שמעון רוקח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון רוקח בשנות ה-20

שמעון רוקח (כ"ג בסיוון תרכ"ג, 10 ביוני 1863י"ב בשבט תרפ"ב, 10 בפברואר 1922; כונה גם השיח' או הש"ר, על פי ראשי תיבות שמו) היה ממייסדי נווה צדק, משכונותיה הראשונות של תל אביב, כתב "הצבי" ופעיל ציבור בארץ ישראל. נכדו של ישראל ב"ק, אחיו הצעיר של אליעזר רוקח ואביהם של ישראל רוקח ויצחק רוקח.

תחילת הפעילות הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון רוקח נולד וגדל בירושלים, להורים חסידים בני היישוב הישן. מצד אביו היה צאצא של הרב אלעזר רוקח אשר עלה לארץ מפולין בשנת 1740. סבו של שמעון (מצד אמו מרים), היה הרב ישראל ב"ק, אשר הגיע לארץ ישראל בשנת 1832 מהעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, התיישב בצפת והקים בית דפוס אשר העסיק כ-30 משפחות. בנוסף, עסק ברפואה ובציור. דודו היה ניסן ב"ק, הממונה על כולל החסידים בירושלים.

בצעירותו למד בישיבת עץ חיים. ב-1884, והוא בן 21, עבר ליפו, לאחר שהתבקש על ידי אביו, יצחק רוקח, אשר קיבל מהשלטונות העות'מאנים את הזיכיון על גביית "מס המרכבה" ("בדל-אל-קרוסה"), לנהל את גביית המס בדרך בין יפו לירושלים, בח'אן בשער הגיא. שמעון נחל הצלחה בענייני הכספים ויכול היה גם להתפנות לפעילות ציבורית למען קהילת יהודי יפו.

באותה שנה הקים יחד עם רעייתו, רחל לבית מנכין, ואחיו, אליעזר רוקח, את אגודת "בני ציון". מטרת האגודה הייתה סיוע לנזקקים שבין תושבי יפו היהודים. "בני ציון" הייתה האגודה הציבורית הראשונה ביישוב היהודי ביפו.

עת ששימש כראש קהילת יהודי יפו, ב-1886, הקים רוקח ביחד עם אחיו את אגודת "עזרת ישראל", שמטרתה הייתה לסייע לעולים המגיעים ביפו, ולצמצם את ממדי העזיבה והחזרה לאירופה בקרבם ולשם מתן פתרון לבעיית הצפיפות ההולכת וגדלה בעיר. האגודה אף ניסתה לאחד את הקהילה היהודית-אשכנזית ביפו, שהייתה מפוצלת בין חסידים ומתנגדים. בנוסף, האגודה הקימה את בית החולים היהודי הראשון ביפו (בית החולים שער ציון) ואת הספרייה הראשונה בעיר, "שער ציון" (שלימים הפכה לספריית בית אריאלה).

ב-1903 היה ממקימי אגודת "פרדס" וניהל אותה במשך כעשרים שנה.

בשנת 1905 ביחד עם פרץ פסקל וכמה אנשים נוספים הקים את פרדס "בחריה" שהיה פרדס הגדול ביותר בארץ על שטח של כ-600 דונם.

נפטר בשנת תרפ"ב בווינה, אליה נסע להתרפא.

הקמת נווה צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקח הכיר היטב את תהליך היציאה מן החומות כפי שהתרחש בירושלים בעת ששהה בה, והחליט להציע לתושבי יפו תהליך דומה. 48 איש נרשמו לאגודה, ויחדיו הקימו את שכונת נווה צדק על קרקעות שמכר להם, בתנאים נוחים ביותר, אהרון שלוש.

ביתו, שהוקם בשכונה בשנת 1887, תוכנן על ידי אדריכל אוסטרי. הוא היה מהמפוארים בשכונה, וכלל כיפת נחושת. כיום קרוי הבית "בית שמעון רוקח", והוא עומד ברח' רוקח מס' 36. נכדתו של שמעון רוקח, הפסלת לאה מג'רו מינץ, רכשה את הבית בשנת 1984 ושיפצה אותו באופן עצמאי. כיום מוצגות שם עבודותיה ומוצגים הקשורים בתולדות המשפחה והשכונה.

לשמעון ולאשתו רחל נולדו חמישה ילדים: יוסף, חנה, יצחק, ישראל ומרים.

לימים היה בנו, ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב. בנו יצחק רוקח, היה לימים מנהל אגודת "פרדס", מייסד "הסינדיקט לתפוזי יפו" וחבר התאחדות האיכרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]