שמעון שלח
 | |
| לידה |
19 במרץ 1932 (בן 92) וילנה |
|---|---|
| עמדה | רכז |
| גובה | 177 ס"מ |
| הישגים כמאמן | |
|
ארבע אליפויות ליגת העל מדליית זהב במשחקי אסיה בבנגקוק 1966 מדליית כסף במשחקי אסיה בבנגקוק 1970 | |
  | |
שמעון שלח (נולד ב-19 במרץ 1932) הוא כדורסלן עבר ששיחק בתפקיד רכז ומאמן כדורסל עבר ישראלי. כשחקן הופיע בנבחרת ישראל בכדורסל בפעם היחידה שישראל השתתפה בטורניר הכדורסל במשחקים האולימפיים, באולימפיאדת הלסינקי (1952). כמאמן הוביל את הפועל תל אביב לזכייה בארבע אליפות ישראל הראשונות של הקבוצה (מתוך חמש). שימש כמאמן נבחרת ישראל בכדורסל, והוביל אותה בארבע אליפויות אירופה וכן לזכייה במדליית הזהב במשחקי אסיה בבנגקוק ב-1966, ולזכייה במדליית הכסף במשחקי אסיה בבנגקוק 1970. משמש כיום כרכז ענף כדורסל נכים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלח נולד בווילנה בעת שהייתה חלק מפולין (כיום בירת ליטא) להורים מיהדות וילנה. אמו סוניה לוין שמוקלר הייתה אלופת פולין ובהמשך שיאנית ישראל בהדיפת כדור ברזל ולאחר מכן כדורסלנית במועדון הפועל תל אביב. בשנת 1935 היא יצגה את פולין במכביה השנייה. אביו של שלח, יעקב, היה כדורגלן במכבי וילנה ובנבחרת פולין באותה מכביה.[1] בתום משחקי המכביה השנייה נשארו הוריו של שלח בארץ ישראל. שלח נשאר באותה עת בפולין עם דודתו, וכעבור שנתיים שבו הוריו לפולין כדי לקחת אותו לישראל, כשהיה בגיל 5.[2]
קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלח החל את הקריירה שלו ככדורסלן בקבוצת הנוער של מועדון הפועל תל אביב, "הפועל צפון תל אביב". בצה"ל היה בנבחרת הנח"ל בכדורסל, וזכה איתה באליפות צה"ל. שיחק ארבע שנים בקבוצת הפועל מעיין ברוך. בעונה האחרונה שיחקה הקבוצה בליגת העל. ב-1955 עבר לקבוצת הבוגרים של הפועל תל אביב, בה שיחק שלוש עונות. סך הכל קלע 356 נקודות בארבע העונות שלו בליגת העל.
שלח הופיע עם נבחרת ישראל באולימפיאדה הראשונה שישראל השתתפה בה, אולימפיאדת הלסינקי 1952.[3] במהלך המשחקים הוא צוין כמצטיין ש"ניצח בהבנה ובגמישות על התקפות הישראלים" במשחק בו ניצחה הנבחרת הישראלית את נבחרת שוודיה.[4] השתתף עם הנבחרת בהופעתה הראשונה באליפות אירופה בכדורסל בשנת 1953 למוסקבה[5] שסיימה במקום החמישי. כן שיחק עם הנבחרת בהופעתה הראשונה (מתוך שתיים) באליפות העולם בכדורסל, בריו דה ז'ניירו 1954,[6] שבו העפילה הנבחרת לבית הגמר.
בשנת 1957 שותף פחות במשחק של נבחרת ישראל, אך כששיחק הצטיין.[7] בסוף 1957 כתב עליו משה לרר[8]: "שמעון שלח, מי שהיה במשך שנים רבות רכז הנבחרת חלאומית, אינו בכושר כיום ונדמה כי עליו לפרוש לטובת הקבוצה". שלח לא פרש, ובמשחקים של נבחרת הפועל הוא המשיך להצטיין.[9] הוא פרש ממשחק בגיל 27 והפך למאמן מטעמי פרנסה. לדבריו, "התחתנתי וקניתי בית. לקחתי הרבה הלוואות והייתי צריך כסף. שחקנים לא הרוויחו אז כסף, אפילו לא קיבלו החזר הוצאות. כמאמן קיבלתי כסף, לא כמו היום, אבל עדיין".
קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר במהלך הקריירה שלו ככדורגלן נמשך שלח לאימון. בשנים 1944–1948 הוא אימן קבוצת נשים של הפועל תל אביב בכדורסל, שם הכיר את אשתו, סימה, ששיחקה בקבוצה. את הקריירה שלו כמאמן גברים החל בשנת 1954 בקבוצת הפועל מעיין ברוך למשך עונה אחת. בשנת 1958 התמנה שלח למאמן הפועל חיפה.[10][11] לאחר מכן אימן את אשדות יעקב. בינואר 1960, מונה לאמן את הפועל תל אביב,[12][13] והוביל את הקבוצה לזכייתה הראשונה באליפות הליגה בעונת 1959/1960 בליגה הלאומית בכדורסל.[14] בעונה שלאחר מכן הוביל את הקבוצה לזכייה שנייה ברציפות באליפות. בעקבות הזכייה השתתפה הקבוצה לראשונה בגביע אירופה לאלופות, ורשמה ניצחון בכורה על אלופת טורקיה גלאטסראיי. היא הדיחה את גלאטסראיי, והעפילה עד לרבע הגמר, שבו הודחה על ידי אלופת אירופה א.ס.ק. ריגה שהודרכה על ידי אלכסנדר גומלסקי. בעונת 1961/1962 הוביל את הפועל תל אביב לזכייה בגביע המדינה בכדורסל לאחר ניצחון בגמר על מכבי תל אביב 48:50.
בסוף 1962 עזב את הפועל תל אביב[15] ועבר לאמן את הפועל רמת גן.[16] בפברואר 1964 מונה למאמן נבחרת הנוער של ישראל.[17]
שלח שב להפועל תל אביב באוגוסט 1964[18] ובעונת 1964/1965 זכתה הפועל תחת הדרכתו באליפות השלישית, כשהיא מנצחת את כל משחקיה. בגמר הגביע היא הפסידה ליריבתה העירונית מכבי בתוצאה 47:55. גם בעונה שלאחר מכן (1965/1966) זכתה הקבוצה באליפות הרביעית, אך הפסידה למכבי בגמר הגביע.
עונת 1968/1969 הייתה העונה האחרונה שלו כמאמן הפועל. במהלך העונה פינה שלח את מקומו כמאמן לבארי לייבוביץ' (שלא הורשה אז לשחק), והפך ליועץ מקצועי ועוזר המאמן. הקבוצה זכתה בעונה זו בפעם היחידה בתולדותיה בדאבל (באליפות ובגביע), ומאז לא זכתה יותר באליפות הליגה.
במהלך עונת 1969/1970 בליגה הלאומית בכדורסל מונה שלח למאמן הפועל ירושלים בניסיון שלא צלח להציל את הקבוצה מירידה לליגה השנייה. בהמשך אימן קבוצות נוספות עד שנת 1978. סך הכל אימן 341 משחקים בליגת העל בהם רשם 261 ניצחונות ורק 80 הפסדים.
שלח היה בין המאמנים המצליחים בהיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורסל. הוא החל לאמן את הנבחרת בשנת 1965[19] במקומו של יהושע רוזין. הוא הוביל את נבחרת ישראל להעפיל לארבע אליפות אירופה בכדורסל רצופות. באליפות אירופה בכדורסל 1965 שנערכה בברית המועצות סיימה הנבחרת במקום ה-6. באליפות אירופה בכדורסל 1967 שנערכה בפינלנד סיימה הנבחרת במקום ה-8. באליפות אירופה בכדורסל 1969 שנערכה באיטליה סיימה הנבחרת במקום ה-11. באליפות אירופה בכדורסל 1971 שנערכה בגרמניה שוב סיימה ישראל במקום ה-11.
שלח הוביל את נבחרת ישראל פעמיים במשחקי אסיה. בבנגקוק 1966 ניצחה ישראל במשחק הגמר את תאילנד בתוצאה 42:90 וזכתה במדליית הזהב. באליפות אסיה בבנגקוק 1970 ניצחה ישראל בשבעה משחקים רצופים, אך הפסידה במשחק הגמר לנבחרת דרום קוריאה וזכתה במדליית הכסף.
שלח גם היה בצוות המאמנים של נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים שייצגה את ישראל באולימפיאדת הנכים טוקיו (1964) וזכתה בשתי מדליות הארד (בתחרויות בכדורסל נכים בדרגות נכות A ו-B). שלח היה גם בין מאמני הנבחרת שייצגה את ישראל באולימפיאדת הנכים ארנהם (1980) וזכתה במדליית הזהב. ב-1994 הפסיק לאמן, והפך למנהל נבחרת הנכים ומשמש עד היום כרכז ענף הכדורסל בהתאחדות הישראלית לספורט נכים.[20]
שלח שימש כמדריך בקורס מאמני כדורסל, ובין השאר, הדריך את אריה מליניאק.[21]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלח מוכר בכינוי "צ'ינגה" שמלווה אותו מילדותו. הוא נשוי לסימה אורן שלח, לשעבר שחקנית בנבחרת ישראל בכדורסל נשים,[22] ולהם שני ילדים, יעל וכדורגלן עבר בנבחרת ישראל בכדורגל, אמיר שלח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר פיב"א
- שמעון שלח באתר מנהלת ליגת העל בכדורסל (מאמני כל הזמנים)
- שמעון שלח באתר מנהלת ליגת העל (קלעי כל הזמנים)
- שמעון שלח(הקישור אינו פעיל) באתר ספסל
- שמעון שלח באתר כדורסלע
אריה ליבנת, כשבכדור היה חור ובין הבלטות בור, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2013- שמעון שלח ב"היכל התהילה - כדורסל נשים ישראל" (מאמנים) באתר של ענת דרייגור
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2014 (מאורכב בוייבאק מאשין)
- ^ שלח בריאיון ל"זמן תל אביב" פורסם באתר "ויקיפועל"
- ^ ההולכים לאולימפיאדה, דבר, 13 ביוני 1952
- ^ אליהו עמיאל, נצחוו מכריע לישראל על שבדיה בכדורסל, על המשמר, 9 ביולי 1952
- ^ אותות הצטיינות לכדורסלנים, דבר, 26 ביוני 1953
- ^ כדורסלני ישראל יצאו לבראזיל, זמנים, 15 באוקטובר 1954
- ^ הכדורסלנים חזרו, על המשמר, 12 במרץ 1957
- ^ המפעל לזכר עמירם ז"ל, הַבֹּקֶר, 17 בנובמבר 1957
- ^ כדורסלני "הפועל" ניצחו את אלופי אוסטריה, על המשמר, 7 ביולי 1958
ארז לוסטיג, ספורטאי הפועל כבשו את בריסל, למרחב, 20 ביולי 1958 - ^ הפועל ת"א — הפועל היפה 32:51, למרחב, 2 בנובמבר 1958
- ^ עמיאל יאמן את נבחרת הכדורסל למשחקי־איסטנבול, על המשמר, 23 בנובמבר 1958
- ^ שליין פרש, על המשמר, 12 בינואר 1960
- ^ משה רותם, צפויה עונת משחקים מעניינת בכדורסל, הַבֹּקֶר, 28 בפברואר 1960
- ^ משה לרר, חלופי משמרות בצמרת הכדורסל הישראלי, הארץ, 4 בדצמבר 1960
- ^ מכבי והפועל ת"א יתמודדו הערב בגמר גביע הכדורסל, חרות, 14 באוגוסט 1962
- ^ הנצחון לא הוטל בספק..., הצופה, 10 בינואר 1963
- ^ שלח יאמן נבחרת הנוער בכדורסל, מעריב, 17 בפברואר 1964
- ^ היום יקבע מאמן כדורסל, על המשמר, 2 באוגוסט 1964
הפועל תל אביב - כוכבי ניו ג'רסי במשחק הבכורה של האמריקנים, למרחב, 11 באוגוסט 1964 - ^ יהושע כהנא, שמעון שלח - מאמן נבחרת הכדורסל, מעריב, 14 בדצמבר 1964
- ^ אברהם תשובה, כדורסל נכים: הנבחרת יוצאת לאליפות אירופה, המטרה - מדליה, באתר nrg, 5 באוקטובר 2009
- ^ אריה מליניאק, 60 שניות על צ'ינגה / מליניאק, באתר ynet, 20 במרץ 2018
- ^ סימה אורן שלח ב"היכל התהילה - כדורסל נשים ישראל" באתר של ענת דרייגור
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1953 (מקום חמישי) | ||
|---|---|---|
|
1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 קורמן • 5 פ.כהן • 6 הייבלום • 7 שלח • 8 וינר • 9 קליין • 10 חפץ • 11 ממרן • 12 ארז • 13 פכר • מאמן: שאלתיאל |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות העולם בכדורסל 1954 (מקום שמיני) | ||
|---|---|---|
|
1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 פכר • 5 פ.כהן • 6 טוויל • 7 שלח • 8 וינר • 9 קליין • 10 חפץ • 11 לובושיץ • 12 ארז • מאמן: שאלתיאל |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1965 (מקום שישי) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 חמו • 6 דר • 7 גוט • 8 קמינסקי • 9 פרייטג • 10 הופמן • 11 חזן • 12 שטרקמן • 13 זייגר-זוהר • מאמן: שלח |
| |
| נבחרת ישראל - משחקי אסיה בכדורסל 1966 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 אבידן • 6 דר • 7 גוט • 8 קמינסקי • 9 דקל • 10 מזרחי • 11 שטרקמן • 12 זייגר-זוהר • מאמן: שלח |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1967 (מקום שמיני) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 טייכנר • 4 וולד • 5 אבישר • 6 דר • 7 גוט • 8 קמינסקי • 9 דקל • 10 הופמן • 11 שטרקמן • 12 שטרן • מאמן: שלח |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1969 (מקום אחד עשר) | ||
|---|---|---|
|
1 טייכנר • 2 אשד • 3 לישינסקי • 4 דורי • 5 בוכבינדר • 6 נוימרק • 7 שטרקמן • 8 דקל • 9 קמינסקי • 10 מרזל • 11 טורנשיין • 12 זייגר-זוהר • מאמן: שלח |
| |
| נבחרת ישראל - משחקי אסיה בכדורסל 1970 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 טייכנר • 2 ברזילי • 3 לישינסקי • 4 כהן-מינץ • 5 גלבוע • 6 נוימרק • 7 שטרקמן • 8 גרין • 9 קרן • 10 מרזל • 11 טורנשיין • 12 שוורץ • מאמן: שלח |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1971 (מקום אחד עשר) | ||
|---|---|---|
|
1 לז'ה • 2 טייכנר • 3 ברודי • 4 טורנשיין • 5 קרן • 6 שוורץ • 7 שטרקמן • 8 ענבר • 9 ברזילי • 10 מרזל • 11 זוכמן • 12 ינאי • מאמן: שלח |
| |
| מאמני נבחרת ישראל בכדורסל | |
|---|---|
|
| מאמני הפועל ירושלים בכדורסל | |
|---|---|
|