנו רבי קהת היילפרין ואשתו.
יהודי העיר היו פוקדים את המקום בעיקר בימי הרחמים והסליחות. האהל נהרס בידי פורעים בימי השואה ובמשך תקופה ארוכה לא היה ידוע מקומו בבית העלמין החרב. בכ"ח אדר ה'תש"ע נחנך מחדש האוהל על ידי אגודת אהלי צדיקים[5].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמעון נישא לאשתו ביילה, בת לתושב ירוסלב. ידועים עשרה מילדיהם:
- הרב בונם מנחם מנדל מרילס (ה'תק"ע–אלול ה'תרמ"ח), ממשיך שושלת החסידות בירוסלב.
- הרב יצחק מרילס (ה'תקע"ה–ה'תרנ"ב) מרופשיץ, נישא לשרה בת הרב מנשה רובין רבה של רופשיץ ובהמשך מילא את מקומו.
הייתה לו בת שנישאה לרב יעקב מרדכי ליברמן אב"ד טופורוב. היא נפטרה בצעירותה ור' יצחק גידל את שתי יתומותיה כאב. חתנו אימץ את השם מרילס. בני משפחה זו נפוצו בכל אירופה וגם בישראל.
נולד כאשר היה אביו כבן שבעים ונקרא על שם רבי נפתלי מרופשיץ שנפטר לפני כן. נכדו ר' יוסף מרילס הדפיס את כתבי הרב נפתלי בספר 'אילה שלוחה'. בספר גם חומר רב על ר' שמעון ותולדות צאצאיו בליטוביסק. בנו של ר' נפתלי הרב יעקב קופל[6] מילא את מקומו בליטוביסק.
- אשתו של רבי יהושע לאם מבעלז
- שיינדל רייזל אשתו של הרב קהת הילפרין
- אשתו של הרב יהודה לייביש חלמר מוורשה
- אשתו של הרב אליהו צבי וובר רבה של ברזוב.
- אשתו של רבי נתן נטע מישיניצה
- אשתו של הרב מרדכי הלר מירוסלב
- פריידה אשתו של הרב צבי וורמן, בנו של הרב אברהם דוד ורמן, רבה של בוצ'אץ'.
אחיו רבי משה, היה גם הוא חסיד והתגורר בליז'נסק. על מצבתו נכתב כי הוא אחיו של רבי שמעון. בנו ישראל נפטר בט"ו בשבט תרכ"ג וקבור בבית הקברות העתיק בצפת.
אח נוסף היה הרב יעקב קופל שגר באולינאב.
תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמעון עצמו לא העלה את תורתו על הכתב אך ליקוטים מפי שומעיו נדפסו בספר 'תורת שמעון'. מהדורה ראשונה ירוסלב, תרס"ח. יצא במהדורות רבות נוספות. תורגם לאנגלית ויצא במישיגן, 2000.
המשך החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חסידות ירוסלב
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הגדול רבי בונם מנחם מנדל, לאחריו כיהן רבי שמעון השני בנו של רבי בונם מנדל, נולד אחרי פטירת סבו ונקרא על שמו. חתמו את השושלת שלושת בניו של רבי שמעון השני:
- רבי דוד (חתן רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב), שמילא את מקומו, ואחריו בנו רבי בנימין מנחם שהוכתר לממלא מקום אביו על אף היותו בחור.
- רבי ישראל אריה ליב (חתן רבי טודרוס רוקח מנעמירוב) - ישב בבית כנסת משלו בירוסלב עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. כשהנאצים כבשו את פולין ב־1939 הוא ברח לזילקוב, שם הוא נפטר ב־1943 לערך, בזמן מחבואו ביער סמוך.
- רבי אליעזר (חתן רבי משה מקארוב ובזיווג שני חתן רבי אשר ישעיה מזלקובה) – אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין וכיהן שם כאדמו"ר מירוסלב. נספה בשואה.
בשנת תשס"ה הונצח שמו בכולל אברכים שהוקם לזכרו בבני ברק – על ידי נכדו הרב אברהם שמעון מרילוס ראש כולל תורת שמעון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה,
- מאיר וונדר, אהל שמעון, ירושלים, תשל"ד
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 168
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר וונדר, המעיין, רבי שמעון מירוסלב, ניסן תשל"ג, עמ' 59 ואילך, באתר HebrewBooks
- הספר תורת שמעון באתר הספרייה הלאומית
- הספר אוהל שמעון באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ או כפי שחלק מצאצאיו קוראים לעצמם – מרילוס, ביידיש – מארילעס
- ^ מסופר שהוא ברח מהחלון מחשש שיושפע מהבעש"ט באותה הזדמנות בירך את כלתו שהייתה בהריון עם רבי שמעון, שיצא בנה גדול בחסידות
- ^ אצל בעל ה'ישועות יעקב'.
- ^ מובא בשו"ת שואל ומשיב. אחר שנפטר אמר החוזה: 'בעולם האמת הוא יודע את האמת להגיד עם ויצמח'
- ^ ירוסלב: נחנך אוהל הרה"ק מירוסלב, אתר אגודת אהלי צדיקים
- ^ בתו של רבי יעקב קופל, רבקה הענא- אשתו של ר' חיים נח שפירא, שו"ב ומו"צ דק"ק פידבוש – היא אמו של ר' שמעון מרילס (מרילוס) משיקגו–בני ברק