שמעון משה דיסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון משה דיסקין
לידה 15 בינואר 1932
ז' בשבט ה'תרצ"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 ביוני 1999 (בגיל 67)
ט"ז בתמוז ה'תשנ"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 ביוני 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב יהושע זליג דיסקין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הרב קוק לספרות תורנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שמעון משה דיסקין (מכונה: סימוניק) (ז' בשבט ה'תרצ"ב, 15 בינואר 1932 - ט"ז בתמוז ה'תשנ"ט, 30 ביוני 1999) היה מראשי ישיבת קול תורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברוסיה לרב יהושע זליג דיסקין. בילדותו עלה לארץ ישראל עם הוריו. המשפחה התגוררה בפרדס חנה, שם נתמנה אביו לרב המקומי. למד בישיבת פוניבז'. לאחר נישואיו בשנת 1957[1] היה ממקימי כולל פוניבז', ולאחר מכן הקים יחד עם הרב צבי פרידמן ישיבה לחוזרים בתשובה בנתניה בשם "תפארת נתניה". בהמשך עבר לכהן כר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן מונה לר"מ בישיבת קול תורה, בראשותו של רבי שלמה זלמן אוירבך. התפרסם כבעל אמרות שנונות.

יזם את עריכת 'ספר המפתח' שהוציא הרב שבתי פרנקל על הרמב"ם.[דרוש מקור]

הרבה לעסוק בפעילות ציבורית. בין השאר עמד בראש ועדת הסמינרים שנועדה לפתור את בעיית השילוב של בנות עדות המזרח בסמינרים הליטאיים והיה חבר הוועד בתלמוד תורה המסורה עם ידידו הרב ברוך שמואל דויטש. הוא והרב רפאל שמואלביץ יזמו את הקמת השכונה החרדית רמת שלמה בירושלים.

בשנת ה'תשל"ג זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

נפטר ממחלה בשנת ה'תשנ"ט. אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מישיבת קול תורה.

אחיו הרב יוסף דיסקין היה מראשי ישיבת תפארת ציון. אחותו הניה רחל הייתה אשתו של ראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדלשטיין.

בעיר אלעד הוקמה הישיבה לצעירים "משאת המלך", על שם סדרת ספריו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משאת המלך - (20 כרכים) על התלמוד הבבלי, על הרמב"ם ועל המקרא. לאחר פטירתו יצאו גם הגדה של פסח, ו"הערות והארות" וספר על המועדים - כולם תחת השם "משאת המלך".
  • פותח שער - קושיות והערות בעניינים שונים בתלמוד בבלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 28 בנובמבר 1957