שמעון רדליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון רדליך
שמעון רדליך, 2007
שמעון רדליך, 2007
לידה 2 באפריל 1935 (בן 89)
לבוב, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה עכשווית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמעון רדליך (נולד ב-2 באפריל 1935) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות יהודי ברית המועצות, פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון רדליך נולד בעיר לבוב שבגליציה המזרחית, פולין (כיום באוקראינה), בן יחיד במשפחת סוחרים. גדל בבְּזֶ'זָ'ני שגם היא בגליציה המזרחית. כילד חי בגטו בז'ז'ני עד לחיסולו ביוני 1943, ולאחר מכן ניצל עם אמו על ידי משפחה פולנית ומשפחה אוקראינית. אביו, שלמה, נרצח ב-12 ביוני 1943. שמעון רדליך עזב את בז'זני ב-1945, התגורר מספר שנים בלודז' שבפולין. בעת היותו כנער בן שלוש-עשרה בלודז', השתתף כשחקן בסרט "אונדזערע קינדער" ('הילדים שלנו') –הסרט היידי האחרון שהופק על אדמת פולין לאחר מלחמת העולם השנייה, בבימויו של נתן גרוס ובהשתתפותם של הקומיקאים היידיים הידועים דז'יגאן ושומאכר. בשנת 1950 עלה לישראל בעלייה ההמונית. לאחר עלייתו למד תחילה במוסד החינוכי בקיבוץ מרחביה, ולאחר מכן בבית ספר תיכון (זרם העובדים) בעפולה. שירת בצה"ל בשנים 19541956.

רדליך למד היסטוריה כללית וספרות עברית לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, המשיך את לימודיו לתואר שני בלימודים סובייטיים באוניברסיטת הרווארד וקיבל תואר דוקטור בשנת 1968 מאוניברסיטת ניו יורק בנושא: "יהודים תחת השלטון הסובייטי בשנות מלחמת העולם השנייה". אחרי שובו ארצה שימש כשנה כמומחה לענייני ברית המועצות ומזרח אירופה במשרד ראש הממשלה.

בשנת 1970 החל לעבוד במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת בן-גוריון. ב-1979 מונה למרצה בכיר, ב-1986 לפרופסור חבר וב-1991 לפרופסור מן המניין. ב-2003 פרש לגמלאות. במהלך עבודתו באוניברסיטת בן-גוריון מילא תפקיד של ראש המרכז לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה, כיהן כמנהל מרכז ראב לחקר השואה ושימש כראש המחלקה להיסטוריה. בשנים 1988–1989 כיהן כנשיא האגודה הישראלית ללימודים סלאביים ומזרח-אירופיים. בשנים 1977-1975 שימש כמרצה אורח באוניברסיטת פיטסבורג שבארצות הברית, בשנים 1984–1985 היה חוקר אורח במרכז ללימודים אוקראיניים שבאוניברסיטת הרווארד. בין מענקי המחקר שהוענקו לו זכה למענקים מקרן הזיכרון לתרבות יהודית ומהקרן הלאומית למדע של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי המחקר העיקריים של שמעון רדליך הם תולדות יהודי ברית המועצות, בעיקר בשנות מלחמת העולם השנייה, אך גם על תקופות אחרות. נוסף על כך חקר גם את יחסי יהודים-אוקראינים ויחסי יהודים-פולנים.

עצומות, מכתבים ופניות של יהודי ברית המועצות 1968-1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1973 יצאו לאור שני כרכים בעריכתו של רדליך, עצומות ומכתבים של יהודי ברית המועצות בעניין עלייתם לישראל.

הוועד היהודי האנטי-פשיסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים רבות עסק שמעון רדליך בחקר הוועד היהודי האנטי-פשיסטי, שפעל בברית המועצות בשנים 1941–1948. ספרו בנושא בשפה האנגלית Propaganda and nationalism in wartime Russia: the Jewish Antifascist Committee in the USSR, 1941-1948 יצא לאור בעברית בגרסה מעט שונה בשם הוועד היהודי האנטי-פאשיסטי הסובייטי: עלייתו ושקיעתו. הוועד היהודי האנטי-פשיסטי היה הארגון היהודי הרשמי היחידי ברוסיה הסובייטית בשנות המלחמה ולאחריה עד לחיסולו בנובמבר 1948. סביבו התקבצו אנשי תרבות, ספרות, צבא, ומדע יהודים סובייטיים. הוא הוקם במטרה לסייע לברית המועצות במאבקה נגד גרמניה הנאצית וחוסל בפקודתו של סטלין, באשמת בגידה בשלטון הסובייטי. ראש הוועד היה השחקן ומנהל התיאטרון הממלכתי-היהודי במוסקבה, שלמה מיכאלס. הוא נרצח בפקודתו של סטלין ב-13 בינואר 1948 והוועד חוסל בנובמבר 1948.

יחסי יהודים-אוקראינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדליך חקר מספר נושאים בהקשר של יחסי יהודים-אוקראינים. אחד ממחקריו עסק בראש הכנסייה האוקראינית-הקתולית-יוונית-המטרופוליט, אנדריי שפטיצקי Sheptitsky, אשר הציל כמאה וחמישים יהודים בימי השואה, במאמר "Sheptits'kyi and the Jews during World War II"[1] רדליך היה הראשון שחקר את שפטיצקי בהקשר היהודי. מאמר זה פורסם במספר כתבי עת ביניהם ב-Genocide and Holocaust Studies בארצות הברית, ב-Holocaust Studies בשפה הרוסית באוקראינה. במאמר ""Jewish - Ukrainian in Inter-War Poland as Reflected in Some Ukrainian Publications"[2] מחקרו מצביע על מגוון דעות כלפי היהודים בפרסומים שבין שתי מלחמות העולם, כאשר יש החרפה בעמדות אנטישמיות בסוף שנות השלושים. הדבר חשוב להבנת יחס האוקראינים ליהודים בשנות המלחמה והשואה. במאמרו "Returning to the Shetl: Differing Perceptions" [3] מתאר רדליך תפישות שונות ומנוגדות בחזרה לשטייטל. המאמר סוקר גישות ותפישות שונות בתהליך החזרה של יהודים לביקורים במקומות מוצאם במזרח אירופה. מרבית "השבים" מתמקדים בנושאים יהודיים בלבד. רק מעטים מנסים לתאר ולהבין גם את הלא-יהודים.

למרות שחקר שנים רבות את ברית המועצות ויהדותה, הגיע רדליך פעם ראשונה לברית המועצות ולמוסקבה ב-1989, בעקבות השינויים שחלו בעידן גורבצ'וב לפולין שב לראשונה ב-1987. זו הייתה חזרה אישית וגם מחקרית ובפעם הראשונה ניתנה לו הזדמנות להגיע לאוספים ארכיוניים מקוריים, שקודם לכן היו סגורים בפניו. כתוצאה מכך פרסם את הספר War, Holocaust and Stalinism: a documented study of the Jewish anti-fascist Committee in the USSR, שהוא קובץ מקיף של תיעוד סובייטי על יהודי ברית המועצות במלחמת העולם השנייה. בקובץ תעודות זה המלווה בהקדמה נרחבת, מודפסים 181 מסמכים, כולם מתורגמים לאנגלית. אוסף התעודות עיקרו מהוועד היהודי האנטי-פשיסטי והוא נסב על פעולות יהודיות בתוך ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה והשואה ועל ההתייחסות של השלטון הסובייטי לפעילויות אלה. אותו אוסף תעודות יצא גם בשפה הרוסית, ופורסם במוסקבה שברוסיה ב-1996.

מחקר אוטוביוגרפי-היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות התשעים עוסק שמעון רדליך בפרויקט היסטורי-אוטוביוגרפי, שכוונתו למקם את תולדות חייו בתוך הקשרים היסטוריים רלוונטיים, סוגה שאינה שכיחה. ספרו Together and apart in Brzezany: Poles, Jews, and Ukrainians, 1919-1945 מתאר את שנות ילדותו בעיירה בּז'זני ואת משולש היחסים בין פולנים, יהודים ואוקראינים בגליציה המזרחית. ספר זה תורגם גם לפולנית ולאוקראינית וראה אור בעברית בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בשנת 2005 תחת הכותר יחד ולחוד בבז’ז’ני: פולנים, יהודים ואוקראינים, 1919-1945. ייחודו של ספר זה הוא בכך שהמחבר עוסק בו-זמנית בזיכרונותיו האישיים ובתיאור התקופה. הספר משתדל להציג תיאור אובייקטיבי ככל האפשר של מסכת היחסים בין פולנים, יהודים ואוקראינים וכן את העמדות השונות של קבוצות אלה. לספר התפרסמו למעלה מארבעים ביקורות, ביניהן בפולין, אוקראינה, ארצות הברית, אנגליה, גרמניה וישראל.

מחקר שוטף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך לספרו על בז'ז'אני כותב רדליך ספר על השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה בלודז' שבפולין (1950-1945). ספר זה כקודמו ישתדל להציג את זיכרונותיו של המחבר בהקשר של חיי היהודים בלודז' בשנים הראשונות שבתום המלחמה.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Propaganda and nationalism in wartime Russia: the Jewish Antifascist Committee in the USSR, 1941-1948 / Shimon Redlich. Boulder: East European Quarterly; New York: Distributed by Columbia University Press, 1982
  • The Jews under Soviet rule during World War II / Shimon Redlich. Ann Arbor, Mich.: University Microfilms International (Publisher), 1982
  • תחייה על תנאי: הוועד היהודי האנטי-פאשיסטי הסובייטי: עלייתו ושקיעתו / שמעון רדליך; תרגם מאנגלית: גד לוי. באר-שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990
  • Together and apart in Brzezany: Poles, Jews, and Ukrainians, 1919-1945 / Shimon Redlich. Bloomington: Indiana University Press, 2002
  • יחד ולחוד בבּז'ז'ני: פולנים, יהודים ואוקראינים, 1945-1919 / שמעון רדליך; תרגום מאנגלית: איילת סקסטין. באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ה 2005
  • חיים במעבר: יהודים בלודז' שלאחר המלחמה 1950-1945, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון, תשע"ב 2012.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודים והעם היהודי: עצומות, מכתבים ופניות של יהודי ברית המועצות; שני כרכים, בעריכתו של שמעון רדליך. האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1973.
  • War, Holocaust and Stalinism: a documented study of the Jewish anti-fascist Committee in the USSR / Shimon Redlich; editorial Committee: K. M. Anderson... et al.; compilers: I. Altman... et al. Australia: Harwood Academic Publishers, 1995

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "The Jews in Soviet Annexed Territories, 1939-1941"' Soviet Jewish Affairs, vol. 1, no. 1, pp. 81–90, June 1971
  • "Jews in General Anders' Army in the Soviet Uniion, 1941-1942", Soviet Jewish Affairs, vol.1 no.2, pp. 90–98, November 1971
  • "Khurshchev and the Jews", Jewish Social Studies, vol. 34, no. 4, pp. 343–353, October 1972.
  • "Jewish Appeals in the USSR; An Expression of Nationl Revival", Soviet Jewish Affairs, vol. 4, no. 2, pp. 24–37, 1974
  • "The Erlich-Alter Affair", Soviet Jewish Affairs, vol. 2, no. 2, pp. 24–45, 1979
  • "Atitudes of Non-Jews Towards Jews in the Soviet Army During World War II", Shvut, vol.11, pp. 97–104, 1985
  • "Jewish - Ukrainian Relations in Inter-War Poland as Reflected in Some Ukrainian Publications." Polin: Studies in Polish Jewry, vol 11, 1998, pp. 232–246
  • " Returning to the Shtetl: Differing Perceptions." Polin: Studies in Polish Jewry, vol. 17, 2004: 267-275
  • "Polonais, Juifs et Ukrainiens a Brzezany pendant la Guerre et la Shoah: Perceptions et Souvenirs Croises. Coltures d'Europe centrale, no. 5, 2005: 209-224

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טימותי סניידר, שלושה סיומים והתחלה אחת: גליציה של שמעון רדליך, יד ושם לד (תשסו 2006) 320-311.
  • יפעת וייס, שמעון רדליך, "ביחד ולחוד בבז’ז’ני - פולנים, יהודים ואוקראינים 1945-1919" (תשסה), ציון עב, א (תשסז 2007) 113-108.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון רדליך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Sheptits'kyi and the Jews during World War II" in Morality and Reality; the Life and Times of Andrei Sheptyts'kyi, editor Paul R. Magocsi, Canandian Institute of Ukrainian Studies, University of Alberta, Edmonton, 1989, pp.145-162.
  2. ^ "Jewish - Ukrainian in Inter-War Poland as Reflected in Some Ukrainian Publications" in Polin: Studies in Polish Jewry, vol. 11, 1998, pp. 232-246
  3. ^ "Returning to the Shetl: Differing Perceptions" in Polin: Studies in Polish Jewry, vol. 17, 2004: 267-275