שמעון שבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר קיצוני, סגנון יח"צני.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שמעון שבס
שמעון שבס
לידה 1952 (בן 67 בערך)
פתח תקווה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.xn--5dbh0aflc1ce.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמעון שֶבֶס (נולד: 16 מרץ 1952, פתח תקווה) איש עסקים ויועץ פוליטי. לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה בכהונתו השנייה של ראש הממשלה יצחק רבין בשנים 19921995. ממייסדיו של קיבוץ אפיק ברמת הגולן. לשעבר יו"ר ועד יישובי הגולן ויו"ר החברה לפיתוח הגולן.

לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, פעל שבס כחבר בהנהלת העמותה להקמתו של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל.

ילדות ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון שבס נולד בפתח תקווה וגדל בגבעתיים. הצעיר מבין שני בנים. אביו, פייבל (שרגא) שירת בפלוגה יהודית בצבא הבריטי בין השנים 1943-1946, היה חבר ופעיל ב "הגנה" ובמסגרת זו נשלח גם לעיראק לסייע לתנועה הציונית בבגדד[1]. אמו, רנה לבית ניסקר, ניצולת שואה. המשפחה הגיעה מפינסק-קרלין, בה חיה קהילה יהודית והייתה פעילה בארגון יוצאי פינסק. בנעוריו חניך ומדריך בהנוער העובד והלומד ובתנועת "הפועל".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה שמעון שבס וראש הממשלה יצחק רבין.

היאחזות נח"ל גולן והקמת קיבוץ אפיק[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

שבס עלה לגולן באביב 1971 כחבר גרעין "אתגר" של נח"ל גולן, מאיחוד הקבוצות והקיבוצים, לשטח הסמוך לכפר הסורי הנטוש פיק בדרום הגולן, סמוך לקו הפסקת האש בין סוריה לישראל. הקיבוץ שייך למועצה אזורית עמק הירדן. ההיאחזות התאזרחה ב-8 במאי 1972. עם האזרוח נבחר שבס בן ה-21 כמזכיר הקיבוץ. שימש גם רכז ההכשרות של הנוער העובד והלומד עבור חמישה גרעינים, חלקם השלימו[4] את קיבוץ אפיק[5].

ענפים מרכזיים בתקופת ההקמה היו רפת, מטעים וגידולי שדה, לול ומפעל מנורות שולחן.[3] במקום לא היו תשתיות מים וחשמל. החברים לנו במבנים סורים נטושים. את ההתיישבות ליוותה מתיחות מהגבול הסורי.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמעון שבס, עם ראש הממשלה יצחק רבין ומיכה חריש, שר התעשייה והמסחר, בטקס הענקת הפרס הלאומי לאיכות בתעשייה.

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבות הקבע נחנכה ב-3 באוקטובר 1973, שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה פונה הקיבוץ למספר ימים מחבריו. שבס התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר. במלחמת יום הכיפורים לחם שבס בקוניטרה קרב הבלימה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן, ולאחר מכן לחם בזירת הדרום בסיני[1] ובצד המערבי של תעלת סואץ כנגד הקומנדו המצרי, בקרבות לטיהור החיץ החקלאי, עד לפאתי העיר סואץ.

קידום ההתיישבות ופיתוח הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות בגולן הייתה שנויה במחלוקת על רקע המצב הביטחוני-מדיני וחוסר בתשתיות. בוועידת ההסתדרות ה-12 (1974) קרא שבס להכפיל את האוכלוסייה ברמת הגולן ותבע מההסתדרות הכללית "להמשיך ולראות במעשי ההתיישבות החלוצית את גולת הכותרת של פעולות ההסתדרות"[2]

יו"ר ועד יישובי הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבס נבחר ליו"ר ועד ישובי הגולן ב 1978. הפיתוח והתקצוב של ההתיישבות בגולן והמשך אכלוסה היו יעד הפעולה המרכזי של הוועד.

כיו"ר הוועד הוביל שבס מבצע הסברה לביטול הממשל הצבאי בגולן ובהמשך למען החלת חוק הגולן, וגיוס תמיכה בדעת הקהל במבצע הסברה.

קידם את תוכניות רבבה ורבבותיים להגדלת ההתיישבות היהודית בגולן ואת הקמת החברה לפיתוח הגולן במסגרתה עסק בפיתוח מאגרי מים, תשתיות, מיזמי תיירות ומקורות תעסוקה ביניהם מי גולן, מפעלים, מחלבות הגולן, חמת גדר.

מבצע הסברה - הגולן חלק בלתי נפרד מביטחון ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלאת 12 שנים להתיישבות בגולן ועל רקע תקדים החזרת היישובים בהסכמי קמפ דייוויד והקפאת תקציבים להתיישבות בגולן, פתחו נציגי היישובים בגולן, הגליל ועמק הירדן במבצע הסברה - הגולן חלק בלתי נפרד מישראל[3]. מסע ההסברה התמקד בשכנוע דעת הקהל בחשיבותה הביטחונית של רמת הגולן כחלק מהגנה מרחבית. במסגרתו נחתמה עצומה "הגולן חלק בלתי נפרד מישראל - ריבונות ישראלית בגולן ערובה לשלום וביטחון". בתוך כך נערכו סיורים שונים בישובי הגולן לרבות של חברי כנסת, טיולים,עצרות הזדהות בערים, ישיבות הזדהות של מועצות אזוריות נערכו ברמת הגולן[4]. ב 16.1.1980. הוגשה העצומה לרה"מ בגין. חתמו עליה 745,000 תושבים ובהם 70 ח"כים. העצומה היוותה בסיס לקידום חוק הגולן ב-1981. במהלך ששה חודשי ההסברה הוחלט על הקמתם של 5 יישובים חדשים בגולן [5] ועל אזרוחם של 400 תושביה הדרוזים[6] של הרמה[7].

שינוי בנוסח העצומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח הראשוני של העצומה קרא להחלת ריבונות ישראלית על הגולן. על מנת להבהיר כי אין הכוונה לסיפוח שיעמוד בדרכו של הסכם שלום אפשרי עם סוריה, שונה הנוסח ל"הגולן חלק בלתי נפרד מביטחון ישראל, ההתיישבות היהודית בגולן ערובה לביטחון ולשלום"[8].

עוזרו של שר הביטחון לענייני התיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 מונה לעוזרו של שר הביטחון דאז, יצחק רבין, תפקיד שמילא במשך שש שנים. נוסף על היותו עוזר אישי ופוליטי, הפקיד רבין בידיו את האחריות לאזורי ההתיישבות, אזורי הפיתוח והתשתיות לאומיות.

בשנים אלה היה חבר דירקטוריון של חברות ממשלתיות וגופים ממלכתיים, בהם מועצת מינהל מקרקעי ישראל, התעשייה האווירית לישראל והתעשייה הצבאית לישראל. היה יושב ראש הוועדה לקידום ולשילוב המיעוטים הערבי, הבדווי והדרוזי בחברה הישראלית.

בחירות 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת מערכת הבחירות של 1992 מונה שבס לנהל את קמפיין הבחירות של מפלגת העבודה בראשותו של רבין. העבודה זכתה במספר הרב ביותר של מושבים בכנסת, ועל רבין הוטל להקים את הממשלה. עם כניסתו של רבין ללשכת ראש הממשלה, מונה שבס למנכ"ל משרד ראש הממשלה[9].

בהלווייתו של יצחק רבין הספידוֹ שבס[10]. לאחר הרצח פרש שבס מהחיים הפוליטיים.

הרשעה בפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הרשיע השופט אדמונד לוי בבית המשפט המחוזי בתל אביב את שבס בעבירות מרמה, הפרת אמונים ושוחד בפרשה העוסקת בקשריו עם מדינות זרות ואשר פרטיה נאסרו לפרסום. בתוך כך זוּכה שבס מעבירות אחרות[11]. נגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל ועוד שנת מאסר אחת על תנאי וקנס של 50 אלף שקל. הן הוא הן פרקליטות המדינה ערערו על גזר הדין, ובשנת 2003 זיכה[12] אותו בית המשפט העליון. בעקבות ערעור המדינה נערך דיון נוסף בהרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיא אהרן ברק, וב-30 בנובמבר 2004 הורשע שבס (ברוב של שמונה נגד אחד) בהפרת אמונים בשתי פרשות: פרשת שטרן ופרשת שולדנפריי.[13] באחת, נקבע כי קידם עסקה עם מדינה זרה שבה היה מעורב חברו. בשנייה, נקבע כי קידם במסגרת תפקידו את עסקיהם של זוג חברים אחר, שבחברה שבשליטתם הועסק בעבר. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לגזירת העונש, תוך ויתור מראש על עונש מאסר. בפברואר 2005 בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על שבס קנס של 50 אלף שקלים[14].

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון שבס היה יושב ראש חברת RSLB האמריקנית, שמשרדיה ממוקמים בוושינגטון הבירה. החברה סייעה לאנשי עסקים ובעלי עסקים ישראלים להיכנס לשוק האמריקני. נוסף על כך, שבס שותף בעסקים בינלאומיים באירופה ובארצות הברית, בין היתר בתחומי ההשקעות, הנדל"ן והמלונאות. מאז שנת 2002 משמש שמעון שבס כיועץ פוליטי וכלכלי עבור ממשלות ומנהיגים ברומניה, בולגריה, הונגריה, אוסטריה, סרביה וארצות הברית. שבס מייעץ בענייני כלכלה ואסטרטגיה גם לתאגידים בינלאומיים.

שבס הוא יו"ר ואחד ממקימי חברת HolistiCyber שהוקמה בשנת 2016. החברה מספקת הגנת סייבר לחברות פרטיות וציבוריות.[15]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון שבס מרצה בפני קהילות יהודיות באירופה ובפני סטודנטים בנושא המחאה החברתית שפרצה בישראל ביולי 2011, בה הביע את תמיכתו, ובנושא התהליך המדיני של ישראל עם הפלסטינים. הוא סייע גם לעמותת על"ה (עזרה לילד הנכה). שבס פעל להקים את הכפר על"ה נגב שבסמוך לאופקים - כפר שיקומי למבוגרים בעלי לקויות שכליות. בנוסף, פעיל שבס בעמותת גלאו"פ לטיפול בילדים אוטיסטים ובילדים ממשפחות מצוקה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבס נשוי לדנה ולשניים שלושה ילדים משותפים. לשבס שלושה ילדים נוספים מנישואין קודמים.

בשנת 2012, היה שמעון שבס במגעים לרכישת קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב, מידי אלי טביב[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון שבס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלדד יניב, ‏"גדל פה דור של מרוששים מתפרנסים; ואני אומר לכם: תרימו עליהם יד, תעצרו אותם. השמשות בכיכר המדינה ובמגדלי אקירוב לא יישארו שלמות בחורף", באתר גלובס, 7 בדצמבר 2011.
  2. ^ ועידת ההסתדרות ה-12, ישיבה שלישית - יום ג' בערב, סופרי "דבר", דבר, 15.3.1974
  3. ^ כתב "על המשמר", יישובי הצפון תובעים ריבונות ישראלית בגולן, על המשמר, 5.6.1979
  4. ^ סופר דבר, ישיבת הזדהות של מועצת הפועלים תל אביב יפו במרום גולן, דבר, 26.6.1979
  5. ^ שמעון וייס, ציפורי בגולן – הבטיח לסייע להקמת חמישה יישובים, דבר, 10.7.1979
  6. ^ הארץ, הדרוזים מצטרפים לתביעה לספח את הגולן – הארץ., הארץ, 13.6.1979
  7. ^ "הצפה", שר הפנים הבטיח תעודות ישראליות ל-400 דרוזים בגולן, "הצפה" 10.8.1979
  8. ^ על המשמר, בהשפעת מפ"ם - שונתה העצומה למען הגולן, על המשמר, 9 יולי 1979
  9. ^ עמרי אסנהיים‏, סגן הרמטכ"ל ליפקין שחק התריע לפני אסון צאלים - ובכה אחריו, באתר וואלה! NEWS‏, 22 בדצמבר 2012.
  10. ^ ההספד של שמעון שבס ליצחק רבין
  11. ^ מערכת‏, בית המשפט זיכה את שמעון שבס מרוב סעיפי האישום, באתר וואלה! NEWS‏, 22 באוקטובר 2000
  12. ^ שמעון שבס זוכה, ערוץ 7
  13. ^ דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שמעון שבס, ניתן ב-30 בנובמבר 2004
  14. ^ קנס של 50 אלף שקל בלבד לשמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעידן רבין, באתר דה מרקר
  15. ^ holisticyber, holisticyber (באנגלית)
  16. ^ ‫טל וולקשרון בורנשטיין, ‏שמעון שבס: "תוך יומיים-שלושה נדע אם נרכוש את הפועל ת"א", באתר גלובס, 4 ביוני 2012‬


Emblem of Israel.svg מנכ"לי משרד ראש הממשלה
אהוד אבריאל טדי קולק יעקב הרצוג שמחה דיניץ מרדכי גזית עמוס ערן אליהו בן-אלישר מתתיהו שמואלביץ' אברהם טמיר יוסי בן אהרון
19511952 19521964 19661972 19721973 19731975 19751977 19771980 19801984 19841986 19861992
שמעון שבס צבי אלדרוטי אביגדור ליברמן משה ליאון יוסי קוצ'יק רפי פלד אביגדור יצחקי אילן כהן רענן דינור אייל גבאי
19921995 19951996 19961997 19971999 19992001 20012001 20012004 20042006 20062009 20092011
הראל לוקר אלי גרונר יואב הורוביץ
20112015 2015–2018 2018-
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.