שמעון משה דיסקין

ערך זה עוסק בראש ישיבה בישיבת קול תורה. אם התכוונתם לסבו של נשוא הערך זה, מחבר הספר "מדרש שמעוני", ראו שמעון משה דיסקין (לכוביץ').

ביוגרפיה

נולד ברוסיה לרב יהושע זליג דיסקין. בילדותו עלה לארץ ישראל עם הוריו. המשפחה התגוררה בפרדס חנה, שם נתמנה אביו לרב המקומי. למד בישיבת פוניבז'. לאחר נישואיו בשנת 1957^[1] היה ממקימי כולל פוניבז', החל מאלול תשכ"ד כיהן כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים בראשון לציון^[2]. ולאחר מכן הקים יחד עם הרב צבי פרידמן ישיבה לבוגרי ישיבות תיכוניות בנתניה בשם "תפארת נתניה", נתמנה לראש הכולל בישיבת תפארת ציון. ובהמשך עבר לכהן כר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן מונה לר"מ בישיבת קול תורה, בראשותו של רבי שלמה זלמן אוירבך. התפרסם כבעל אמרות שנונות.

יזם את עריכת 'ספר המפתח' שהוציא הרב שבתי פרנקל על הרמב"ם.^[^{דרוש מקור]}

הרבה לעסוק בפעילות ציבורית. בין השאר עמד בראש ועדת הסמינרים שנועדה לפתור את בעיית השילוב של בנות עדות המזרח בסמינרים הליטאיים והיה חבר הוועד בתלמוד תורה המסורה עם ידידו הרב ברוך שמואל דויטש. הוא והרב רפאל שמואלביץ יזמו את הקמת השכונה החרדית רמת שלמה בירושלים.

נפטר ממחלה בשנת ה'תשנ"ט. אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מישיבת קול תורה.

אחיו הרב יוסף דיסקין היה מראשי ישיבת תפארת ציון. אחותו הניה רחל הייתה אשתו של ראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדלשטיין.

בעיר אלעד הוקמה לזכרו הישיבה לצעירים "משאת המלך", על שם סדרת ספריו.

משאת המלך - (20 כרכים) על התלמוד הבבלי, על הרמב"ם ועל המקרא. לאחר פטירתו יצאו גם הגדה של פסח, ו"הערות והארות" וספר על המועדים - כולם תחת השם "משאת המלך".
פותח שער - קושיות והערות בעניינים שונים בתלמוד בבלי.