שמעון קופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שמעון קופר (נולד ב-1961) הוא ישראלי, שהורשע ברציחתן של שתיים מנשותיו.

קופר הורשע ברצח אשתו הראשונה, אורית דורון-קופרשמידט בינואר 1994 ואשתו השלישית ג'ני מור-חיים באוגוסט 2009. בתחילה נסגר תיק החקירה כנגד קופר מחוסר אשמה, לאחר שנקבע על סמך ממצאי הנתיחה שלאחר המוות כי מור-חיים התאבדה או נפטרה כתוצאה מכשל לבבי. לאור ממצאים חדשים שהובאו לידיעת חוקרי ימ"ר מרכז ופרסום תחקירו של העיתונאי עמרי אסנהיים בעניינו של קופר בתוכנית "עובדה" במרץ 2010, נפתח התיק מחדש במרץ 2010 והוביל להגשת כתב אישום כנגד קופר בגין רצח מור-חיים בנובמבר 2012. בשנת 2013, תוקן כתב האישום לאחר שהפרקליטות ביקשה להאשימו גם ברצח אשתו הראשונה אורית. ב-28 ביוני 2016, הרשיע בית המשפט המחוזי בלוד את קופר ברצח שתי נשותיו, וביולי נגזרו עליו שני מאסרי עולם והוטל עליו הפיצוי המקסימלי שקבוע בחוק, של 258 אלף ש"ח לכל רצח.

השתלשלות האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצח אורית קופרשמידט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 נישא קופר (בתקופה זו "קופרשמידט") לאורית דורון, והשניים התגוררו בדירה בבעלות משותפת בשכונת תל כביר בתל אביב. במשך כל שנות נישואיהם הייתה אורית בריאה ולא סבלה ממחלות כלשהן. בשנת 1992, בזמן שהשניים היו נשואים, ניהל קופר מערכת יחסים עם שרונה בודנשטיין, תוך שהוא מציג בפניה מצג שווא לפיו הוא גרוש ומועסק במערכת הביטחון. לאחר שגילתה אודות נישואיו, ציין קופר בפני בודנשטיין כי אשתו מסרבת להתגרש ממנו וכי היא מאיימת להתאבד.

ב-17 בינואר 1994, סיפר קופר לבודנשטיין כי עליו לישון בביתה של אורית על מנת לשמור על שני ילדיהם המשותפים.[1] באותו הלילה רצח קופר את אורית בביתה. לאחר מכן פיזר כדורים וחפיסות ריקות של כדורים ותרופות הרגעה לצידה, על מנת ליצור מצג שווא לפיו התאבדה ובכדי לטשטש את נסיבות רציחתה. בהמשך הזעיק את אביה של אורית ואחר כך את מד"א[2]. אביה של אורית ביקש כי גופתה של בתו תנותח. בתחילה התנגד קופר לכך אך בהמשך התרצה. דו"ח הפתולוג קבע כי סיבת המוות אינה ברורה. בהמשך התברר, כי קופר החליט לרצוח את אורית על רקע רצונו לעבור לגור עם בודנשטיין ומשפחתה בבית גדול יותר.

בתום השבעה עבר קופר לגור עם ילדיו ועם בודנשטיין, ובהמשך מכר את ביתו.[1] כעבור מספר שנים התגרשו בני הזוג.

רצח ג'ני מור-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, פגש קופר את ג'ני מור-חיים, וזמן קצר לאחר מכן עבר להתגורר ביחד עם שני ילדיו (מנישואיו הראשונים) בבית של מור-חיים ובנותיה בקיבוץ אייל. במהלך היכרותם סיפר קופר לג'ני כי אשתו הראשונה אורית מתה מסרטן, וכי במהלך שירותו הצבאי נפל בשבי הסורי. בהמשך אף הגיש בקשה להצטרף כחבר בקיבוץ.[1]

בשנת 2006, בעודו נשוי למור-חיים, פנה קופר לשדכנית, ובאמצעותה הכיר את ד"ר מריה זקוטסקי, רופאה מרדימה בבית חולים מאיר בכפר סבא, אשר איתה החל לנהל מערכת יחסים זוגית ולה סיפר כי הוא חי עם גרושתו וחזר על עברו (השקרי) במערכת הביטחון.

משנת 2007, החל קופר לנקוט בפעולות משפטיות שונות במטרה להבטיח את זכויותיו בבית בקיבוץ במקרה של מות אשתו, זאת על אף היותה באמצע שנות ה-40 לחייה ובמצב בריאותי תקין.[3] בלחצו של קופר, חתמה ג'ני על צוואה, לפיה החליטה להוריש את כל רכושה לקופר.

בשנים 20082009 סיפר קופר למשפחת מור-חיים שג'ני במצב בריאותי רעוע, וכי היא סובלת מהפסקות נשימה בלילות, ושעקב מצבה נאלץ לעזוב את עבודתו כדי שיכול לשמור עליה.[1]

באוגוסט 2009 פנה קופר לד"ר זקוטסקי והציג בפניה מצג שווא לפיו הוטל עליו לבצע "משימה סודית" במסגרתה הוא נדרש לצאת לחו"ל כדי לרצוח אדם בשליחות כוחות הביטחון. הוא קיבל מידיה חומר הרדמה קטלני (סקולין), אותו הזריק מספר ימים לאחר מכן לגופה של ג'ני והביא למותה.[2] מור-חיים נמצאה כשהיא ללא רוח חיים ומוקפת בכדורי הרדמה בביתם של השניים בקיבוץ אייל, לאחר שקופר עצמו הזעיק את כוחות ההצלה. דו"חות של המכון לרפואה משפטית קבעו כי סיבת המוות הייתה אירוע לבבי[4], בעוד ממצאי המשטרה בשטח הראו כי ג'ני התאבדה. בדומה לנסיבות רציחתה של אשתו הראשונה אורית, גם במקרה זה ביים קופר זירת התאבדות כדי לייצור את הרושם שג'ני התאבדה בנטילת כדורים.[3]

בדומה לרצח אשתו הראשונה, גם במקרה זה עבר קופר להתגורר עם זוגתו בביתו לאחר השבעה.

תחקיר "עובדה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2010 שודרה במסגרת התוכנית "עובדה" בערוץ 2, כתבת תחקיר של העיתונאי עמרי אסנהיים על נסיבות מותן המסתורי של שתיים מנשותיו של שמעון קופר, במהלכה הועלו שאלות ותהיות רבות בנוגע לצירוף הנסיבות הדומה שהוביל למותן.

באוגוסט 2010, בעקבות שידור התחקיר, הגיש קופר תביעת דיבה נגד "שידורי קשת". בכתב התביעה טען קופר כי אין מקום לתחקיר ש"מרשיע" אותו במקום שבו נסגר נגדו התיק מחוסר אשמה. בכתב ההגנה שהגישה טענה מערכת "עובדה" כי הכתבה הביאה את סימני השאלה כחלק מהמלאכה העיתונאית המתבקשת, שכללה גם את התהייה האם דרושה כאן חקירה חוזרת. ב-24 במרץ 2013 חזר בו קופר מתביעתו, תוך מתן פיצוי ל"קשת".[5]

פתיחת החקירה מחדש והגשת כתב אישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור ממצאים חדשים שהובאו לידיעת חוקרי ימ"ר מרכז ופרסום תחקיר "עובדה" נפתח מחדש תיק החקירה בעניינו של קופר במרץ 2010, והוא נעצר באוקטובר 2012.[6]

ב-26 בנובמבר 2012 הוגש כתב אישום נגד קופר, בחשד לרצח אשתו השלישית ג'ני. במקביל המשיכה המשטרה בחקירת קופר בחשד לרצח אשתו הראשונה אורית. פריצת דרך בחקירה הגיעה לאחר שחברתו של קופר ד"ר זקוטסקי נשברה בחקירתה וסיפרה על התרופות שסיפקה לקופר מספר חודשים לפני הרצח, לאחר שסיפר לה כי התרופות נדרשות לשם ביצוע חיסול ממוקד במסגרת עבודתו במערכת הביטחון.[7]

בתחילת הפרשה נחשדה זקוטסקי במעורבות ברצח, אך בחלוף הזמן השתכנעו בפרקליטות כי גם היא הייתה קורבן של קופר, והוחלט להגיש נגדה כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות. בהמשך חתמה זקוטסקי על הסדר טיעון והורשעה ברשלנות ובניפוק תרופת ללא מרשם וגניבה והיא אף העידה נגד קופר במהלך משפטו.[4]

ב-19 במרץ 2013 הודיעה הפרקליטות כי החליטה להגיש כתב אישום מתוקן ובו הואשם קופר גם ברצח אשתו הראשונה אורית.

המאבק על שידור תחקיר "עובדה" השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בינואר 2013, מספר שעות לפני שידור כתבת תחקיר נוספת בתוכנית "עובדה" בעניין שמעון קופר, נעתר בית המשפט המחוזי בתל אביב לבקשת עורכי דינו של קופר והוציא צו מניעה נגד שידור התוכנית וזאת עקב חשש להפרת עקרון הסוב יודיצה, לפיו אסור על כלי תקשורת להשפיע על הליך פלילי המתנהל בבית המשפט. במסגרת התוכנית הייתה כוונה לשדר את התחקיר המקורי משנת 2010 יחד עם ראיונות עם נשים אחרות שהיו בקשרים רומנטיים עם קופר, ראיון עם ד"ר זקוטסקי וכן תגובה מצולמת של עורכי דינו של קופר.[8]

ב-16 בינואר 2013 הגישה מערכת "עובדה" ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט המחוזי לאסור על שידור הכתבה.[6] במסגרת הערעור טענה המערכת כי "האינטרס הציבורי שבשמירה על טוהר ההליך הפלילי, כפי שבית המשפט ביקש לשמרו, לא רק שאינו מוגן כעת בעקבות פסק הדין, אלא שעיקרון אחר – האינטרס הציבורי בדבר זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי נפגע באופן וודאי ובצורה בלתי מידתית".[9] בינואר 2014 קיבל בית המשפט העליון את הערעור והתיר לשדר את התחקיר.[10]

הרשעה ברצח כפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 ביוני 2016 הרשיע בית המשפט המחוזי בלוד את קופר ברציחתן של אשתו הראשונה אורית ואשתו השלישית ג'ני מור-חיים, וזאת לאחר שחבר השופטים קבע כי עדותו של קופר הייתה לא אמינה וכי לא הצליח לתת הסברים באשר לראיות הרבות שעלו נגדו.[3][11]

בחוות דעתו קבע ראש ההרכב השופט מנחם פינקלשטיין כי: "לנוכח הדמיון הרב בהתנהגות הנאשם בשני המקרים, הרי העובדה שהנאשם חיפש ומצא דרך לגרום למותה של ג'ני בלא להותיר סימן - יש בה חיזוק נסיבתי משמעותי לכך שמצא דרך לגרימת מותה של אורית, גם אם הדרך המדויקת אינה ידועה לנו". אל חוות דעת זו הצטרף השופט רמי אמיר שקבע כי: "גם בעניינה של ג'ני וגם בעניינה של אורית ביים הנאשם זירת התאבדות, ובאותה דרך, של פיזור כדורים רבים וחפיסות ריקות של כדורים ליד גופתה של המנוחה. בשני המקרים אמר הנאשם לסובבים את הערכתו, שאשתו התאבדה בדרך זו. ובשני המקרים ניסה הנאשם להתנגד (בתואנות שווא) לנתיחת הגופה, עד אשר הבין כי לא יוכל למנוע זאת, וכי ההתנגדות לנתיחה תפנה אליו את הזרקור".[11]

בחוות דעתם, שרטטו השופטים את "שיטת העבודה" של קופר, לפיה נהג לקשור קשרים רומנטיים עם נשים שונות, תוך שהוא מציג מצג שווא לפיו הוא פועל בשירות הביטחון וזאת כדי להבטיח את זכויותיו הכלכליות בנכסים משותפים לו ולנשותיו החוקיות, תוך שהוא דואג למסמכים המוכיחים זאת. כחלק משיטת עבודה זו, היה קופר מספר לנשותיו כי הן סובלות מבעיות רפואיות כגון דום נשימה ובעיות פסיכיאטריות של דיכאונות, וזאת כדי ליצור אליבי באשר לנסיבות מותן, בין אם מדובר בהתאבדות או כשל לבבי. למרות שבפועל היה מדובר בנשים בריאות לחלוטין ללא כל בעיות.[7]

בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת על התנהלות המשטרה, שלא חשפה את מעשיו של קופר. השופטים ציינו כי רק לאחר חשיפת המעשים בתחקירו של עמרי אסנהיים בתוכנית "עובדה", נפתחה חקירה פלילית נגד קופר. בהקשר זה שיבחו השופטים את עבודת התחקיר של אסנהיים וצוות התוכנית וציינו כי "על רקע החקירה הלא יסודית שניהלה המשטרה בשלב הראשון, באו הגילויים שלו ושל חבריו והפיחו רוח חדשה בחקירה הפלילית. בדיון העקרוני בסוגיה שלפנינו, אין להתעלם גם מהערך הרב - חברתי, ציבורי ומשפטי - שעשוי להיות לתחקיר עיתונאי ראוי בחשיפת פרשיות פליליות חשובות, וכבר היו דברים מעולם".[11]

לאחר הקראת פסק הדין, הגיב העיתונאי עמרי אסנהיים להחלטה להרשיע את קופר ברצח כפול וציין כי: "היום הזה הוא הוכחה בחשיבות של עיתונות חוקרת. העיתונות צריכה להיות כל הזמן עם עין פתוחה. קופר הוא דמות מרתקת, היה מאד קשה לעשות תחקיר כי האיש משקר במצח נחושה. הבנו מהרגע הראשון שיש כאן אדם עם התנהלות מאוד בעייתית. אני לא מרגיש שמחה, אבל מרגיש סיפוק אדיר מהעבודה  העיתונאית".[12]

ב-24 ביולי 2016 נגזרו על קופר שני מאסרי עולם והוטל עליו הפיצוי המקסימלי שקבוע בחוק של 258 אלף ש"ח לכל רצח.[13]

רישיונה של ד"ר זקוטצקי נשלל לשמונה שנים.

בספטמבר 2016, יצא לאור הספר "לתפוס רוצח" אותו כתב עמרי אסנהיים (בהוצאת "כנרת זמורה ביתן") העוסק בפרשת שמעון קופר, בתחקיר אודותיו בתוכנית "עובדה" ובאירועים שהובילו להרשעתו ברצח הכפול.[14]

לאחר ההרשעה וכניסתו לכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2017, נעצר קופר בחשד שבמהלך שהותו בכלא עשק ביחד עם בת זוגו ניצולת שואה בת 94 וכי היה אחראי למותה.[15] במסגרת חקירת המקרה, נבדק החשד לפיו בת זוגו של קופר הכירה את ניצולת השואה במהלך עבודתה כמטפלת שלה. בין השתיים נוצרו יחסי קרבה ובת הזוג שיתפה את הקשישה בקשריה עם קופר, לה סיפרה כי הוא מתגורר בארצות הברית. קופר אף נהג לשוחח עם הקשישה בתדירות רבה מהכלא וגם ביניהם נרקמו יחסים. בהמשך חקירת המשטרה, עלה החשד כי השניים פעלו בצורה שיטתית ולאורך זמן כדי לייצר אותה מערכת יחסים של קירבה לקשישה, במטרה שזו תהווה בסיס להעברת רכושה על שמם.[16]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 גלעד מורג, היום: הכרעת דין במשפט הנאשם ברצח נשותיו, 28 ביוני 2016, באתר ynet
  2. ^ 2.0 2.1 ברהנו טגניה, רצח את שתי נשותיו: "הוא מפלצת, שיירקב בכלא", באתר חדשות 2, 28 ביוני 2016
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 ירון דורון, ביהמ"ש קבע: שמעון קופר רצח את שתי נשותיו, 28 ביוני 2016, באתר nrg
  4. ^ 4.0 4.1 שרון פולבר, בית המשפט המחוזי בלוד הרשיע את שמעון קופר ברצח שתיים מנשותיו, באתר הארץ, 28 ביוני 2016
  5. ^ דוד אברהם‏, שמעון קופר משך את תביעת הדיבה נגד "עובדה", באתר וואלה! NEWS‏, 24 במרץ 2013
  6. ^ 6.0 6.1 הילה רז, עובדה בערעור לעליון: פסילת השידור על האלמן הכפול - שגויה ומפלה, באתר TheMarker‏, 16 בינואר 2013
  7. ^ 7.0 7.1 אבי אשכנזי, כתב אישום: התחזה לסוכן מוסד ורצח את אשתו השלישית, 25 בנובמבר 2012, באתר nrg
  8. ^ הילה רז, בית המשפט אסר שידור תחקיר "עובדה" הערב על שמעון קופר, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2013
  9. ^ מערכת מעריב, "עובדה" נגד פסילת תחקיר שמעון קופר, 16 בינואר 2013, באתר nrg
  10. ^ למרות עתירתו של שמעון קופר: בית המשפט התיר לשדר הערב את תחקיר "עובדה", באתר ‏mako‏‏, ‏2 בינואר 2014‏
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 תפח (מרכז) 47934-11-12 מדינת ישראל נגד שמעון קופר, ניתן ב-28 ביוני 2016
  12. ^ מור שמעוני, עמרי אסנהיים על שמעון קופר: "לא ישנתי לילות, הוא שיקר ללא הפסקה", באתר מעריב, 28 ביוני 2016
  13. ^ גלעד מורג, שני מאסרי עולם נגזרו על שמעון קופר שרצח את שתי נשותיו, באתר ynet, 24 ביולי 2016
  14. ^ דף הספר "לתפוס רוצח", באתר "כנרת זמורה ביתן"
  15. ^ יוסי אלי, המשטרה בודקת: האם שמעון קופר אחראי לרצח קשישה אותה עשק?, באתר ערוץ עשר, 17 ביולי 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  16. ^ יעל פרידסון ואיתי בלומנטל, רוצח נשותיו שמעון קופר חשוד בסחיטת קשישה. גרושתו: "חיי בסכנה", באתר ynet, 17 ביולי 2017