שמעון נתן נטע בידרמן (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב שמעון נתן נטע בידרמן
האדמור שמעון נתן נטע בידרמן.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1931
טבת ה'תרצ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בספטמבר 2009 (בגיל 78 בערך)
י' בתשרי ה'תש"ע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הזיתים
חסידות לעלוב
מקום מגורים בני ברק
תחילת כהונה תשמ"ז
סיום כהונה תש"ע
אב רבי משה מרדכי בידרמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שמעון נתן נטע בידרמן (טבת ה'תרצ"א - יום כיפור ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר מלעלוב בלוד בשנת ה'תשמ"ט

נולד לרבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב בארץ ישראל. התגורר בבני ברק, בצפת, בקראון הייטס ובבורו פארק. למד בצעירותו בישיבות תומכי תמימים וחידושי הרי"ם בתל אביב. נישא לבתו של הרב שלמה פריינד, נכדו של הרב סנדר פריינד "הרב מבאכטא". לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב. בשל המחלוקת עם חסידות קרלין החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד.

התפרסם בעולם כפועל ישועות ורבים שאלו בעצתו וביקשו את ברכתו.

בית מדרשו המרכזי היה בבני ברק, בסוף ימיו התגורר בצפת, כשהוא שב לקראת חודש תשרי ולזמנים מרכזיים אחרים לבני ברק.

פעל רבות להעלות את המודעות על האיסור לדבר בתפילה.

בליל יום הכיפורים ה'תש"ע לאחר תפילת ערבית נכנס לחדרו שם נפטר בהפתעה מוחלטת.[1] במוצאי יום הכיפורים נקבר במעמד רבבות בבית העלמין הר הזיתים.

הדפיס את ספר הר בשן על רמב"ם הלכות תרומות לאחר פטירתו נדפס ממנו ספר הר בשן על הש"ס.

הותיר אחריו שלושה בנים ושש בנות. לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים.

לקראת יום כיפור ה'תש"פ יצא לאור ספרו של יאיר וינשטוק 'הרבי הקדוש מלעלוב'

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתניו הם:

  • רבי יששכר דב לייפער, האדמו"ר מנדבורנא-באניה צפת, בעל בתו גולדה פרידה (ה'תשי"ד - ה'תשע"ח)[2].
  • אליהו (אייליש) בוכנער מארצות הברית.
  • שמחה אברהם קורנרייך, חסיד באבוב, מארצות הברית.
  • מנדל גולד, בנו של האדמו"ר מאשוואר, רב קהל בית אשר בבורו פארק.
  • רבי אברהם משה גרוס אדמו"ר מקערעסטיר בערבעשט מארצות הברית.
  • ישראל ארנסטר, בנו של הרב מנחם ארנסטר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]