שמעון פדרבוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון פדרבוש

הרב ד"ר שמעון פדרבוש (י"ז בשבט תרנ"ב, 15 בפברואר 1892[1], נארול - ז' באלול תשכ"ט, 21 באוגוסט 1969, ניו יורק) היה רב, ראש ישיבה עורך תורני ומחבר ספרים פורה. פעיל ציוני בולט במזרח אירופה ובארצות הברית, חבר הוועד הפועל הציוני, ומראשי הפועל המזרחי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנארול (אנ') שבגליציה (במאה ה-21 בפולין) בשנת 1892, לטשארנה צציליה לבית הירש, ולצבי הירש פדרבוש שהיה אדם אמיד, בנו של אברהם פדרבוש שכיהן כראש האזרחים בנארול[2]. בילדותו למד בעיירת הולדתו, והיותו בן עשר הזמין אביו את הרב שמעון פליוור כדי ללמדו.

בהיותו בן 12 פרסם את מאמרו הראשון בכתב העת התורני "השחר" שיצא לאור בדמביץ. בהיותו בן 17, ב-1909 נסמך לרבנות על ידי רבו הרב יעקב טפיך, ועל ידי גדולי גליציה, רבי שלום מרדכי שבדרון ורבי מאיר אריק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלטה משפחתו לווינה בירת אוסטריה, שם השלים את לימודיו הכלליים בשנה וחצי ועמד בבחינות הבגרות. ב-1917 החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטה המקומית והצטרף לארגון צעירי המזרחי "צעיר ישראל".

עם שוב משפחתו לגליציה, המשיך את לימודיו באוניברסיטת קרקוב ואוניברסיטת לבוב והמשיך בפעילותו הפוליטית בתנועת המזרחי. הוא היה שותף בעריכת שלל בטאוניה של התנועה בגליציה. כן היה שותף להקמת הסתדרות תרבות להפצת הלשון העברית[3]. ב-1922 חזר לווינה להשלמת לימודיו, הגן על התזה שלו שעסקה בהתפתחות מידת האמת לאור המוסר הסוציולוגי, וזכה בתואר דוקטור.

ב-1928 נישא למרים, בתם של ישעיה הורוביץ וחנה בתו של תעשיין הבירה זליג מילשטיין. גיסו, אח אשתו, הוא הסופר והעורך יעקב הורוביץ. לבני הזוג נולדו שני ילדים: אוריאל פנחס ועמנואל.

בשנת 1930 הוזמן לכהן כרבה של הלסינקי בירת פינלנד, משרה בה החזיק עד 1940. הוא ארגן ועידה של נציגי שלוש הקהילות בפינלנד: הלסינגפורס, אובו וויבורג, בה נבחר לרבה הראשי של פינלנד. הרב פדרבוש ניהל מסע הסברה נגד נישואי תערובת ותיקן שלא להעלות לתורה אדם שנשוי לנכרית. הרב פדרבוש גם קבע שהקהילה אינה רושמת ילדים יהודים שלא ניתן להם שם עברי בפנקס הילודים, ואסר להקים מצבות שהכתובת העברית בהן אינה גדולה מזו הלועזית[4]. בשנת 1933 היה ניסיון לאסור את השחיטה בפינלנד, אך הודות לתעמולה של הרב פדרבוש ההצעה נדחתה[5]. הוא פרסם ספר בשוודית ובפינית: "פרוטוקולי זקני ציון לאור האמת". במקביל שימש כמרצה באוניברסיטת הלסינקי. במסגרת המאבק על השחיטה הכשרה, היה הרב פדרבוש סבור שיש מקום להתיר הימום הבמה לפני שחיטתה באמצעות חנקן[6].

ב-1940 היגר לארצות הברית בשל החשש מפלישה סובייטית או נאצית לפינלנד. ב-1941 התמנה כנשיא הפועל המזרחי בארצות הברית.

בז' באלול תשכ"ט, 21 באוגוסט 1969, נפטר, והועלה לקבורה בירושלים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמות היהדות: על רעיון "המזרחי". ירושלים: תרפ"ז. הספר תורגם לשפות רבות
  • עיונים, בנושאים שונים, כולל את הדיסרטציה שלו, ורשה: תרפ"ט
  • חקרי תלמוד, ירושלים: יבנה, תרצ"ח
  • המוסר והמשפט בישראל, ניו יורק: הוצאת עוגן שליד הסתדרות העברית באמריקה, תש"ד
  • משפט המלוכה בישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ב
  • בנתיבות התלמוד, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ז
  • חקרי יהדות, ירושלים: תשכ"ו
  • הלשון העברית בישראל ובעמים, ירושלים: מוסד הרב קוק, בשיתוף עם הוצאת עוגן שליד הסתדרות העברית באמריקה, תשכ"ח

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרמב"ם: תורה ואישיותו, ניו יורק, תשי"ז
  • רש"י: תורתו ואישיותו, ניו יורק, תשי"ח
  • חכמת ישראל במערב אירופה, ירושלים – תל אביב: הוצאת עוגן שליד הסתדרות העברית באמריקה בשיתוף עם הוצאת ספרים מ' ניומן, תשי"ט 1958
  • חזון תורה וציון, ניו יורק, תש"ך
  • החסידות וציון, ירושלים: מוסד הרב קוק, ומוריה - ניו יורק, תשכ"ג
  • חכמת-ישראל באירופה, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשכ"ה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר וונדר, ר' שמעון ב"ר צבי הירש פדרבוש, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ד, עמ' 6–8 וביבליוגרפיה שם.
  • גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, חלק ב, הוצאת ספרית פועלים 1967, עמ' 570–571
  • דוד טלזנר, הרב ד"ר שמעון פדרבוש, בתוך: אסיף, ירושלים: טל אורות, תש"ן. עמ' 348–352

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך לפי מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ד בערכו. אצל תדהר מופיע תאריך שגוי: כ"ה בשבט תר"ן, 15 בפברואר 1890.
  2. ^ לפי וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, הוא היה מכונה בדו-משמעות "הגרא"ף", ראשי תיבות של שמו.
  3. ^ וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ד בערכו.
  4. ^ הרב דוד טלזנר, ‏הרב ד"ר שמעון פדרבוש, בתוך: יהודה לייב פישמן מימון, ספר יובל מוגש לכבוד הרב פדרבוש, עמוד יז, באתר HebrewBooks.
  5. ^ הרב דוד טלזנר, ‏הרב ד"ר שמעון פדרבוש, בתוך: יהודה לייב פישמן מימון, ספר יובל מוגש לכבוד הרב פדרבוש, עמוד יח, באתר HebrewBooks.
  6. ^ בנתיבות התלמוד, פרק 16, מכתב מקיץ 1938.