שמעון נתן נטע בידרמן (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב שמעון נתן נטע בידרמן
האדמור שמעון נתן נטע בידרמן.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1931
ז' בטבת ה'תרצ"א
בני ברק, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בספטמבר 2009 (בגיל 78 בערך)
י' בתשרי ה'תש"ע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אב משה מרדכי בידרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חסידות לעלוב ה־דור השביעי
תשמ"זתש"ע
מקביל ל אחיו: אברהם שלמה, אלתר אלעזר מנחם.
בן דודו: שמעון נתן נטע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שמעון נתן נטע בידרמן (ז' בטבת ה'תרצ"אי' בתשרי ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר מלעלוב בלוד בשנת ה'תשמ"ט

נולד בבני ברק, לרבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים וחידושי הרי"ם בתל אביב.

נישא לבתו של הרב שלמה פריינד, נכדו של הרב סנדר פריינד "הרב מבאכטא", לאחר נישואיו התגורר בקראון הייטס ובבורו פארק. לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב. מייד לאחר הכתרתו פעל לסיום המחלוקת בחסידות קרלין, ופרש מתפקידו זה והמשיך לכהן כרבם של חסידי לעלוב, בלבד.

פעל רבות להעלות את המודעות על האיסור לדבר בתפילה[1].

בית מדרשו המרכזי היה בבני ברק, בסוף ימיו התגורר בצפת, כשהוא שב בתקופות החגים לבני ברק.

בליל יום הכיפורים ה'תש"ע לאחר תפילת ערבית נכנס לחדרו שם נפטר בפתאומיות[2]. במוצאי יום הכיפורים נקבר במעמד רבבות[דרוש מקור] בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מדברי תורתו כונסו בספר "דברות קודש".

הדפיס את ספר הר בשן על רמב"ם הלכות תרומות. לאחר פטירתו נדפס ממנו ספר הר בשן על הש"ס.

לקראת יום כיפור ה'תש"פ יצא לאור ספרו של הסופר יאיר וינשטוק 'הרבי הקדוש מלעלוב'

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הותיר אחריו שלושה בנים ושש בנות. לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים.

חתניו הם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דבר מעניין מאוד היה שבעיצומו של יום ההילולא הראשון של רבנו ביום הקדוש תשע"א, עצר מלכת הלוח הדיגיטלי שתרם במירון על ציון התנא האלוקי רשב"י זיע"א בדיוק במילים "אסור לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה" והפלא הוא עוד יותר עצום שהרי התצוגה היא בשלושה מסכי הלוח מתחלפת כל העת, ואילו היה זה מקרה יכל הלוח לעצור דרך משל בשעה שהראה רק את זמני היום למיניהם, (הרבי הקדוש מלעלוב עמ' 265).
  2. ^ מצמרר: הרבי שהכין את עצמו לפטירתו ביום הכיפורים באתר הידברות.
  3. ^ אבל בחצרות: הרבנית מצפת הלכה לעולמה, באתר בחדרי חרדים, 22 בדצמבר 2018